כשמתחיל הכאב הזה בבטן

אני מתכווצת

ויודעת שמחכה לי יום נורא

של מחשבות מציקות ופחד ודאגה

ואני יודעת שאחר כך זה עובר

אבל שוכחת.

זה כמו השאלה מה בא קודם, הביצה או התרנגולת

אני אף פעם לא יודעת מה מביא את מה

כאב הבטן את המחשבות

או המחשבות את הכאב

וזה כל כך כואב עכשיו

והגוף כל כך מכווץ

ובא לי לצרוח

ואני שונאת את הכל

והכל נראה שחור

מעורפל וקר

כשכואב לי כאן בבטן

והפחד משתלט.

וזה טמטום, אני יודעת

כי הכל יהיה בסדר

אתה מבטיח לי ואתה כל כך רגוע

שבא לי לפעמים להעיף לך סטירה

וכועסת עלייך

שאינך לוקח אחריות

בדיוק במקום שאני בורחת

וכועסת עלייך שאתה כל כך רדום

בדיוק במקום שאני לא מצליחה להתעורר

וכל כך כועסת

והבטן - כל כך כואבת