פעם, לפני כמה שנים, בשנות החמישים. אבי היה לוקח אותי ב1 במאי.כף ידו ענקית היתה מכסה את כף ידי וביחד היינו פוסעים ברח' הנביאים בחיפה.

בחיפה היו מתנוססים, דגלים אדומים בגאון וקהל ענק היה צועד בסך .

פועלי ארץ ישראל מזדהים עם אחייהם בעולם.

פעם היה רשום לי ע"ג פנקס ההסתדרות האדום שהנני מתחייב לשבת יום בשנה למרשות חבר הסתדרות חולה באשר הוא. 

פעם.

היום ההסתדרות היא גוך השייך למספר ועדים חזקים, שברצותם יטו חסד וברצותם לא.

פעם, יו"ר העבודה, בן גוריון דיבר בהתלהבות אל ליבי .

היום מדבר אלי בכחש, פוליטיקאי נחש היושב במרומי מגדל פאר ובעוז פנים וללא פחד משקר לי שהעם שבקושי נתן לו 13 מנדטים בבחירות האחרונות, אותו העם רוצה אותו בממשלה.

בא לי להקיא.

עומד לו שר חקלאות שבינו לבין חקלאות אין כלום ועם עוד שר שמן ממשמני משרדו, פואד, ושניהם מחייכים בקורת רוח על שהצליחו לשמור לעצמם ג'ובים על חשבון העם.

בא לי להקיא.

זה מובן וברור שבבחירות הקרובות שיבואו, העם יחסל את העבודה וקדימה תזכה ברוב המוחלט.

ועל כך אני מצר.

מצר כי מפלגת העבודה שעל ערכיה הסוציאליסטים חונכתי וגדלתי, איננה כלל ועיקר אותם פליטרוקים, זבלים שזוחלים ללא בושה על גחונם לממשלת ימין קיצונית. ובלבד? לשמר לעצם את משמני השילטון. ביזיון.

בסתר ליבי אני מקווה ש7 חברי הכנסת הצודקים, יפרשו מהסיעה הזו ויקחו איתם את מפלגת העבודה לדרך חדשה.

אופיר פינס, אם יצא לך לקרא רשימה קצרה זו?

הנהג פרישה והתפלג מייד מכנופיית המושחתים לטובת מפלגת העבודה, ערכיה ודרכיה.

אולי תהה  תקומה.

וטובה שעה אחת קודם.