התחושה המוזרה, התחושה הלא נעימה, התחושה אפילו כואבת משהו כשנורא רוצים לכתוב פוסט, להשפריץ את דעתנו על העולם ולהאיר בחוכמתנו פינות אפלות מתחת לפנסי רחוב, וכל מה שמצליחים לחשוב עליו זה גלעד כהנא.

זה פוסט על הכאב שבתחושת הגרפומניות האבודה, מעיינות היצירה הגוועים בשעות שכאלה, חוסר התוחלת שבמחשבה שיש לי משהו לתרום לעולם.

זה פוסט שמדבר על הצריבה והאוכל שעולה למעלה, כשמרגישים שהיחידים שיבינו אותו הם אלה שיצא להם להיקלע להופעה של תופעת הג'ירפות והם נותרו עם שריטה עמוקה ובלתי קונוונציונלית לכל החיים.

זה פוסט של רגשות מעורבים, שמצד אחד כואב את חוסר הרלוונטיות שלו לקיומנו כאן על פני כדור הארץ, אך מצד שני מתרונן בשמחה כי אירגנו לו מסיבה מחר, עם הג'ירפות, ועוד חינם אין כסף.

ועם קוראיי (?) הסליחה.