כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בין לילה ויום

    הבלוג המקורי בכתובת:
    http://nightday.blogli.co.il/

    ארכיון

    ניו יורק 2009 - שלוש הערות מאת ישראלי ששב מביקור בתפוח הגדול

    1 תגובות   יום ראשון, 22/3/09, 12:02

    יוסי מאוטנר

     

    1. באחת מסצנות הקולנוע הזכורות של השנים האחרונות המתרחשת בסרט "ונילה סקיי", נראה גיבור הסרט דייויד איימס (טום קרוז) מתרוצץ באימה בטיימס סקוור של מנהטן כאשר אין ברחוב איש או אישה אחרים מלבדו.

     

    השבוע שבתי מביקור בן עשרה ימים בניו יורק. על אף שהעיר אינה ריקה באופן מילולי, סצנת כיכר טיימס סקוור הנטושה בהחלט מהווה מטאפורה מוצלחת למצבה. ניו יורק של ראשית 2009 רחוקה משיאה וזאת בלשון המעטה. גרתי בניו יורק, עבדתי בה, ואף ביקרתי בה לא אחת. אך הפעם היא נראתה אחרת. אף משיטוט אקראי ברחובות העיר, ניתן היה להבחין בדלילות האוכלוסין המאפיינת את המסעדות, הברים והחנויות של מנהטן. את מקומם של שלטי הפרסומת מלאי היוהרה שניצבו בעבר בכניסות לבתי העסק של העיר, ושהכריזו על כך שבמקום ניתן לרכוש גריי גוס מרטיני במחיר מופקע, או פריט לבוש כלשהו שמחירו מורכב משלוש ספרות, החליפו עתה כרזות מורכנות ראש שכותרתן "recession special" ("מבצע מיתון").

     

    בליל שישי בערב, נסעתי במונית עם מספר חברים לבר הממוקם בשכונת ה"לואר איסט סייד". ברחוב האוסטון, אמר חבר מקומי לנהג "תגיד, זה רק אני או שהרחובות ריקים?". "בטח" סינן הנהג בצער, "יש ירידה של לפחות רבע מעבודה". "תסתכלו", אמר לנו החבר והצביע לכיוון דוכן אוכל, "תראו כמה אנשים אוכלים שיפוד ברחוב. זה לא קורה לעולם במנהטן. בימים כתיקונם, גם בשעות הלילה הקטנות, לא תתפסו ניו יורקים המוותרים על התענוג שבלאכול במסעדה".

     

    2. בשבוע שעבר הודה ברנרד מאדוף (ולא "מיידוף", כפי שמשום מה נהוג לאיית את שמו בעברית) באחד עשר סעיפים פליליים, בהם הונאה, מרמה, והלבנת הון ונכלא בבית המעצר המטרופוליטאני של מנהטן עד לקבלת גזר דינו שינתן בחודש יוני הקרוב. 

     

    מאדוף, שהורשע בכך שביצע את הונאת הכספים הגדולה בהיסטוריה על ידי אדם אחד, נתפס בתקשורת ובקרב הציבור הניו יורקי כלא פחות משטן. השנאה אליו כה גדולה עד שהיא כמעט בלתי נתפשת. משיחות אקראיות שערכתי עם ניו יורקים מקומיים, עצם העלאת שמו גרמה לחלק מהם לתגובות גופניות בלתי נשלטות המעידות במופגן על אי-נחת, תיעוב ותוכחה.

     

    הציבור האמריקאי, והציבור הניו יורקי בפרט, לוקחים קשה במיוחד עבריינות כלכלית. קל וחומר כאשר היא נעשית על ידי אדם שהיווה משך שנים ארוכות חלק בלתי נפרד מהממסד הכלכלי האמריקאי. פרשת מאדוף העצימה את חוסר האמון הרעוע מלכתחילה של הציבור האמריקאי בשחקנים המרכזיים המניעים את הכלכלה, ובכך גרמה להעמקה וקיבוע נוספים של המשבר הכלכלי.

     

    אף על פי כן, היה מפתיע בכל זאת לראות את חומרת הסגנון ואת חריפות הטרמינולוגיה בה עשו הציבור והתקשורת האמריקאית שימוש בתארם את מעשיו. מעשיו של מאדוף תוארו, בין היתר, כבעלי מאפיינים "מפלצתיים" ואף כ"כטרור כלכלי". ה"ניו יורק מגזין" כינה את מאדוף "המענטש המפלצתי". ווילארד פוקסטון, בעל טור בניו יורק פוסט, כתב בטורו שלאחרונה נשאל אם הוא סבור שלמאדוף מגיע עונש מוות. לטענתו, לא הייתה לו תשובה קלה עבור שאלה זו. באותו טור, אף איחל פוקסטון למאדוף שילבש חליפה כתומה ויאכל אוכל של כלא עד גיל 130. רק שחלילה לא ימות צעיר ויחמוק מסבל המאסר. בטור אחר נכתב השבוע כי מעתה ייכלא מאדוף בתא של 8 פיט על 7.5 כראוי ל"עכברוש" שכמותו. בסוף אותו טור ציינו הכותבים בפנייה אישית בוטה - "שן טוב ברני, ואל תיתן לפשפשי המיטה או לשותפך לתא לנשוך אותך בשנתך"..

     

    בשנים האחרונות נחשף אף הציבור הישראלי למספר לא מבוטל של עבריינים שהואשמו ואף הורשעו בעבירות בעלות גוון כלכלי. רשימה חלקית בלבד תכלול את: אתי אלון שמעלה בכספי הבנק למסחר בסכום של כרבע מיליארד ₪ והביאה הלכה למעשה לקריסתו; הקבלן בועז יונה שהורשע בכך שרימה, הטעה, וגזל מאות מיליוני שקלים מכספי רוכשי הדירות של חברות "חפציבה" השונות שבבעלותו; עו"ד ישראל פרי שהורשע בגניבה של כ-320 מיליון מארק גרמני מישראלים, חלק ניכר מהם ניצולי שואה, שביקשו לקבל באמצעותו תשלומי פנסיה מגרמניה; ואף שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, שמשפטו מתנהל בימים אלה, והוא נאשם בין היתר בגניבת ארבעה מיליון שקלים מקופת הסתדרות העובדים הלאומית.

     

    דע עקא שפרשות אלה מעולם לא הוצגו בתקשורת ובציבור הישראלי בסגנון וטרמינולוגיה כה חמורים ובוטים כפי שבחרה אמריקה לתאר את פרשת מאדוף. אין ספק שמבחינת היקפם חמורים מעשיו של מאדוף פי כמה מהדוגמאות הישראליות שתוארו לעיל. ואולם,  בכל זאת לא יהיה זה מופרך לסבור כי לו היה מתגלה בישראל רמאי בקנה מידה של מאדוף הטרמינולוגיה הישראלית המתונה לא הייתה משתנה בהרבה. בישראל לא נהוג להשתמש בסופרלטיבים שליליים השאולים מעולם הטרור או הזוועה בכדי לתאר פשעים ועוולות כלכליות. איחולי סבל, עינויים, ושימוש בשורש פ.ל.צ. כדי לתאר התנהלות עבריינית של אנשים - נדירים ביותר, ושמורים בדרך כלל אך ורק לעברייני מין ואלימות אכזריים במיוחד (כגון: האנס בני סלע, הרב אליאור חן, תוקפיה של הקשישה איטה פוגל ואף לעבריינים כגון האב/סב האוסטרי, יוזף פריצל, שכלא את בתו במרתף ביתו והתעלל בה משך שנים ארוכות).  

     

    כך גם לגבי השימוש במונח "טרור". במדינה רווית בעיות ביטחון, השימוש במונח "טרור" בוודאי שאינו נעשה כדי לתאר פשעים כלכליים. לכל היותר נעשה שימוש במונח זה כדי לתאר התנהלות חמורה במיוחד של גורמי פשע. ואף שימוש זה לא מובן מאליו ואיננו נשמע טבעי.

     

    אין ספק שמאדוף הוא נבל. במעשיו הוא זרע הרס בכלכלה העולמית ופגע ישירות בעשרות אלפי משקיעים ובאופן עקיף במיליוני אנשים נוספים. ואולם, על אף החומרה הרבה במעשיו של מאדוף, אין היא מאופיינת באכזריות, ברשעות, או בסדיזם לפי מובנם המילולי. מאדוף מעולם לא הפך איש לעבד מין, מאדוף לא שרף את קצות אצבעותיו של ילד חסר ישע, ואף לא השפריץ ברשעות כימיקליים רעילים בפניה של ניצולת שואה בוכיה. עלינו להיות גאים על כך שאנו חיים בחברה המשתמשת באופן אחראי, פרופורציונאלי, ומושכל בטרמינולוגיה חריפה. גנבים, רמאים ונוכלים ראויים לכל גנאי, אך בשום אופן אין הם טרוריסטים ובוודאי שאין הם מפלצות.  

     

    3. חוויה מעניינת במיוחד עבור עורך דין היא לראות כיצד מתנהל דיון מקביל במדינה זרה. לפיכך, באחד הימים התייצבתי בבית המשפט העליון האזרחי של ניו יורק שברחוב סנטר בתקווה לחוות דיון בבית משפט אמריקאי. לצערי, באותו יום הסתיימו כל הדיונים. שוטר שנכח במקום, ושעימו שוחחתי, הציע שאכנס לאולם הארכות המעצרים שבבניין הסמוך, הפועל 24 שעות ביממה.

     

    אולם המעצרים היה גדול ומרשים. תקרתו הייתה גבוהה כשל כנסייה, והוא הכיל אינספור מקומות ישיבה. המזכיר של השופט ואנשי אדמיניסטרציה נוספים ישבו באולם המעצרים עצמו ועבדו על מחשביהם במרץ. בניגוד ל"אקווריום" הידוע לשמצה שבאולם המעצרים שבבית משפט השלום בתל אביב, כאן ישבו העצורים על ספסלי חשודים חשופים והובלו אל אולם בית המשפט אחד אחרי השני. ספסל החשודים מוקם במרחק ניכר מספסלי הקהל, וכך נמנע קשר מפריע ומזיק בין הצדדים. ליד ספסל החשודים הותקן תא שקוף ומבודד, המאפשר לעורך הדין ולחשוד להיכנס פנימה ולשוחח בפרטיות וביחידות. בדומה לדיוני המעצרים בארץ, גם כאן התנהל הדיון באווירה א-פורמאלית יחסית, כאשר עורכי הדין, התובעים משטרתיים ואנשי האדמיניסטרציה מהלכים כל העת באולם בית המשפט ומדברים בינם ובין עצמם באין מפריע.

     

    זקן שישב על הספסל לידי הציע לי להגיע שוב בערבי סוף השבוע. "עכשיו רגוע הוא אמר, תבוא בשישי או שבת בערב. אלו השעות בהן העסק מתחמם". חייכתי אליו ויצאתי החוצה לכפור הערב של דרום מנהטן, ופתאום בלי כל התראה צצה בראשי תמונתה של רצפת הגומי הירוקה של ויצמן 1.  

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/12/09 06:00:
      אכן קלעת בול ניו יורק קצת עצובה לאחרונה בעקבות המשבר אבל מראה סימני התאוששות...... עדין התפוח הגדול עסיסי 

      פרופיל

      יוסי מאוטנר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות