ברוך בואך, גנרל חורף

זכית מן הסתם לשם הזה

בארצות הצפון הרחוקות

כיוון שאת תקופתך דימו לעתים

למלחמה, על מערכותיה העזות

את הברקים דימו להבזקי פיצוצים

ואת הרעמים להדיהם המרוחקים

אבל כאן, בארץ המדבר המהבילה הזו

אינך נחשב לגנרל, כי אם לקדוש זקן ומיטיב

ברוך בואך, אם כן, סבא חורף

מי יתן וענניך, גם הכבדים שבהם

יקלו על שדותינו

וטיפותיך, גם השוטפות שבהן

ילטפו את ראשי ילדינו

בצחוק עליז, חיוך וגומות

ובשלוליותיך נשתקף אנחנו

בפנים טובות ומאירות...

ברוך הבא

את השורות האלו שכתבתי פעם אני נוהג להביא בדרך כלל בתחילת החורף, לרוב עם הגשם הראשון, מתוך תקווה סמויה שאותו חורף יהיה גשום מתמיד.

 כעת זה אולי כבר הגשם האחרון והנה כבר מתעוררים להם געגועים לחורף, למרות שלכאורה הוא עדיין כאן... החורף הזה שעומד להסתיים היה חיוור, כמעט שקוף ובלתי נראה, ובכל זאת אני כבר מתגעגע אליו...

רק נותר לקוות כי סבא חורף יחזור אלינו בפעם הבאה כשכוחו במותניו ויותיר פעורי פה את כל אלו המטילים ספק בעוצמתו ואת אלו הסוברים שתמו להם החורפים הגדולים בארצנו. 

ועד שזה הנוכחי יפנה את מקומו באופן סופי לשלטונו הארוך של הקיץ נוכל להסתפק בהצצה אחרונה בהשתקפותנו המאירה בשלוליות...