כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיומנו של נכה מצוי

    בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
    אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............

    פוסטים אחרונים

    0

    הכי חשוך לפני השחר?

    17 תגובות   יום שלישי, 24/3/09, 05:25
    על פני תהום אני ניצב,

    והסכין תקוע עמוק בגב.

    והוא מסובב עד טיפת הדם האחרונה,

    שנוטפת על הרצפה.

    טיפות הדם האלו הן טיפות של כאב,

    שמגיע ישר מתוך הלב

    הטיפות הן טיפות של אכזבה שבאה מהנשמה,

    שאת דרכה בעולם איבדה

    שתרה בלילות אחר אהבה ונותרת עם בוא הבוקר לבדה

    והיא עומדת במקום שאמנם לה לא זר,

    אבל היא  מרגישה את הרוב שמנוכר.

    היא עומדת ובקול גדול  שואלת לפני בוא המחר:

    האם הכי חשוך לפני השחר?

     על פני תהום אני ניצב,

    משוטט לי בעולם לבד כה עצוב המום ומאוכזב,

    גורר את רגלי הנעות בכבדות,על אף הקור

    בלי לדעת אם יש לאן לחזור

     אם יש תקווה,האם אני מוכן?

    לאן אדדה מכאן?

    אני מחפש מקום,מקלט ,

    שבו אוכל להסתתר מפני ההמון הגוער

    מחפש אחר עץ

    שבצלו אוכל בשלווה לנוח,

    כדי לצבור עוד כוח,

    להמשך הדרך.

    אבל מכל העצים נושרים העלים,

    למרות שהם נושרים כנוצה ברוח,

    שנוגעים בהם מרגישים כי יש להם כוח להמתין בסבלנות ולפרוח

     אני רוצה להיות כמו העלים שנראים חלשים ,
    אך אם היו אדם או חייה ודאי היתה להם נפש חזקה .
    במסע הזה נותרתי לבדי והמסע הוא רצוף מכשולים ואין אף איש שיעמוד  קרוב לצידי .
    אבל אני יודע שישנה קבוצה קטנה של אנשים,חשובים אוהבים ויקרים,שאפשר למנות אותם על פחות מיד אחת והם בי תומכים בשעה הקרה הזו,הקשה הזו ,
    הקשה ביותר שאני חווה עד כה.
    ואותם אנשים יודעים תאמת,
    הם יודעים שאני אמנם לא מלאך,אך גם לא שטן או צורר נאלח,כפי שאותי מנסים להציג בצורה שקרית ואיומה לפעמים ,בסופו של דבר הכל מתפוצץ לי  ישר בפנים.
    ומה שחשוב הוא שכולנו נדע להביט במראה הייטב,לפני שנשתלח באחרים  ונגרום מפח נפש וכאב.
    אז מה נותר לעשות? רק לנסות ,לשכוח,לברוח עם הדמיון .
    ולהפליג בענן אל מקום אחר,אל חלום אחר ולמצוא את אותה שלווה אשר מחפשת הנשמה.
    ובמה נותר לי עוד להאחז? בתקווה שאולי את ליבי תחמם בשעתו הקרה,אולי החום יעזור לו להגיע לאיזון,שקט ושלווה.
    לפני שאני מנסה להפליג אל מחוזות החלום,לא נותר לי אלא שוב לשאול בקול גדול שניה לפני שעולה המחר:
    האם הכי חשוך לפני השחר?
    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/3/09 02:49:

      אור,

      עוד תזרח מחר השמש

        25/3/09 18:43:


      אור חבר יקר.

      נגעת לליבי.

      כתבת עצוב ונוגע.

      מחבקת ומחזקת....

      רוית..נשיקה

        25/3/09 14:36:

      כל כך הרבה כאב וצער

      אני א יודעת אם זה עוזר אך ליבי כואב איתך את כאבך,

      ואאחל לך רק אושר ושמחה אמיתית מתחילת הזריחה שתיהיה ממש בקרוב ועד לעולמי עולמים,

      שלעולם לא תדע עוד צער ומכאוב.

      אם זה יחזק אותך אולי כדאי לך להכנס לאתר שלי ולקרוא את סיפורי האישי, הרבה אנשים אמרו לי שזה מאוד חיזק אותם, אשמח אם זה יחזק גם אותך


      http://zehava270.fav.co.il/

      בהצלחה

      זהבה

        24/3/09 19:16:

      אין לי מושג אם אכן הכי חשוך לפני הזריחה.

      אבל אני יודע כעובדה, שהשעה הקרה ביותר ביממה היא לפני הזריחה.

      הבעיה עם החיים, שהם לא מסודרים בפרקים נאים בני 24 שעות, וקשה לדעת מתי תזרח שמש חיינו.

      בדרך כלל היא זורחת, אבל עלינו להיות  עירניים ולהבחין בה, ואז גם לגרום לה להישאר, ולא להיעלם. 

        24/3/09 16:49:


      אומרים שהכי חשוך לפני עלות השחר...

      ויש שאומרים שדווקא אז צריך לחייך.

      כי בעצם כשהכי רע לך אתה יודע שמשם אפשר לטפס רק למעלה

      משם הדרך היא בכוון חיובי בלבד

      לעומת זאת כשטוב לך אתה צריך להיות מודאג..

      כי זה מפחיד.. וטוב זה משהו שאפשר לאבד...

      מן פרדוקס שכזה...

      שבעצם אף פעם אי אפשר להיות מאושר לגמרי

      כי כשטוב לנו אנו פוחדים לאבד את זה

      כשרע לנו אנו אמורים להיות מעודדים שעוד מעט יהיה טוב.. אבל כרגע רע לנו...

      או שנסתכל על זה להיפך...

      שתמיד טוב

      כי כשרע לנו זה טוב כי עוד מעט יהיה טוב

      וגם אם כשטוב לנו אנחנו פוחדים וקצת מודאגים - עכשיו בעצם טוב

      אז תמיד טוב..

      מה שאומר שאפשר להסתכל על כל דבר בכל כיוון ואנחנו בוחרים באיזה כיוון להסתכל על זה

      כמו הכוס

      כשיש בה חצי זה חצי מלא או חצי ריק ?

       

      אתה בוחר איך לראות את זה

      תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

      אז נכון, עכשיו חשוך. וזה אומר שעוד מעט, ממש עוד מעט, לפני שבכלל תרגיש, יעלה השחר

      כי זו דרכו של עולם

      השחר תמיד עולה

      קצת סבלנות, עוד כמה דמעות, והוא יגיע

      כמו תמיד.

        24/3/09 15:58:

      נשמע עצוב וכואב

      מאחלת לך המון הצלחה

      בהתמודדות ובמציאת האופטימית

      *

        24/3/09 15:45:


      אור, אני חושבת שאפשר למנות את האנשים שאתה מונה אותם על יותר מיד אחת. מהקצת שאני מכירה, קוראת, שומעת, כבר עברתי ליד השניה מזמ...ן.

      אם תיתן להתקרב - גם אני רוצה. נבוך

      חיבוק.

      אפרת.

        24/3/09 15:09:


      הי אור,

       

      ראשית האור הולך איתך מידי יום והוא בשמך.

       

      הטבע ברא את המאורות ככה, שהחושך אינו נמצא כאן תמיד, והוא מתחלף עם האור.

       

      ולשאלתך, האור תיכף מגיע, הוא כבר כאן , הוא אצלך בפנים.

       

      אתה מזומן להציץ אל עצמך פנימה לראות אותו. את האור שלך.

       

      אני כאן בשבילך

       

      יניב

        24/3/09 14:25:


      אור, כמה רגישות יש בך, וכמה כאב.

       

      מאחלת לך אהבה גדולה שתגיע לחייך. קבל כוכב על התעוזה לחשוף רגשות עמוקים כל כך בגיל צעיר כל כך.

        24/3/09 14:25:
      ידיי מושטות, הושט נא את שלך. *
        24/3/09 14:15:

      אור כל כך מרגש ונוגע מה שכתבת

      אכן אומרים שהכי חשוך לפני השחר, אבל אסור לשכוח שכשהשחר מגיע איתו בא אור גדול ויום חדש מפציע..

      מאחלת לך שהשמש תזרח מעליך ותפיץ את חומה ואורה סביבך

      חיבוק גדולנשיקה

        24/3/09 11:58:


      "הכי חשוך לפני השחר

      ואז כחול הופך אפור הופך שחור

      הופך כתום הופך ירוק והשמיים מאירים

      ובמורדות הרים

      כחול הופך ירוק הופך אדום הופך צהוב

      הופך כתום ובאותה שעה קלילה

      שוב מתעוררת התקווה " ...

      את השיר הזה שרים אבי קושניר ועודד מנשה

      במחזמר ששיחקתי בו ..."המלך ארתור"

      מילים ולחן ירון כפכפי ...

      השיר הזה מלא אופטימיות ...

      ושיהיה לכולנו רק טוב

        24/3/09 10:37:


      אור

      היה לי מאד קשה להתגבר ולקרוא

      את ההתחלה הכואבת והקשה.

      אך לאחר שהמשכתי חשתי

      באופטימיות המתגנבת מבלי שישימו לב, אולי.

      כמו אנשים שאוהבים אותך.

      אם נאמין שלפני השחר החושך הוא בשיא עוצמתו,

      אפשר לקוות רק לאור ולטוב.

      מאחלת לך שהשחר יבוא במהרה.

      ד.

       

       

       

        24/3/09 09:03:


      ידיי מושטות, הושט נא את שלך.

       

      מחבקת, מחזקת, תומכת ונמצאת בכל עת.

       

      שלך ואיתך,

      רולין

        24/3/09 08:19:
      אור, ממש כמו האור שאתה מפיץ סביבך, אני בטוחה שהאפלה תסתלק במהרה. אם אתה עובר תקופה לא קלה, תחליט בליבך שהיא רק זמנית. שאתה לא נותן לה להישאר ולתפוס מקום של קבע. שיהיה רק טוב ובשפע. באמת. קבל חיזוק חיובי. יעל


      אור תודה על השיתוף כן לפעמים אפל כל כך

      שממתינים לשחר שלא תמיד מואר.*

        24/3/09 05:41:

         אכן,נשמע שכואב לך מאוד מאוד.וםוב שיש לך תקוה.חושב גם,שאם נעריך פחות את מה שאחרים חושבים - יכאב לנו פחות.

      כל הכבוד לך על ההתמודדות.