הפוסל במומו פוסל – אבל למה לפסול? הלומד – את שיעורו הוא לומד – והרי שזה - הכל! מי שמרשה לעצמו להיות מובל, מגלה את יכולת הלמידה מגלה שיגיע רחוק – גם בלי כל מה שידע לצטט אחרים – זה אותם הדברים אותן בקעות ואותם ההרים זו דרך סלולה של פעולות בטוחות שהעקביות תוליד – את שהן מבטיחות זה כוח מבפנים שמרשה להישמע שחוזר ומחזיר פי כמה וכמה זה השכר לאמון שנותן בעולם – כשפתאום היפה – יוצא מכולם. להנהיג חבורה – זה אתגר מופלא לרוץ – לדעת – ולתת המילה לתמצת- לחדד – ולהיות אפקטיבי כששואל – לא אדע – מה את תשיבי תוהה – אך לא חוכך על התהליך – אני סומך לעיתים – במודע – מחליט האגו לעזוב מחליט שלב שלב – ללמוד ולעקוב רכישת עוד ידע ואימוץ עוד ערך לעיתים זה מרגיש שזה קורה על הדרך, אני רץ ומאיץ בין מאורע למאורע – ואז מביט וקולט –אכן - זה קרה ! פתאום קם אדם – ומגלה שהולכים אחריו אחרים וגם כשהולך מתפלא הרי בכך הדברים אמורים כשאדם את כיוונו תופס יעד מציב לחפש מבין שהוא לא הסיפור אלא רק חלק משרשרת הרי החיבור לא גמור – והוא מוסיף משלו לנבחרת וקולט שכל מה שרצה – הוא לתרום את חלקו – לקבוצה. פתאום לגלות – עד כמה לא לבד זה פשוט להשאיר – את האגו – בצד! זו לא נטישה - לא איבוד אישיות רק שינוי של גישה - התפנות לפניות עמדה חדשה – נקודת מחשבה שיוצרת פליאה – שכולה – הקשבה. להבין שכשיש מי שגדול הוא ממך זה ממש לא מקטין – זה כיוון לצמיחה לגלות שהמקור ממנו נובע האור הוא אותו הכיוון ולעיתים – המקור לשמוח ולאשש את מה שחשוב כשמצאתי עוד רגע – בו הייתי - קשוב הסנטר ליין זורם מדויק כך בינינו כשאנחנו – לא המרכז כשמבט האישון מישיר מעינינו האופק עוטף מיני אז רגעי התגלות – עוצמות חוויה ווליום חדש – לאותה הוויה. זה אותו האחד – אותו הלבד רק האחדות היא אחרת כשמקבל שרק חלק מאותו האחד אזי הגדלות בי ניכרת ואז – כשמכיר בעיניים הנשואות מבין שמוביל אחרים סומך על המקור לאותם הכוחות ומכיל את הרגעים הקורים. לדעת לעקוב – להיות המובל להיות לרגע בצד בלי רעיון מקורי – אם בכלל להעיר בתוכי האחד לתת אמון – להשרות אמונה להיות לחלק – ולהשלים התמונה זה הערך של יחד – של שיתוף פעולה זו הקשבה, יצירה, הכלה וחמלה, להנהיג זה לבחור להשרות בטחון זה להעיז להיות במקום הנכון להנהיג זה ללמוד, לגדול, לחיות בכוונה זה להכיל מבחירה – את כל התמונה זה לזכור שערכינו הוא – שכולנו אחים ושהאהבה מובילה – את כל הערכים ! כוחה של אמונה – בא מהתמדה. לתמיד – שלכם ולכם – התודה. עופר. |