על תגובתכם החמה שכל מילה שלכם הייתה מרגשת מאוד וכמובן מחזקת אותי...!
אספר לכם סיפור שקיבלתי מהחיים של כל אחד כמעט!!
"הנייר המקומט"
אני אימפולסיבי מטבעי אני נוטה "להתחמם" ולהתלהם כשמתגרים בי.
ופעמים רבות לאחר "אירוע" שכזה אני חש חרטה,בושה,תסכול ורצון לפייס את האנשים שנפגעו ממילותיי.
יום אחד חבר שהיה עד ל"אירוע" שכזה שבו ביקשתי סליחה, נתןלי דף נייר ואמר:
קמט – מעך – וקפל אותו!
תמהתי על בקשתו,אך מילאתי אחריה, גלגלתי את הנייר לכדור. אחרי המשיך חברי ואמר:
"עכשיו החזר את הנייר לקדמותו".
ניסיתי אך לא עלה בידי ליישר את הנייר ולהחזירו למצבו הראשוני מן הסתם הוא נשאר מקומט.
חברי פנה אלי והסביר: הלב של האנשים דומה לנייר הזה. פגיעתך בליבם היא ללא תקנה. מילותיך נחקקו בליבם.
פגעו בהם והשאירו צלקת, גם אם תנסה ליישר את ההדורים, להביע חרטה ולפייס אותם, ליבם נמחץ כמו אותו נייר המקומט.
כשאנו חושבים על מה שאנחנו, אנחנו מצטערים אך לפעמים אנחנו פועלים אינסטינקטיבית, בלי לחשובו"זורקים" מילים של שנאה ושליטה,יותר מאוחר לא יכולים למחוק את מילותינו ולא יכולים לקחת אותוחזרה.
אחים-שכנים-אנשים-חברים- בעל-ילדים-רעיה-חברים לעבודה- הורים-משפחה!
על כן מרגע זה חשבו בטרם תתפרצו וזכרו תמיד את ...!
הנייר המקומט!!!
אוהבת אותכם ותודה!!! שוב על תגובתכם החמה!!! |