תחת שמי אומנות הקודש
אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
פוסטים פופולאריים
-
החלק הטוב בפוסט ההוא
11/1/11 | 3001 צפיות
-
עשיתי זאת במשך 20 שנים וזו התוצאה
16/12/09 | 1435 צפיות
-
הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים
1/5/11 | 1165 צפיות
-
כל אחד צריך ...
25/3/09 | 942 צפיות
-
מירוץ נגד הזמן
15/3/09 | 633 צפיות
-
פותחת בפניכם את ביתי
3/2/11 | 989 צפיות
פוסטים אחרונים
- יצירות חדשות 12/11/19
- יצירות חדשות 12/11/19
- מבחר יצירות (ניתן ללחוץ על כל תמונה ולהגדילה למי שסופר לי רימונים) 1/11/11
- יצירות חדשות על קלף 4/5/11
- הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים 1/5/11
- פותחת בפניכם את ביתי 3/2/11
מתי זה קרה לי ...
התמכרות בדרך כלל מתקשרת לי עם חומרים מסממים, אך אם אני מביטה לתוך היומיום שלי, יש שם כמה דברים שאין קשר בינם לבין סמים ואני מרגישה דיי מכורה להם. נכון שאין לי קריזים כשאני לא ליד האינטרנט וגם כשאני מחוץ לעבודה, אין לי תופעות נפשיות קשות או פיזיות שמרעידות לי את הגוף. לאחרונה נראה לי שיותר מסממן התמכרותי מתקיים באופן קבוע אצלי והדחף כמעט כפייתי שלי להיות מחוברת לאינטרנט וזה לא דף הבית של וויינט, או הגי'מייל שלי, זה הקפה, וזה לא האספרסו של יורד הים, זה כאן הקפה כאן במקום הזה שאתם קוראים בו עכשיו. אז איך הבנתי שכנראה התמכרתי: 1. יש לי קושי בשליטה על הזמנים שאני מתחברת לקפהאו הגבלת הזמן שלי כאן. 2. לא אכפת לי לשבת שבת שלמה שטופת שמש בבית צמודה למחשב ולא לצאת לטייל בטבע (אני הרי חיה בטבע) 3. ההתמדה שלי לקרוא ולהגיב לפוסטים גובלת כמעט בכמות של כתיבת ספר (לפעמים נראה שאני מה זה "חפרנית")
מהן תופעות הלוואי שלי:
1. סף כאב הלב שלי עלה, כמעט ולא מרגישה אותו 2. אני דיי נמצא רוב הזמן באיזה ריחוף כמו בתוך סרט 3. קשה לי לקום בבוקר וזה כשאני לא שוכחת לכוון שעון (כמו היום למשל) 4. אני מרגישה מקיאה מתוכי מילים ברצף מבלי יכולת לעצור את הזרם 5. אחרי שעות כתיבה לסירוגין וקריאה, כפות הידיים נוקשות, הרגליים רדומות והשרירים מתעוותים לקיפול תמידי 6. מערכת הנשימה נעשיית מדוכאת כשהיא נעתקת לי כשאני קוראת פוסט מרגש או מעצבן 7. מערכת העיכול, בקושי מצליחה לעכל רבע שניצל וכף ספגטי מבלי להרגיש שובע (אני בולעת מילים כמו בולימיה) 8. מערכת הדם , מזמן זורם לי קפה בדם מהול בחלב. 9 מערכת ההפרשות, חשבתי כבר על קטטר כדי לא לאבד זמן 10. מערכת המין, כולם כאן מדברים על סקס שאני לא בטוחה שאני רוצה בכלל לחזור לזירה הזו
באופן כללי מצבי הולך ומתדרדר - אני כנראה מכורה. . מתי זה קרה לי אני מנסה לשחזר, מתי איבדתי שליטה על החים שלי והתמכרתי למילים... ועוד מילים שהן לא שלי (חלקן) לפני חודשיים שכבתי שבועיים בהחלמה מנתוח, הספרים שקיבלתי ממבקרים נערמו ליד מיטתי כאילו אין מחר. העיתונים שקיבלתי מידי יום כדי להישאר בעיניינים, ממש אבל ממש לא שכנעו אותי לפתוח אותם. הטלפון הנייד והמחשב שלי , שני הדברים היחידם שעזרו לי לשמור על השפיות. שכבתי אצל אימי בדירת מגורים, קומה שניה עם סורגים מכל כיוון. אני שגדלתי מילדותי ועד היום בבית צמוד קרקע, בקושי יודעת לחצות כביש סואן, קמה בבוקר ופותחת את הדלת לגינה, חלונות לשדה פתוח מאחורי הבית, אותי כלאו שבועיים בדירה בקומה שניה... שוכבת במיטה, הנייד על ברכי ואני משוטטת בכל תיבת מייל וכל אתר בו אני רשומה , מפייסבוק ועד הקפה וכל מה שבדרך ישראלי ולועזי. ואז נפתחו מעיינות ליבי ושפכתי את כל תכולתו על הנייר בלי אבחנה, כל נושא שעלה בראשי, כל מילה שנאמרה, כל מחשבה, הכל יצא החוצה. ואז אני מבינה שהמון זמן לא רשמתי מילה מלבד מכתבי תלונה וערעור על החלטה, עשרות אם לא מאות מיילים ביום, אך עלי כלום. וראיתי הנה פלא, ככל שאני כותבת יותר, אני רגועה יותר, שמחה יותר, כאילו מוסרת לכם את מחשבותי לחפור בהם ואני בעצם נקייה מהם ולאט לאט נהיה לי הרבה מקום פנוי בראש. ועכשיו כשאני יושבת וכותבת את הוידוי הזה, אני שוקלת לצאת במבצע גמילה מכאן. מחפשת תירוצים למה כדאי לקרוא גם קצת חדשות, אולי מצאו איזו מכונית תופת בחיפה ואני ידעתי עליה רק אחרי שהיא כמעט התפוצצה. אולי חשבון הבנק שלי צבוע באדום וכדאי שאני אבדוק מידי פעם לפני שיחסמו בפני את הדלתות. אולי כדאי שאני אצא לכמה דייטים, אולי חודש מלאי הגברים בעולם ואני עומדת לפספס את האביר על הסוס הלבן. אולי כדאי שאוכל שניצל שלם וחצי צלחת ספגטי ואעלה איזה גרם או שניים לטובת נפח המכנסיים. יש הרבה תירוצים ששווים בדיקה, בינתיים אף אחד מהם לא שכנע אותי לקום מהכסא ולבדוק תוצאות אחרות. אשמח לשמוע למה כן לצמצם כאן שעות ולספור מילים שבועיות...
יש רעיונות?
|
פרופיל
ארכיון
תגיות
תגובות אחרונות
-
צחיתוש
בתגובה על כרטיס ברכה לחתונה ולכל אירוע
-
rinat*
בתגובה על אשת חיל
-
צחיתוש
בתגובה על ראיון עם חגית רימון
-
צחיתוש
בתגובה על הדלקת נרות שבת
-
יעל חיון
בתגובה על השם שפתי תפתח
-
יחדיו נמתיק סוד
בתגובה על שמע ישראל
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
אני חיה בטבע
יש לי רק טבע מבעד לחלון
מחוץ לדלת
אבל חופשה בטבע בארץ אחרת תגרום לי להינתק
ברור שיש
באגדות...
אביר ? יש דבר כזה ?
ווואאווו ככה אני נראית
זה מה זה נראה רע...
ענק
תודה
טוב!!!
איריס מצטערת לא יכולה ללכת לגמילה
דרור ביקש כל כך יפה
אני אנסה בפעם הבאה
יש כאן אוכל
תישארי.
http://www.youtube.com/watch?v=q-Lovt_kmXM&feature=related
אני לא זוכרת איך זה ב 2007 כשנרשמתי לאתר
קראתי ולא כתבתי כאן כלום
הייתי חשדנית וסקפטית כנראה
או שאולי לא הבנתי את המשחק
ועכשיו אני ב 2009 משקיעה כאן זמן
את באמת רוצה להיגמל?
מה רע לנו כאן?
יש כאן מהכל מאוכל ועד סקס
אם אדע על משהו חדש מבטיחה לעדכן
אני חיה בחיק הטבע
יוצאת מהדלת וכל הטבע פרוש לפני
לאכול ולשתות קפה בעיר הגדולה
בקצה הבית שלי עומד בית קפה באיכות מדהימה
מידי פעם אני עוצרת לקחת נשימה וממשיכה
להתכתב פה זה לא להיות פה?
תודיעי לי כשאת יוצאת מזה, מההתמכרות
ובעיקר ספרי איך עשית את זה
לא יפה להשאיר חברות מאחור.
וואוו לילי איזה שעמוםםם אני מתחילה להאמין
יש עוד דברים טובים ומהנים בכוכב שלנו חוץ מאינטרנט!!!
שמעת על טיולים בשמש האביבית הזו?
לאכל משהו או לשתות קפה הפוך בעיר הגדולה?
או אולי בכל זאת להתכתב פה
אני אנסה למצא זמן בשבילך....
כמו רב הפעילוייות בחיים
תמיד יש את ההתרגשות של "ההתחלות"
זה בדיוק כמו ביחסים בין בני זוג חדשים...
מה שבאמת חשוב - זו לא ההתחלה וגם לא רגעי השיא...
אלא השגרה
אז הזמן יעבור...
ומה שיקרה בקפה - יקרה ומה שלא יקרה - לא יקרה...
ואז תראי איך את מרגישה...
באם זה יהיה יום או יומיים - חודש או חודשיים וכ"ד...
את רואה זה מצב נורמלי
כשאת שמה לעצמך יעד
סביר להניח שנוכל לעזור לך
אני כנראה לא ממש רוצה להיגמל
וככה זרקתי לאויר כאילו זקוקה לעזרה
אולי בכוכב המליון אצא לחופשה קצרה
גם יעד לא?
חחחח
מחפשים מנהל לקהילה
אולי נצא במכרז
תודה תודה
על הברכה והמחמאה
חן חן
מבטיחה להיגמל , נכון יותר להוריד מינון בהגיעי ל- 10000 כוכבים.
קרובה מאוד ליעד
.
גם אני בבעיה הזו. אמנם לא באותה דרגת חומרה כמו שלך, אבל - כנראה שצריך לפתוח בשבילנו קבוצת תמיכה וגמילה: דה מרקר אנונימוס :-)
לילי יקירתי את עולם ומלאו כי יש בך כ"כ המון שאין נראה לי לאף אחד כאן בקפה ולגבי הניתוח מאחל לך בריאות מצוינת וחיבוק חזק להמשך חיים טובים יותר מאמי
ציפי יקרה,
יש כאן כל כך הרבה הצעות מפתות
וכאלה שבכלל דוחות גמילה מתוך ניסיון
ואני ממש מתלבטת מה לעשות
אולי אישפוז בכפייה
עם פיז'מה לבנה
אולי זונדה להחדרת מזון
נראה לי להתאהב יותר מפחיד מהלהתמכר למילים
ממש ממש לא יודעת מה לעשות
אולי אבוא איתך לטורונטו לבקר את משפחתך
להסניף מנכדך
וככה שתינו במחיר חבילה אחת
ניגמל?
תודה
היי לילי
כנראה קראת את מחשבותי.
גם אני שקועה במחשב בכלל ובקפה בפרט
קוראת, מגיבה כמעט לכולם- ממש התמכרות .
בקרוב (בעוד שבועיים) אטוס לטורונטו לבקר את הבת שלי ומשפחתה
ובמיוחד להסניף את הנכד החמוד שלי. נראה איך אחזיק מעמד בלי הקפה
כל כך הרבה זמן (חמישה שבועות) ואילו תופעות לוואי יהיו לי
מה החלטת לעשות?
שבוע טוב, ציפי
מעניין מה היו אומרים על הצהרה כזו זקני צפת
והאג'נדה בקפה
אגב, אני יכולה לבחור לבד את צבעי הכוכבים?
אתה מצחיק אותי
יש לך חוש הומור לא רע
ואיזה אומץ בהצהרה
אני מכשפה לא קטנה
ולומר לאישה כאלה אמירות
מבלי להכיר אותה
זה לא פשוט בכלל
העיקר שהקפה טעים לך..
ולי עדיין הקפה טעים.
מורי... הנבוך
מעולם לא ראיתי סוס לבן...
ואם אין סוס לבן ללא רבב
אני לא מאמינה שקיים אביר ...
לא סוס ולא אביר, אולי איש שיכול להכיל את כולי עם ים המילים שלי ...
את יכולה לראות את צרות העיין של האנשים ?
מישהיא הגיבה אל תאמיני לו
כך מתחילים כל היחסים בעולם
בספקות ובחוסר אמון
היא בטח לא רוצה שתתמכרי לאהבה
לא נורא נסלח לה
בעניין השאלות
אוכל להשיב עליהם אחת אחת
וזה ומשך המוווווון זמן אז למה לא
להחליף התמכרות קודם ואח רכך
נענה על השאלות ואולי חלק מהן
יעלם לבד ללא צורך במשוב?
תחשבי על זה
ואם את רוצה לשתף את הקפה
בהתמכרות החדשה אז זה
בסדר ואם לא אז יש לי ת"ד
בשמחה ממתין לך במעוז האהבה
יש לי הרגשה שההתמכרות החדשה
תעלה לך את רמת המישקל ואת רמת המישכל
שלא כמו בקפה שם רק מי שבאג'נדה
זוכה להתיחסות
במעוז את תקבלי את כל הכוכבים ולא
תהיה העדפה לדיון או לפוסט
הכל מתקבל בברכה
תראי איזה גן עדן אני מציע לך
כתחליף להתמכרות לניצוצות של אור מסנוור
ומתיש
אולי כדאי שאני אצא לכמה דייטים, אולי חודש מלאי הגברים בעולם ואני עומדת לפספס את האביר על הסוס הלבן...
אם את עדיין חושבת על האביר - את בהחלט אופטימית !
קל יותר לתפוס את הסוס ...
לא נראה לי שיש ממיר שיכול לעמוד בפגיעות האלו
מה אכפת לי להשתדרג ... אני מקקוה שלא שומעים אותי...
ככה זה כשאתה גר קרוב לים, ליד שדה פתוח...
גם קולט ברקים לא תמיד נותן תשובה
אחד מתפספס ונקלט אצלי
מזלי תמיד שאני לא בסביבה כשזה קורה
(תודה לאל)
welcome
http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?folderName=gn64&EntryId=534096
חבל על הכסף....תקני ממיר מתח ב300-400 שקל וזה ישמור לך על המחשב...
רונן.
לא???
כאילו, את מתכוונת להמשיך כאן?
שוקו יקרה, הבאתי את הצלחת עם השניצל והספגטי ליד המקלדת ואז התחלתי לכתוב. בינתיים האוכל התקרר ונהיה טפל. מיץ האשכוליות מונח עדיין לידי. בינתיים נכנסה שיחת טלפון ותוך כדי דיבור ומתוך אינסטינק הלכתי למטבח והכנתי לי קפה עם במבה נוגט. חזרתי למקלדת ואופס שכחתי שבכלל התכוונתי לאכול.
לשבת ליד עץ עם לפטופ זה רק בחושך, אחרת איני רואה אתכם באוריום.
ובמקום שאני גרה יכול מקסימום לחלוף קיבוצניק עם כובע טמבל על אופניים חלודות וכלב רץ אחריו...
תודה
כן, מסתבר,
זו היתה דרך לבדוק כמה אנשים נמצאים איתי בחמשבות על העניין
תודה רינמו, אני כנראה אפסיק לרצות להיגמל...אני פשוט נהניית
היי רונן, תודה
אל תלך לרופא הוא גם מכור . כבר שנים שאני מנסה להתנתק מהמחשב בכלל וכל פעם כשהבית שלי נפגע ממכת ברק וזה קורה אחת לשנה לפחות, נשרף לי המחשב ואז אני נשבעת שאין יותר. רק הלפטופ וזהו. ואז אני אצה רצה לחנות ורוכשת מחשב יותר משוכלל מהקודם ואין תרופה יותר מרגיעה וטובה בשבילי...
אל תלך על מחקר, ממילא תמצא שהאבולוציה משתנה כל שניה
היי,
נורא הצחקת אותי ...
תודה על הרמת הכפפה
יש לי כמה שאלון אם לא אכפת לך למלא שאלון קצר:
1. כמה גברים זה הרבה?
2. איך אתה הולך לטפל בגמילה שלי
3. אני אוהבת רק מקלדת אלחוטית, יש מצב שאני מקלידה לך על הלב מרחוק?
4. בעיניין ערך המשפחה, הילדים שלי גדולים ובאים רוב הזמן לאכול או מסתגרים בחדרם עם המחשב, כך שהזמן אף פעם לא על חשבונם, אז בוא נחליט ששם אין צורך לטפל.. כבר יש לך פחות מאמץ.
5. בעניין הכותל, אני מקווה שיש לך מספיק חריצים כדי להטמין בהם הרבה פתקים אני מה זה חופרת מילים
6. אם לא אכפת לך לא לזכור הכל, בכל זאת יש דברים שמאוד ארצה לשכוח, תוכל?
7. בעניין מחיקה, תוכל לגבות? מי יודע אולי יוםם אחד אצטרך עדות לטובתי
בנוגע אליך... זה מחמיא לי, אני אשקול.. כמה זמן מוקצב לי ? יש מגבלה של זמן?
לילוש כתבתי לך כזו תגובה ארוכה וחפרנית והיא פשוט נמחקה לי, מהתחלה....
למה להלחם בהתמכרות? את השניצל את יכולה לאכול גם מעל למקלדת כמו שאר היושבים בקפה,
מידי פעם תעשי גיחה קטנה לחיק הטבע
שבי לך מתחת לעץ רענן עם לפטופ מעוצב
ואולי בדיוק בדיוק אז יחלוף שם נסיך הייטק רכוב על פורד פוקוס לבנה וביחד תצעדו אל השקיעה....
את לא מכורה , את נהנת !
לכי עם מה שאת אוהבת ... תמיד!
שלך,
רינת
תשמעי, אני חייב להודות, הדברים קורים אצלי בדיוק כך...רציתי לכתוב על זה, אבל...לא נעים...קצת פחות מחודש כאן בקפה וכבר קבעתי תור לרופא...
רונן.
תשמעי לי
אל תאמיני לו
לדבר הזה אני חייב להגיב
נתחיל בזה שלא צריך כל כך הרבה גברים שיהיו בסביבה
כל מה שאת זקוקה לו זה גבר אחד שיפנק אותך ויעניין אותך כך ששום קפה
לא יעשה את זה
אני מציע את עצמי לטפל לך בצנייני הגמילה
ולמכר אותך לאהבה
ואולי לערך "משפחה" שאת לא מזכירה כאן במילה אחת
ברצון אהיה הכותל שלך וליבי הקלדת שלך
אזכור לך בדיוק כמו המחשב שלך
אמחק את המיותר ולא תצטרכי לבדוק אם יש זבל
מגיע לך כוכב והלוואי שזה יהיה אני