כשבקעתי מהביצה הייתי נורא קטן לבן דק כבקעתי מהביצה הייתי אחד מתוך מאות קטן לבן ודק הייתי דומה לאחיי והיינו הרבה כל כך דומים שזה היה קצת מפחיד שבקעתי מהביצה הייתה התרגשות מסביב רחש והמולה כשבקעתי מהביצה הייתי בעיקר רעב וחיפשתי איזה עלה נחמד לאכול כן.. עכשיו שאני כבר גדול אני יודעשזה מה שהרגשתי רעב עכשיו שאני כבר גדול אני מכיר כל מיני רגשות אחרים כשבקעתי מהביצה פחדתי גם מסתבר פחדתי מהרעש וההמולה מסביב פחדתי שאשאר רעב עכשיו שאני שבע אני עדיין פוחד לפעמים עכשיו הפחדים אחריםאני פוחד שמישהו יאכל אותי אני פוחד שאני לא אמצא מכסה בלילה ויהיה לי קר אני פוחד שאני לא אמצא.... את מה שאני צריךאני פוחד שאני ... לא אמצא את החצי השני שליאיך זה שכולם מוצאים והם בכלל לא מחפשים הרבה איך זה שרוב אחיי שבקעו איתי מהביצה כבר לא פוחדים טוב.... לא אלה שנטרפוולא אלה שגוועו ברעבבגלל זה אנחנו הרבה שהחלק ששורד ימצא את החצי השני היצורים שמסביב אלה שהולכים על שתי רגליים רואים אותי מסביבם וכל פעם יש להם חיוך היצורים האלה עם שתי הרגליים שמסביב מדמים אותי לתחושות ולרגשות שלהם "יש לי פרפרים בבטן" אני מתרגש- כך הם אומרים "יש לי פרפרים בבטן" אני מאוהב ואני..... אני פרפרואני מבולבל למה הם אומרים את זה למה הם בחרו אותי להיות דימוי להתרגשות ואהבה למה לא פיל פיל הוא גדול יותר למה אני קטן לבן ודק אני מעופף לי בגינה בצהרים בדרך כלל ורואה אותם על ספסל יושבים צמוד מדברים עם חיוך על השפתיים מדברים על התרגשות על פרפרים ואז אני מבין למה אני אני פרפר אני עף אני קטן אני עדין אני כמו אהבה זה מתחיל קטן ועדין ואז זה מרגיש רעב ואז זה גדל ומעופף וחופשי ומעלה חיוך על השפתיים ואז... אז צריך להזהר שלא יגמרשמישהו יטרוף את אהבה ואני שוב חושב למה לא פיל לפיל אין אויבים פיל לא טורפים איזה אנשים מצחיקים היצורים האלה על שתי רגליים הם בחרו ביצור הכי עדין להיות להם דימוי לאהבה ובמקום לבחור ביצור הכי גדול וחזק מוזרים האנשים אלה אני חושב אם הם רק היו יודעים כמה קשה גם לי למצוא את החצי השני ואני כל כך רוצה להיות פרפר חופשי ומאושר עם פרפרית בלי לפחד שמישהו יבוא ויטרוף אותי או אותה אני כל כך רוצה לחייך חיוך דבילי ולהיות שוב מאושר |