עוצמה מול רכות
איזה צד שבי עלי לקחת עימי לחיים, את העוצמה? את הרכות? את שתיהן?היא עוצמתית אבל השנייה רכה אז?
האן ההשוואה הזו נכונה? האם גם לכם יש חיבורים שהם כאילו ניגודים ויש מקשים רגעים בחיים ,עבודה,חברות,זוגיות,כמיהה,אהבה, מה לא הכול מכול בה באותה קלחת של עוצמה ורכות..
פוסטים אחרונים
- נמאס!!!! 16/3/12
- שלג שלג משמיים... 18/2/12
- קר יותר וצבעוני יותר.. 14/1/12
- The 1 2/1/12
- חוצפה נשית שכזו.. 19/12/11
- בעידן שכזה.. 2/12/11
ארכיון
מכתב מיאיר לפיד
שישה חודשים לחיות/ יאיר לפיד מה הייתם עושים אילו היו מודיעים לכם שנשארו לכם ששה חודשים לחיות? אני לא זוכר בדיוק איך הגעתי לזה, אבל קיבלתי כמה תשובות משונות מאד. ישבנו בערב סוג א-2. לא החברים הכי קרובים, אבל בהחלט אנשים יקרים ללבי. מסוג הערבים שבהם אתה מפגיש את הפנוי והפנויה שתמיד האמנת שהם מתאימים. בהתחלה כולם התהרהרו, אחר כך הם התחילו לענות. העורך דין היה נוסע לדרום אמריקה. העיתונאי הראשון היה כותב את הספר שיושב לו בבטן, העיתונאי השני היה הולך לחפש את החברה שלו מכתה י"א-י"ב. היא גרה איפשהו בצפון. מישהי סיפרה על ציורים שהייתה מציירת בגיל 16. עד היום היא מאמינה שהיה בהם משהו, והיא רוצה לבדוק. שניים אמרו שהם היו נצמדים לילדים הכי מקרוב שאפשר. יונקים אותם פנימה , עד קצה האהבה. אני התלבטתי בין לונדון לשלושה סיבובים של איגרוף מקצועי. זו הייתה כמובן שיחה קצת אינפנטילית, וקצת רומנטית מדי, ורק אחרי שהם הלכו הבנתי מה היה כל כך תמוה בה: למה לא עכשיו? הרי כל החלומות האלה היו, כולם, בתחום האפשר. את כל הספרים והציורים אפשר לנסות וליצור אחרי תשע בערב. האהבה הישנה נמצאת במרחק של חצי טנק דלק. ותמורת 399 דולר, לונדון בהחלט מחכה לי. ואפילו אם כן צריך להקריב בשביל זה, למה שעורך דין בן 34 לא ייסע לחצי שנה לדרום אמריקה? כל כך מהר ויתרנו? כל כך מהר סיכמנו וסגרנו ונעלנו את עצמנו? כל כך מהר אנחנו אומרים "המשכנתא", או "הבוס שלי" ? למה בעצם, רוב האנשים פוחדים להגשים את מה שהם באמת רוצים בו? ומי, לעזאזל, אמר להם שהם לא יכולים? ב- 15 השנה האחרונות ביליתי נתחים גדולים מזמני בראיונות עם אנשים ש"עשו את זה". מביל גייטס עד ריקי גל, מבנימין נתניהו עד צביקה הדר. יש כמה שאלות שבדרך זו או אחרת שאלתי את כולם. למה דווקא אתה? איך זה קרה? מה עשית שונה מאחרים? התשובה היא שאין תשובה. אין בעצם שום תכונות משותפות לאנשים שהצליחו. מלבד אחת: הם עשו את הדבר הלא הגיוני. כי היגיון של ממש יש רק בבינוניות. לעשות את מה שעושים אחרים. לחכות עד שיבוא הרופא ויודיע שנשארו לך רק ששישה חודשים לחיות. ואז, תסלחו לי, כבר במילא מאוחר מדי. |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
First time in my blog? we must do something dont u think mr? i know u man with one appeal u whant to get my ? i know how its goes in haven i come from ther.... any way u know i.... u
Never before in human history have the appeals of a man to a woman been turned down so gallantly.
זה מה שעושה וממשיכה לעשות
כאילו היום הוא היום האחרון
http://cafe.themarker.com/view.php?t=764522
אסתר
ולכן צריך לנצל כל רגע בחיים
כי כל יום שעובר לא חוזר.
הייתי ממשיכה את חיי כרגיל,
או שחיים או שלא חיים אין כל שוני בהוה בגלל שבנקודה כלשהי ההוה המודע מסתיים, הרי ידוע שזה יקרה מתישהו
אכן כן.. לפעמים זה לא יושב מספיק טוב בהארד דיסק שלנו לא?
מסכימה.יקרה
שאלתי לתאום עמדות..כמוני כמוך..
חושבת שיש עוד חיים אחרי, אבל כשאנחנו כאן, צריך ואפשר למצות את הכאן והעכשיו.
כוכב*
כדאי לחיות את החיים כאלו היום זה היום הראשון.
ולשאלת הרכבת....
התחנה האחרונה היא גם התחנה הראשונה
מהאחד לאחד.
ועוד רבות ידובר.
בשכונת ויקינגיה ,רחוב זורח פינת אורח ,לא נרשם תנועה לכיוון..
יש אומרים שטרם נפתחה עונת הקרחונים..
כל אחד והסרגל שלו..
מי כמוך יודעת... ברוכה הבאה למחוזות צפוניים..
יקרה שלי...
הרכבת עוצרת לפעמים באיזו תחנה לא?
כשנזדכה באפסנאות החיים..
חחחח.. מצחיקולה..
קראי לי צפוי, שטחי או כל ניק אחר, אבל אם היו מודיעים לי שיש לי שישה חודשים לחיות הייתי מארגן אולי איזו פגישה עם אחת, צפונית.
צריך לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון לנצל כל רגע..להנות ובעסקים - תמיד לעשות את הכי טוב שיכולים...
החיים יפים... ככוכבים מנצנצים...חיים ומתים וחיים כל הזמן ועד הזמן ועד אין סוף.
פעם אחת חיים
כתבת נפלא
אז יש לי תשובה...אל'ה חיים לזה הרגע:
"אביב" של ויואלדי ברקע http://grotesmurf.madscience.nl/music/springalbum.htm