יסלחו לי שלושת האנשים שקוראים אותי,אבל ב48 השעות האחרונות ישנתי בערך 6 שעות ואני לא ממש בטוחה שהמח שלי חי כרגע בשיתוף פעולה ובהרמוניה מלאה עם שאר האיברים בגוף.
יש דברים שמאוד, מאוד, מאוד מטרידים אותי למשל:
למה כל חודש בערך, יוצא שאני מקבלת את אותו המייל מ 80% מהמכותבים שלי???? האם באמת כתבתי הרגע את המילה מכותבים???? האם יש עונה אחרונה לאבודים אי פעם או לנמלטים???? כשעוצמים את העיניים ורואים צורות וצבעים זה אומר שמשהו לא בסדר אצלי? ומה קורה שרואים כתמים שחורים כשהעיניים פתוחות? באיזה עולם מקביל ייתכן שלאמא פילה נולד מרבה רגליים??? רק אותי זה מטריד? אני ממש מקווה שזה היה אימוץ... לאן נעלמים תאי המוח שלי? האם יש סיכוי למלא את חסרונם של תאי מח שברחו ממני? מישהו זוכר את ההוא על האופנוע עם השיער הארוך שהפך לצייד ראשים אחורי שהפלילו אותו ברצח אישתו??? מה נסגר איתו? רק אני שאני קוראת ספר ואני במתח ,אני מרגישה לא נח להפסיק לקרוא ולהשאיר את הדמויות באמצע המשפט או הפרק ומדמיינת אותם יושבים ומחכים שאני אחזור לקרוא ???? למה בניקוד צריך גם פתח גם קמץ וגם חטף פתח???? אני אתעלם מכל הפיסקה הקודמת באלגנטיות, למרות שיש עוד הרבה דברים חשובים, שממש מטרידים אותי בעולם הזה....
ואזכר לי בנוסטלגיה בתחילת יומי...... (רק אני שומעת את המנגינה מסיפור אהבה ברקע...???)
יומי התחיל שנרדמתי בארבע וחצי בבוקר ותעוררתי בחמש וחצי, אכן שינה עמוקה ומספקת אך החלטתי לחזור לישון. בשמונה וחצי טרררררררררררררררררררררררררררררר הטלפון מצלצל ... עוצמת עיניים חזרה בשנייה שהוא מפסיק, רק כדי להתעורר דקה אחרי זה מאותו צילצול טורדני. עכשיו, חייבים להבין שבבית הזה הטלפון מצלצל מ2 מכשירים בו זמנית, בקולי קולות ובמנגינות שונות לחלוטין זו מזו. אני ערה עושה סיבוב ציחצוח שיניים וחוזרת למיטה. ב11 בבוקר מגיעה אמא שלי (מה לעשות זה בכל זאת הבית שלה) , עם האחיין שלי. האחיין בן הארבע וחצי חודשים הרעבבבבבב שלי....... קמתי אני ערה ....
להמשך היום צפוי ביקור שבועי מסעיר בלישכה (לישכת התעסוקה ) הכינותי מראש את האצבע בתנוחה המתאימה... (למי שלא יודע, לישכת התעסוקה התקדמה ביחד עם הקידמה וכיום החתימה היא בטביעת אמבע אלקטרונית) העניין הוא כזה מקישים ת.ז שמים אצבע ומחכים...... אם יוצא ציור של בית - הולכים הבית. אם יוצא ציור של פקידה- מחכים לתורך בין 40 דקות לשעה וחצי וניגשים לפקידה שלך. היום היה לי מזל לקח רק 40 דקות.... הפקידה חייכה אליי היום ושאלה אותי מה נשמע, זו אמנם פעם שנייה בלבד שפגשתי אותה, אבל בפעם הראשונה היא הייתה ממש קשוחה ושמחתי לראות שיחסינו מתחממים, אם אני לא אמצע עבודה בקרוב אני עושה אצלה את החגים...
קיבלתי הפנייה לעבודה .... הייתי צריכה להתקשר למעסיק הפוטנציאלי שלי, התקשרתי, הוא בירר מה אני יודעת והסביר שמה שאני יודעת זה לא מה שהם צריכים, הם משתמשים בתוכנה שאני מעולם לא עבדתי עליה,אבל פתוח לאפשרות שיש לי יכולת למידה, הוא בכלל רצה מישהי מהאזור שלו ואני די רחוקה, אבל אולי זה בסדר, אבל חשובה לו התוכנה, אבל אני רווקה, והוא מעדיף רווקות כי אז אין ילדים ומחלות, בקיצור אני לא מתאימה בכלל, אבל אני רווקה אז יש לי סיכוי!!!
האמת בן אדם נחמד ויפה שהוא מוכן לתת צאנס, לאנשים ללא ניסיון בתחום שהוא צריך, אני יצאתי כהרגלי מבובלת מהשיחה, אבל הוא בכל זאת ביקש קורות חיים ליתר ביטחון. נו ברור שאין לי סיכוי וזה בסדר גמור, אבל זה היה שינוי מרענן מההרגשה ששופטים אותי על זה שאין לי ניסיון בדברים שאין לי ניסיון בהם.
מה לכל הרוחות הייתה הפואנטה של הפוסט הזה? מישהו ראה אותה????? כי היא ממש לא איתי כגע
סליחה זה לא יקרה שנית... (ברור שכן וזו לא הפעם הראשונה) |