ושוב זה קרה, שוב הם רבו, שוב היא עזבה בוכה התיישבה באוטו והחלה לסוע, ללא כיוון- פשוט לסוע... זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, הריב הזה הפך ל"ריב השבועי"- פעם בשבוע, לרוב באמצע השבוע כשאשר הקשם של סוף השבוע החל להתפוגג וכל אחד היה עסוק בעיסוקיו משהו היה צריך להתפוצץ, מישהו היה צריך לומר משהו, משהו היה צריך לקרות, שבוע ללא ריב הפך לשבוע לא מעניין, שבוע מבוזבז.. והריבים , הריבים היו שטוטיים..כאילו מישהו חיפש לריב, להוציא עצבים ומישהו היה צריך לשלם על כך- בלי סיבה!
היא המשיכה לסוע, היא כבר יצאה מהעיר. נראה היה כי היא נוסעת למושב של הוריה להעביר שם את הלילה או לפחות להירגע לפני החזרה הביתה.
בדרכה היה עוד רמזור אחד לפני הכניסה לישוב, כאשר הגיע הרכב לאיזור ראיה של הרמזור הוא היה ירוק אך עמד להתחלף לצהוב, היא האיצה את המהירות, הייתה בטוחה ששום דבר לא יעצור בעדה, הרמזור כבר התחלף וכעת היה צהוב המחשבה ששום רכב לא עוצר בצומת הזאת הייתה כאילו מבונת מאליה, גם מצלמות או כל דבר שיכול היה לעצור אותה לא היה שם.. וכך כשהרמזור אדום ואין אף אחד מלבדה היא החליטה בכל זאת לעשות את הפנייה המסוכנת, לפתע משום מקום הופיע רכב נוסף- זה היה הוא שצדק וחשב כי נסעה להורים ואז בום! כי מיהר ולא הבחין בה הוא פגע בה פגיעה חזיתית, הפעם היא זאת ששילמה את המחיר.
ויק וק.
|