הכרנו כאן, בקפה, במקום בו מילים לוטפות, חרוזים נחרזים, שירים מושרים וסיפורים מספרים. יותר מאחת הוא החמיא בחום, אמר שהוא שואב השראה, וביקש בביישנות להיות נוכח באחת מהרצאותיי. . רצו הימים ונפגשנו באחת ההרצאות שהעברתי בפני בכירי גוף ממשלתי מוכר. נוכחותו ריגשה אותי במיוחד, ולו רק לאור הידיעה שהוא משקף לי את הדמות שהייתי פעם בעברי הרחוק והלא מי יודע מה מזהיר. . החיוך שלו, עיניו הבוהקות, הבעת פניו הראתה לי בצורה עקיפה את כמיהתו לשינוי, אותה הכמיהה לה שוועתי לפני יותר מעשור. . כאשר ביקש הוא לקחת חלק באחת מסדנאותיי, נרתעתי לפתע. השבתי בנימוס שאבדוק ביומן ואשוב אליו בעוד מס' ימים. . האמת שחששתי. החל מהרגע בו השכלתי להפוך את נכותי לאיכות, החל מהימים בהם אימצתי לעצמי זהות חדשה, החל מהתקופה בה רכשתי ביטחון, נחישות, יוזמה והעזה, התרחקתי ככל שיכולתי מ"בועת הנכות" הזו שבה הייתי חבר לא מעט שנים. מהיום בו בחרתי להפוך את פועלי לשליחות, היה לי ברור שזה רק עניין של זמן עד שאפגש עם בעלי מגבלה שמעוניינים יהיו לשמוע את שלימדו אותי הימים. . אבסורד ככל שיישמע, הרתיעה הזו נבעה מהחשש להביט אל האדם שהייתי, אל האדם המפוחד, התלותי, המאשים, הקורבן, התלוש כעלה שעף ברוח, והחסר ביטחון. נמנעתי ככל שיכולתי מ"היתקלויות" כאלו ואחרות עם האנשים ש"דומים לי", ורק שלא אצטרך לחזור לשם שוב. . בקשתו הובילה אותי לבדק בית מעמיק ולשאלות לא מעטות בדבר הייעוד בו בחרתי. . האם באמת אחזור לשם ? האם באמת אסבול שוב ? האם מדובר במשהו מוחשי או שזו לא יותר מפרדיגמה שדורשת עדכון בהול ? ובכלל...האם אני לא בוגד בייעוד שלי ? שהרי ולקהל הזה אני יכול לתרום יותר מכל קהל אחר. . התשובות שקיבלתי הובילו אותי לפעולה הבלתי נמנעת והמתבקשת. הרמתי טלפון וקבעתי לו תור לסדנא אישית. . היום, ארבעה שבועות אחרי, אנחנו בעיצומו של התהליך. אני מקבל המון שיקופים המחזירים אותי אחורה, אל האדם שהייתי, אך האיום ממנו חששתי כבר לא מקונן בי, נהפוך הוא, אני הופך מאותגר יותר ויותר, מזהה את הדרכים להגיע אליו, לשוחח עמו בדרך שלו, בגובה עיניו, שהרי והייתי במקום הזה למעלה מעשרים וארבע שנים, הפחד ממנו נרתעתי הפך כעת לדחפ ולרצון כנה להנחיל לאדם המדהים שמולי את שלימדו אותי הימים. . מדובר באדם בעל עוצמות נדירות שבנחישות מדהימה, למד והשיג הישגים נאים שחלק ניכר מהם טרם זכיתי להשיג בעצמי. תמיד האמנתי שידע הוא סוג של כוח והלוואי והיה לי מחצית מהידע שיש לקסם הזה שחולק עמי מדי שבוע פיסות מחייו. חוש ההומור והתמימות בה נתברך הם משהו נדיר שנתקלים בו מעט במציאות שלנו, וחבל שכך. . לצד המעלות הללו, הרגשתי בחוסר הנוחות הנובעת מאימוץ זהות מודעת יותר. חוסר הביטחון והאמונה הם דברים שלא רוכשים בשבועות בודדים, אך הכמיהה הזו, ההכרה בזכותו להיות מאושר, הרצון העז להיות במקום אחר, החלומות על עצמאות, זוגיות, משרה מכובדת ושאר שאיפות לגיטימיות, הם אלה אשר יביאו אותו למקום אחר, לו רק יעניק כבוד לתהליך ויכיר בזמן כאמצעי להכלת דמותו החדשה. . אני מודה לך ידידי על האפשרות ללמוד ממך כל שבוע מחדש. מודה על חיוך, על אופטימיות, על האמון שאתה מביע בי ובדרכי, ועל התקדמותך - בקצב שלך, לקראת הדמות שהנך משתוקק לראות מול המראה בבוקרו של יום המחר. . מוקדש לך, ואתה תדע. |
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לילי מדהימה שכמותך,
.
כבר אמרתי לך את זה בעבר ולא אהסס להזכיר
זאת שוב: מילותייך תמיד מצליחות לרגש ולהשאיר
חותם שמזכיר לי את תפקידי בעולם הזה.
...
תודה עמוקה.
המשך יום ושבוע מיוחד.
נוגה יקרה,
.
כמה היטבת לתאר את נתיבי החיים ואת הצמתים
המשקפות לנו רגעים משמעותיים בחיינו.
לעתים לא קל להביט אל העבר, אבל זו הזדמנות נפלאה
לראות את ההתקדמות המדהימה שלנו כמו גם להעריך
את המקום אליו הגענו, בייחוד אם זה מקום המשמש
דוגמא אישית והשראה לאחרים.
...
תודה על מילותייך המרגשות. מעריך אותן, מאוד.
יום מדהים.
וואוו, דמעות חונקות את גרוני, כל כך מרגש.
היי אייל, הרי מה שאתה רואה בחבר זו לגמרי ההשתקפות שלך.
רק כך אתה יכול לראות את עצמך, בהשתקפות שמולך, איזה יופי,
מרגש מרגש מרגש.
תמשיך ככה איש מדהים שכמוך.
אין עליך, אין.
באהבה רבה,
לילי
תודה אייל שכך כתבת
לפעמים אנו צועדים כה מהר קדימה
עד כי איננו מביטים עוד אחור
וכשפוגשים דמויות או מצבים המזכירים לנו
תחנות בדרכי החיים שעברנו
אנו נרתעים ופוחדים שמה ניסוג,
לפעמים אנשים כאלו הם כמו מראה לפנינו
וכך אנו יכולים לראות כמה גדולים צעדינו
על כי התקדמנו ולא נותרנו בנקודה בה הרגשנו
שאנו חייבים להשתנות ולערוך שינויים במצבנו
היכולת להתמודד הינה מתת אל
שבה ניחנת יחד עם הכוחות לאזור עוז
להתקדם ולהתעצם.
רק מי שהיה במקום הזה יודע כמה
תעצומות נפש נדרשים כדי להשאר במקום הגבוה הזה
וכמה קל ליפול אל תוך הספקות והתהיות
האם נכונה הדרך, על אף קשיותה ואורכה.
תודה גדולה לך שכך כתבת
אני ?
מהמם ?
ואני כבר חשבתי שכל הזכויות שמורות לך :)
...
תודההההה דנדוש.
שבת מקסימה.
זוכר גם זוכר הדרי,
אפשר בכלל לשכוח את אותו היום ?
...
תודה אהובה. מילותייך עדיין מהדהדות בי,
ובמידה לא פחותה מבעבר.
....
מעריך את נוכחותך בין מילותיי, מאוד.
...
שבת של שלווה יקירה. מחבק בחום.
תודה עמוקה ידידי וברוכה נוכחותך בין מילותיי
..
שבת נעימה.
מרגשת את בעצמך :)
..
שבת נעימה אוריתי, ותודה.
הוא בהחלט משקף לי רבדים לא מבוטלים מהאדם
שהייתי לפני המון זמן, ואני שמח על שבחרתי להיענות
לאתגר הזה, ולהיות שם במלוא הווייתי החדשה.
...
תודה עמוקה לימור. ריגשת.
שבת יפה.
האמת שההולכה הזו מרגשת, מלמדת, ומעצימה בפני עצמה.
...
המון תודה חברה מיוחדת שלי. מילותייך מהוות עדות לא מבוטלת
לייעוד בו בחרתי.
...
שבת מלאת אהבה.
ניסחת את תחושותיי אפילו טוב יותר ממני.
תודה ידידי. נוכחותך בין מילותיי מעניקה
מהעוצמות ומהמעלות שבהן נתברכת.
...
שבת מקסימה.
כן...בהחלט אפשר לראות את זה כעוד שלב להתפתחות אישית.
תודה מיטלי. ריגשת והחמאת בי.
...
שבת טובה.
התודה היא לך על שבאת לבקר ומצאת במילותיי
כוח והשראה. שמח שהחזרתי בך משהו מהאמונה
שבטוב.
...
שבת של רוגע ואהבה.
כתבת מדהים , מרגש *
ואתה מהמם [אבל את זה אתה כבר יודע ]
לעולם אנשים ישקפו לנו את עצמנו , יהוו מראה כל מה שאנו צריכים לעשות זה לא לפחד להביט
"שתדע, להביט בך זה כמו להביט באלומת אור רכה ומחממת,
המפיצה סביבה נציצות מוזהבים ואנו הסובבים אותך,
צריכים רק להגיש יד.. ולתפוס איזה ניצוץ.."
..
אני מצטרפת לשרון...
(אתה זוכר שסיפרתי לך, שבפעם הראשונה שראיתי אותך,
הרגשתי שההוויה שלך ק ו ר נ ת כ"רוטילייטד קוורץ" ?
הקריסטל השקוף עם הרוטילים המוזהבים... התליון שלך :-)
.
איילי, אני שמחה בשבילך על הבחירה שקבלת,
על התהליך וההתפתחות המשותפת. הצלחה !!!
.
באהבה
הדר
יוני יקר,
.
תודה עמוקה על מילותיך המלמדות ומלאות
התבונה.
מודה לאל על הנחישות לצאת מ"אזור הנוחות" שלי,
ולהגיע למקומות מאתגרים ופורצי גבולות, רק שם
תיתכן צמיחה אמיתית.
...
סופ"ש מדהים.
זה בהחלט תהליך לא פשוט אך אינו 'בלתי אפשרי'.
רצון, נחישות, החלטה, קפיצה למים העמוקים,
ואתה שם.
...
תודה נית'...מעריך עד מאוד את ביקורייך ומילותייך
הטובות.
...
שבת של אהבה.
האמיני לי שרוני שאני מקבל ממנו המון,
קסם של אדם עם אוקיינוס של רגישות ורצון טוב.
...
כבר אמרתי לך יותר מאחת שאת צריכה להשאיר
קרחונים אחרי כל מחמאה שלך, את נהנית לראות אותי
נמס ?! :)
..
תודה עמוקה חברה שלי. ריגשת וחיממת את לבי.
...
שבת מדהימה.
אייל
אתה תותח
תבורך
צביקה
מעבר למילותייך המרגשות ומחממות הלב,
לו יכולתי לצייר פעימה, הייתי מצייר לך את זו שחסרה
בי בשעה שקראתי את שורותייך.
..
תודה עמוקה וסופ"ש יפה.
אני ?
מדהימה את בעצמך, שוקוליטה שכמותך :)
..
סופ"ש מתוק.
טום ידידי,
.
אינך צריך לקנא, לכל אדם ניתנת זכות בחירה,
אני בחרתי להפוך טרגדיה לסיפור הצלחה, נכות
לשליחות, ואני שמח על הזכות הזו, לבחור.
..
אני בטוח שאם תביט בהיכל האוצרות שבנפשך,
תמצא שם אוצר של נתינה והכלה.
...
תודה על מילותיך. ריגשת.
.....
מרגש .
נראה לי כי הוא משקף לך את דמותך מן העבר
הפחד שלך הוא שאולי תחזור לשם תשאב למקום ההוא
למקום החלש, התלותי, הסובל
אך נראה כי היום אתה עוצמתי וחזק
ואין לך כל סיבה לחשוש
נהפוכו!
תביט באדם שהיית
ותשמח על האדם שהינך כיום.
באהבה,
לימור
תמיד כיף להוליך מישהו במסלול בו הלכנו
יותר כיף אפילו לקצר לו את הדרך
או לראות איך הוא מגיע למקום טוב יותר
שנוכל ללמוד ממנו
ישר כוח איילי,
על ההתמדה, ההשקעה, הפרגון,
ובעיקר על הנכונות לעזור ולהיות שם בשביל האחרים!
אני חושב שאתה רואה את עצמך דרך עיניו
ואז אתה מבחין עד כמה שינית את חייך, התעצמת והתפתחת לכיוונים שבעבר, לא נראו לך כאפשריים בכלל
וזה מחזק אותך עוד יותר..
אתה דמות לחיקוי ידידי..
נהדר. עוד שלב אצלך למודעות אמיתית , מכוננת :-)
תודה, איש יקר ואמיץ...
על הכנות, על הנכונות לחשוף ועל הנדיבות האינסופית ויכולת ההכלה והנתינה. קמתי ליום לא כל כך שקט, והחזרת בי משהו מהאמונה שבטוב...
חיוך וכוכב.
ברוס לי אומן הלחימה אמר פעם, אמן לחימה אשר מתרגל אך ורק כדי לסגל לעצמו דפוס לחימה מסוים מאבד את החופש שלו. הוא הופך למעשה לעבדו של הדפוס שבחר, ומרגיש שהדפוס הוא הדבר האמיתי. זה מוביל לקיפאון, משום שדרך הלחימה אף-פעם אינה מבוססת על בחירה אישית או על העדפות, אלא על שינויים רגעיים מתמידים, ולוחם מאוכזב זה יגלה במהרה ששיטתו נטולת גמישות.
אמנם לפעמים לפעמים נצחון במאבק הוא גרוע מהפסד. אבל נצחון כשלך הוא בהחלט נצחון אמיתי.
אייל,
זה תהליך לא קל
אם כל השנים והשינויים אתה רצית לברוח מה"נכות"
אני שמחה שהחלטת למרות החששות והפחדים הפנימיים שלך כן "ללכת על זה"
לכל אחד יש סיפור חלקם גופני, חלקם נפשי וחלקם לאור הנסיבות. אדם כמוך טוב שהוא לא מפלה אף קבוצה לקבל ממך את כל הטוהר שיש.
תמשיך כך!
אייל היקר!
יש לך נפש אדירה ונדירה ביכולת הנתינה וההכלה שלה
אני שמחה בשבילו על שפגש בך..
ואין לי ספק כי גם אתה תקבל ממנו..
כתבת מרגש היישר מן הבטן הרכה כהרגלך
נוגע ומשתף בפחדים הכי חשוכים.
שתדע, להביט בך זה כמו להביט באלומת אור רכה ומחממת, המפיצה סביבה
נציצות מוזהבים ואנו הסובבים אותך, צריכים רק להגיש יד.. ולתפוס איזה ניצוץ..
שרוני
מעבר ליכולת שלך לצייר מילים
מעבר לשפה הסוחפת שלך
מעבר לאופטימיות שרוקדת בין מילותיך
מעבר לחיוך שמבצבץ בין סיפוריך
יש משהו שמעורר בי השראה באופן מיוחד
וזו -
היכולת הבלתי נדלית שלך לפרגן לאנשים
חיבוק אייל מדהים שכמוך
מונה
לפעמים אני קורא אותך מהצד ומקנא ביכולת ההתמודדות שלך עם החיים, ביכולת שלך להכיל כל כך הרבה ועם זאת לעזור ולתמוך בסביבה. אני נפעם מהרצון והיכולת שלך לעזור לזולת, באמת שאלה דברים נדירים בעולם שלנו. הלוואי עליי...
בשורה התחתונה מדובר בפוסט מרגש ביותר, אני בטוח שאותו אדם שלו מוקדש הפוסט זכה בך בדיוק כמו שאתה זכית בו.