כשאמות
כשאמות,
לא אחוש את חמימות דפיקות הלב
מתרחבות אל הבשר התאב.
לא אראה עוד את האורות מצטלצלים. יוצרים דמות.
טעם המים אל תוגת השפתיים המתפקעות מגעגוע ישכח.
יגווע ניגון כפות הרגלים היחפות
וריח לפיתת גוף בגוף לא יעלה באפי עד לשיכרון.
אך כשאחיה
אוכל לאהוב
עד לשיכרון.