כותרות TheMarker >
    ';

    רשימות של חולדה

    כמו בכלוב או במבוך אכזרי אנחנו כלואים ע"י מערכי כוח דכאניים. מנגנוני העוול האלו חזקים כל-כך, מתוחכמים כל-כך, שהם נראים בלתי-ניתנים להבסה. והם הופכים את כדור הארץ למה שיצחק בשביס זינגר תיאר כ"בית מטבחיים מאופק לאופק".

    אבל מתחת לפני השטח של ערי-הכלא שלנו, חולדות חרוצות נועצות שיניים בכבלי חשמל, מכרסמות חוטי תקשורת, מפוררות תשתיות. ויום אחד הכלוב שסביבנו יקרוס ונצא לחופשי.

    0

    כמה אנטיביוטיקה יש בסטייק שלך? וחיידקים עמידים?

    9 תגובות   יום שלישי, 24/3/09, 02:39

    קוראי הבלוג הזה נתקלו כאן ודאי כבר בשמו של ניקולאס כריסטוף מהניו-יורק טיימס, למשל בטור הזה שלו. בשבוע שעבר הוא כתב שני טורים על חיידקים עמידים לאניטיביוטיקה (זה הראשון, וזה השני), והאזעקה שהוא משמיע צריכה להטריד גם אותנו.

     

    כולנו יודעים שרצוי להמעיט בשימוש באנטיביוטיקה, בין היתר כדי למנוע הופעת חידקים שהם עמידים לתרופות האלו. כבר כילדים אנו גדלים על הסיפור על גילוי הפניצילין בידי פלמינג, בזכות זיהום פטרייתי בצלחות הפטרי שלו. הסיפור הזה הפך לחלק מהמורשת שלנו בגלל חשיבותו העצומה של הגילוי. עם כל הביקורת על השימוש המופרז באנטיביוטיקה ברפואה המערבית, בזכות סדרת התרופות הזו, מחלות זיהומיות הפכו עבורנו מגורם מוות לסתם מטרד ועילה לחופשה קצרה מהעבודה. בזכותן אנחנו יכולים לעבור ניתוחים מסובכים, שללא אנטיביוטיקה היו מביאים למותנו מזיהומים. אובדן האפקטיביות של האנטיביוטיקות בעקבות התפתחות חידקים עמידים הוא איום מפחיד על אחד המרכיבים של הביטחון האישי שלנו.

     

    כולנו יודעים שרצוי להמעיט בשימוש באנטיביוטיקה, אבל לא כולנו יודעים שהמשתמשים הכבדים ביותר באנטיביוטיקה הם, על-כורחם, בעלי-החיים בתעשיית המזון. לפי מחקר אמריקאי, 84% מהאנטיביוטיקה בארצת הברית משמשת במשקי בעלי-חיים. מרבית האנטיביוטיקה הזו (70% מכל האנטיביוטיקה בארצות הברית) ניתן לבעלי-חיים בריאים. 

     

    השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי משרת שתי מטרות של התעשיה.

     

    ראשית, תנאי הצפיפות והזוהמה בהם מוחזקים בעלי-החיים חושף אותם למחלות זיהומיות. הצפיפות הגדולה והיחלשות המערכת החיסונית של הגוף בעקבות תנאי הלחץ והתסכול המתמידים, יכולים להפוך כל התפרצות של מחלה כזו למגפה שתהרוג במהירות אלפי ואף מאות אלפי בעלי-חיים ותגרום נזק כלכלי קשה לתעשיין. הטיפול המונע באנטיביוטיקה מיועד למנוע מחלות זיהומיות. למעשה, לולא גילוי האנטיביוטיקה, תיעוש משק החי, כמו שאנו מכירים אותו כיום, לא היה אפשרי.

     

    שנית, אנטיביוטיקה משמשת גם כזרז גדילה. התעשייה מעוניינת לגרום לבעלי-החיים שהיא מנצלת להגיע למשקל כבד בגיל צעיר ככל הניתן, כדי לשחוט אותם ולהכניס חדשים לפס הייצור. האנטיביוטיקה התגלתה כמשרתת גם את המטרה הזו.

     

    השימוש האינטנסיבי באנטיביוטיקה גורם, ואין בכך פלא, להתפתחות זני חיידקים מסוכנים העמידים לתרופות המצויות בידינו. 

     

    קריסטוף כותב שיותר מ-18,000 אמריקאים מתים מדי שנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה - יותר ממספר המתים מאיידס. משקי חזירים הם, כנראה, אחד המקורות והמאגרים של החיידקים הללו. לפי אחת ההערכות אחד מכל שלושה או ארבעה חזירים בארה"ב הוא נשא של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מקרים של זיהום בחיידקים כאלו התגלו באזורים כפריים שיש בהם הרבה משקי חזירים. זה מידע שצריך להדאיג במיוחד את תושבי קיבוץ להב ואת תושבי הקריות, שממילא סובלים מפעם לפעם מזיהומים שמקורם במשקי החזירים בגליל המערבי.

     

    אני לא יודע מה המדיניות של ישראל בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה במשקים חקלאיים. אלו סוגי אנטיביוטיקה מותרים? באלו מינונים? וכיצד הדבר נאכף?

     

    אולי מי מהקוראים את הפוסט הזה יוכל להשלים את המידע.

     

    דבר אחד אני יודע. השירותים הווטרינרים דוגמים בעלי-חיים שנשחטו כדי לבדוק את שאריות האנטיביוטיקה בבשר. לפי הדוח השנתי של השירותים הווטרינרים, בשנת 2007 נדגמו רק 279 גופות של בקר שנשחט בבתי-מטבחיים בישראל (מתוך כמעט 88 אלף בשחיטה המפוקחת). בנוסף נדגמו רק 63 גופות של צאן (מתוך למעלה מ-133 אלף) ורק 95 חזירים (מתוך למעלה מ-170 אלף).

    שאריות אנטיביוטיקה שמעבר לרמה המרבית המותרת נמצאו ב-1.5% מהדגימות של בשר בקר, ב-3.9% מהדגימות של בשר צאן וב-10% (כן, 10%, אחת מעשר) מהדגימות של בשר חזיר.

     

    אתם מעכלים את זה?

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/3/09 21:12:
      כרגיל, כדאי לכתוב פוסטים רק בשביל לקרוא אחר כך את התגובות של veganarchist!
        25/3/09 12:38:
       

      אהלן יוסי, כרגיל פוסט משכמו ומעלה. חיוך

       

      רציתי רק להעיר דבר או שניים (לא ממש קריטיים, לצערי):

       

      קודם כל, שווה אולי לציין שהאיחוד האירופי אסר על השימוש בחומרים אנטיביוטיים לצרכי זירוז גדילה לפני שלוש שנים, הודות לכך שכשפינלנד ודנמרק הצטרפו אליו הן הצליחו, למרבה הפלא, להגביה את אמות המידה של שאר המדינות' במקום שייאלצו להנמיך את אלו שלהן. גם למקדונלד'ס (צרכנית בשר הבקר הגדולה בעולם והשנייה בגודלה של בשר עופות) יש תקנות חד-משמעיות שאוסרות שימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה בקרב ספקי הבשר שלה, ובכלל, ארבעת תאגידי גידול העופות הגדולים בארצות הברית טוענים כבר כמה זמן - ואני אומר "טוענים" כי אין על זה למעשה פיקוח חיצוני - שהם הפסיקו לעשות שימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה.

       

      בארצות הברית, כל שנתיים בערך מגיש איזשהו/י נציג/ה מהמפלגה הדמוקרטית הצעת חוק לקונגרס שעיקרה לאסור כליל את הנוהל החקלאי הזה, אך היא תמיד נופלת, הודות לכוח העצום של תעשיית התרופות (הצעת החוק האחרונה הוגשה ממש לפני שבוע, ב-19. אפשר להחזיק אצבעות או טלפיים).

       

      אלו התפתחויות בעלות משקל של ממש מפני שבניגוד לרושם שאנחנו בתנועה יוצרים כשאנחנו מזכירים שימוש באנטיביוטיקה בעיקר סביב נושא תנאי הגידול הקשים, ורק אחר כך את עניין זירוז הגדילה, הרי שעד לפני מספר שנים היחס בעולם המערבי היה הפוך: רובם המוחץ של החומרים האנטיביוטיים - משהו בין שבעים עד שמונים אחוזים, נדמה לי - ניתן לזירוז הגדילה בלבד, ורק האחוזים הנותרים היו למניעת מגיפות.

       

      כמובן שזניחת החומרים האנטיביוטיים כזרזי גדילה נבעה בחלקה הגדול, איך לא, משיקולים כלכליים, לאור מחקרים שהחלו להראות שלמעשה, כשמעמידים את עלות רכישת האנטיביוטיקה אל מות התועלת הממשית בזירוז הגדילה שהיא לבדה אחראית לו, העסק פשוט לא כזה משתלם (מחקר כלכלי נטו של שלושה פרופסורים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס אפילו הראה שתעשיית גידול העופות מפסידה 0.0093 דולר על כל תרנגולת בגלל זה, ואפשר לקרוא אותו כפי.די.אף כאן).

       

      בקשר לישראל, רציתי רק להביא ידיעה שפורסמה בתחילת החודש הזה במקומון בצפון (מדי פעם אני חוזר לקיבוץ בו גדלתי וקורא את העיתונות המקומית...). גבר צעיר אושפז במחלקת העיניים במרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה אחרי שנפל ונפצע במהלך עבודתו בחזיריה. ארובת העין שלו נסדקה, וגם התפתח לו זיהום עמוק שהתפשט לעין השנייה ולאזור הצוואר.הרופאים התחילו לטפל בו ואז גילו, במילותיו של הרופא ראמז ברבארה, ש"מדובר בחיידקים עמידים במיוחד". מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, פרופ' ישראל פוטסמן, פנה לאותה חזיריה, וגילה - הפלא ופלא - שמזרקים שם טונות של אנטיביוטיקה. והנה שני הציטוטים שמסיימים את הידיעה, שניהם מפי פרופ' פוסטמן:

      "הזרקת אנטיביוטיקה לבעלי חיים היא תופעה נפוצה מאוד, בעלת השלכות קשות על בני האדם, אשר לרוע המזל נופלת "בין הכיסאות" (משרד הבריאות והשירותים הוטרינריים). מן הידועות הוא כי, אם נותנים אנטיביוטיקה מסוג מסוים לאורך זמן, מתפתחת עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה זו. בנוסף יש לציין כי, כאשר חיה בודדת בלהקת בע"ח (אם זה עוף, בקר, חזיר, או דגים) חולה במחלה כלשהי, הנטייה של המטפלים היא לתת אנטיביוטיקה לכל הלהקה. לפיכך, ניתן למצוא שאריות של אנטיביוטיקה בכל בעלי החיים הללו. מדובר בד"כ בתרופות אנטיביוטיות מסוג פניצילין, כלוראמפניקול או קווינולונים, אך לעיתים ניתנות תרופות אנטיביוטיות מקבוצות אחרות."

       

      "[...] הנזקים ברורים והם התגלו במקרה הנוכחי: החולה הגיע עם חיידקים בעינו שאמורים להיות רגישים אך הם היו עמידים למגוון תרופות אנטיביוטיות (בדיוק אלו שניתנו ע"י הווטרינר המקומי). באופן בלתי רשמי הוטרינרים מודים שניתנות מספר רב ביותר של תרופות אנטיביוטיות לבעלי חיים."

       

      זועף

        25/3/09 08:11:

      כתבה מענינת אני לא בקי בנושא .

      מאוד מעניין מה קורה אצלנו.

      מנסיוני הפעוט אני די סקפתי כמה רשיות הבקרה של השירות הוטרינארי שוות .

      גם משרד הבריאות - לא שווה הרבה .

      חלק מכך נובע מהמדניות של המדינה שלנו וחוסר חוקים נאותים ואכתוב על כך בבלוג שלי 

        25/3/09 01:35:

      צטט: ליZי 2009-03-24 05:50:31


      לגבי המשקים בישראל.... עבדתי פעם ברפת, אז אני זוכרת שפרה שמקבלת אנטיביוטיקה - שופכים את החלב שלה.

      לא בכל הרפתות זה כך... אצלנו פשוט הקפידו על איכות החלב.

      גם בתנובה די מקפידים - יש כמויות עצומות של חלב והם יכולים להרשות לעצמם לשפוך חלב עם אנטיביוטיקה.

      אני מניחה שיש סטיות בכך וכל הטורפים והמתעללים (אני ביניהם מזה ארבע שנים...המוסר התרסק לי) גומעים אנטיביוטיקה...

       

      לגבי הבשר, החוקים כאן אחרים והאכיפה לוקה בחסר.

       

      כך לגבי תרנגולי הודו - אלה הן חיות מאוד רגישות ופגיעות והמחלות בלולים מתפרצות בקלות - הם מלאים בתרופות...

       

      אני לא יודעת לגבי המינונים ולגבי השאר, אבל תרופות לא חסר במאכלי הבשר והחלב שלנו.

       כן, בכלל לא התייחסתי לנתונים של שאריות אנטיביוטיקה בעופות. 

       

      ובכן, בשנת 2007 בדקו השירותים הווטרינרים 2,490 דגימות של בשר עוף. זה מספר אפסי, אם נזכרו שבאותה שנה נשחטו בשחיטה המפוקחת (בהערכה גסה לפי המשקלים המובאים בדו"ח) למעלה מ-173 מיליון עופות.

       

      ואלה התוצאות:

      סולפונאמידים (סוג של אנטיביוטיקה) נמצאו ב-2.6% מהדגימות.

      טטראציקלינים (גם סוג של אנטיביוטיקה) נמצאו ב-0.3% מהדגימות.

      פלואורוקינולינים (גם סוג של אנטיביוטיקה) נמצאו ב-0.97% מהדגימות.

      נקרבזין (תרופה נגד קוקידיה - סוג של טפיל חד-תאי מקרוסקופי) נמצאו ב-3.8% מהדגימות.

       

      השירותים הווטרינרים מציינם שמדובר ב"מגמות מדאיגות ביותר", ש"ההדרכה וההסברה שניתנו למגדלים בעבר אודות הסכנות לבריאות הציבור כתוצאה מנוכחות שאריות אלה, ופעולות האכיפה המבוצעות בתחום זה במשחטה, אינן מועילות מספיק במניעת החריגות". וכיצד מתכוונים השירותים הווטרינרים להגן על בריאות הציבור? "יש מקום לשקול נקיטת צעדים משפטיים נגד החורגים".

       

        25/3/09 01:07:

      צטט: bonbonyetta 2009-03-24 23:23:37


      עוד כתבות חביבות המעידות כמה כדאי ובריא גם מבחינות נוספות להמשיך לאכול חלקים של מישהו אחר  קריצה

       

       

      Nrg מעריב "מחקר: אכילה מרובה של בשר אדום מגדילה את הסיכון למוות מוקדם" (24.3.2009) קלרה ג'ונסון, אי-פי 

       http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/870/540.html?hp=29&loc=13&tmp=7889  

      וואלה "ההמבורגר והקבב הורגים אתכם" (24.3.2009)

       

      מממצאי המחקר של המכון האמריקאי הלאומי לסרטן עולה כי ככל שאדם צורך יותר בשר אדום או מעובד, כך גדל הסיכון למוות מסרטן

       

      http://news.walla.co.il/?w=/2/1457579

        

       תודה!

       

      גם על ההמלצה וגם על הלינקים!

       

        24/3/09 23:23:


      עוד כתבות חביבות המעידות כמה כדאי ובריא גם מבחינות נוספות להמשיך לאכול חלקים של מישהו אחר  קריצה

       

       

      Nrg מעריב "מחקר: אכילה מרובה של בשר אדום מגדילה את הסיכון למוות מוקדם" (24.3.2009) קלרה ג'ונסון, אי-פי 

       http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/870/540.html?hp=29&loc=13&tmp=7889  

      וואלה "ההמבורגר והקבב הורגים אתכם" (24.3.2009)

       

      מממצאי המחקר של המכון האמריקאי הלאומי לסרטן עולה כי ככל שאדם צורך יותר בשר אדום או מעובד, כך גדל הסיכון למוות מסרטן

       

      http://news.walla.co.il/?w=/2/1457579

        
        24/3/09 21:53:


      *

      תודה יוסי, פוסט מצוין, הולכת להמליץ עליו במומלצים

        24/3/09 05:51:

      "לגבי הבשר" = הכוונה היא לבשר בקר
        24/3/09 05:50:


      לגבי המשקים בישראל.... עבדתי פעם ברפת, אז אני זוכרת שפרה שמקבלת אנטיביוטיקה - שופכים את החלב שלה.

      לא בכל הרפתות זה כך... אצלנו פשוט הקפידו על איכות החלב.

      גם בתנובה די מקפידים - יש כמויות עצומות של חלב והם יכולים להרשות לעצמם לשפוך חלב עם אנטיביוטיקה.

      אני מניחה שיש סטיות בכך וכל הטורפים והמתעללים (אני ביניהם מזה ארבע שנים...המוסר התרסק לי) גומעים אנטיביוטיקה...

       

      לגבי הבשר, החוקים כאן אחרים והאכיפה לוקה בחסר.

       

      כך לגבי תרנגולי הודו - אלה הן חיות מאוד רגישות ופגיעות והמחלות בלולים מתפרצות בקלות - הם מלאים בתרופות...

       

      אני לא יודעת לגבי המינונים ולגבי השאר, אבל תרופות לא חסר במאכלי הבשר והחלב שלנו.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יוסי וולפסון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין