מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
כל הדברים הטובים, או על יומולדת בישול וריצה
לפעמים קורה משהו בחיים והיא מחייכת חיוך שבע רצון וממלמלת לי אל תוך האוזן "זה חומר לפוסט". כשיש גודש אירועים אני שואלת את עצמי איך קושרים את כולם, לכדי רצף מילולי הגיוני, כשלמעשה הדבר היחיד שמשותף ביניהם הם החיים שלי.
לפני שבוע, בעודי מחוברת למחטים ואוכלת "אבות מזון" במקום אוכל, התקשרה אלי מישהי, ששמעה ממישהי שאני מבשלת טעים. היא סיפרה לי שלבעלה יש יומולדת והזמינה ארוחה ל-10. תפריט חלבי. אני קצת מתבאסת כשמזמינים ממני חלבי. האהבה האמיתית שלי היא אוכל אמיתי, עדיף עם מקורות בדרך הבשמים. ססגוני בצבעיו, מעיז ואמיץ בשילובי טעמים, מפיץ ניחוחות מדגדגי אף. חושני. אבל היא רצתה חלבי.
"למתי?", שאלתי, "ל-24 בחודש" ענתה, "ביום ההולדת של בעלי".
"גם לי יש" אני לוחשת בלב, ומבינה שאת יומולדתי אבלה בין סירים מקרקשים.
הוא התבאס קצת. גייסתי את כל האופטימיות והשמחה, וקשקשתי ש"איזה יופי שאוהבים את האוכל שלי ואיזו מתנה זו לי", אבל בתוך תוכי ידעתי כי גם אני הייתי מעדיפה לבשל ביום אחר.
התעוררתי אתמול למטבח עמוס חומרי גלם, לאמא שבאה לעזור, ל-10 שעות של קיצוץ וחיתוך ואידוי ואפיה. אחרי שהבאתי לחתן יומההולדת את אוכל מסיבת ההפתעה, ואחרי שערכנו שם את השולחן ואפילו העמדנו סיר סיידר ריחני על הכירה, חזרתי הביתה.
השעה הייתה אחרי שמונה בערב, סוף יום ההולדת וזכרתי כי יש עוד אימון ריצה לפניי. ידעתי שאסור לי לאבד את המומנטום, שהושג באימון העליות ה"משודרג" ביום שני (מה זה "משודרג?! מילה מלכסיקון האינקוויזיציה?!) . אימון שבתחילתו לא היה לי כח, ובסופו שוררתי מילים חדשות לשירו של מאיר אריאל: "גוש כאב ממשיך ורץ איזה מזל אני עוד חי עכשיו".
בתשע בערב, אחרי שהכלים בכיור הודחו, יצאנו. אני והוא. הקפת האוניברסיטה היא רובה בעליה. יורד גשם. דלית אומרת שזה לא משהו להתאמן בגשם, אבל אני מרגישה חיים. כל טיפה מחדירה, עם פגיעתה, כח ושמחה וחדוות קיום. כל טיפה מגרשת עייפות, מרווה איברים עייפים. דלית אומרת שצריך לחשוב חיובי; אני רצה וקוראת לעצמי בקול: "מ ל כ ה" "פ נ ת ר ה". הוא רץ לצידי וצוחק.
את יומההולדת שלי חגגנו יום לפני. ביחד.
את היום הראשון של העשור החמישי חגגתי בִּפְנִים.
אה, והיא שנתה את דעתה. זה היה תפריט בשרי עתיר ניחוחות ותבלינים. בדיוק כמו שאני אוהבת. והיום בבוקר ראיתי שהשתנה לי ה"גיל". כתוב 40.
|
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (47)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לוונדר,
אני כותבת את עצמי ואת דרך חיי ואני מניחה שיהיו אנשים שיסלדו מבחירות שונות שאני עושה.
לא חייבים להבין ולשפוט תמיד, רק לקבל שיש דרכים שונות.
ואין כאן שום אידיאליזציה.
איש איש באמונתו יחיה...
הדס
גם אני מלאת התרשמות מהאנרגיות שלך
מכך שאת יוצרת את חייך בהמון חריצות נחישות יוזמה ועוד כאלה מילים חזקות
לצד המון רגישות, אהבה ועוד כל מיני כאלה מילים עדינות
וכל זה - בכישרון כתיבה מעניין מגרה מרגש ובאמת יוצא מן הכלל
אז תארי לך מה גדלה אכזבתי לתיאור הזה שלך -
"אוכל אמיתי, עדיף עם מקורות בדרך הבשמים.
ססגוני בצבעיו, מעיז ואמיץ בשילובי טעמים, מפיץ ניחוחות מדגדגי אף. חושני.
אבל היא רצתה חלבי. "
בעל חיים לשעבר, שבילה את חייו בתנאי סבל ונשחט באכזריות כהת לב - זה מה שנחשב אצלך לאוכל אמיתי?
אני באמת חשבתי בהתחלה שאת מתכוונת שחבל שחלבי ולא צמחוני
כי הרי את מגוון הצבעים ושילובי הטעמים את יכולה לראות בטנא עם שלל פירות וירקות מהשדה
ירוק אדום סגול צהוב כתום לבן בורדו ועוד שלל גוונים
ומהו בשר מלבד הסבל - חום? ובז'?
ומה הקשר בין דרך הבשמים למזון שתובל?
שילובי טעמים וניחוחות מדגדגי אף אפשר ליצור גם במזון צמחוני וחלבי
בקיצור, ממש לא מובנת לי כל האידאליזציה שיצרת כאן.
הפער בן המילים שלך למציאות...
תודה*2
(אני מניחה שתחזרי אחרי שהענין עם התמונות יגמר?!)
אז מה זה היה עד עכשיו?! פרומו?
תודה ענתי
אני יודעת
גמאני!
הנה עוד חלק לפאזל
(את יודעת יותר מאחרים...)
ותודה אילנה יקרה ושבוע טוב
בדיוק כמו שאני...
שבוע טוב יקרה
תודה שרון (:
ת ו ד ה !
זה שליש שאני לא רוצה שינכו ממנו אפילו יום (:
קודם כל מזל טוב,
ובהצלחה במירוץ!
אמנם באיחור כי רק עכשיו קראתי, אבל מאחלת לך יום הולדת שמח ושנים מאושרות הבאות עלייך לטובה וזיכרי- החיים מתחילים בגיל 40 !!
חיבוק ונישוק
אוהבת אותך פנתרה!!!!!!
פוסט מחייך ומרגש.
הרבה מזל
והרבה טוב
(ולא ידעתי שאת בשלנית...)
יומהולדת שמח1
מלכה,
פנתרה,
אלילה,
שווה,
בועטת, שוברת, הורסת ,קוברת!!!
עוד מיני סופרלטיבים כאוות נפשך.
מ ז ל ט ו ב ! ר ק ט ו ב שיהיה לך
מזל טוב, סוף סוף....
איך אומרים?
ברוכה הבאה לשליש השווה של החיים
הכל יחסי אומרים, לא?
נשיקות
אינטרוול שלא נגמר...(:
חלומות פז }{
וואלה!
תודה, 8, אינסוף, כמה נחמד
}{
מזל טוב
תינוקת.......
גם את בטליות שרי יקרה?
אני עוד נהנית מראשוניות החוויות הקשורות לריצה. אין ספק שבגשם זה משובח (:
והמחשב, החזיר אותך לגיל מצוות?
תודה יא "הולכת לישון מוקדם" שכמותך
}{
אני נבוכה.
נשיקות, ניצה. הרבה.
תודה מותק, וכמו שאמרתי אתמול, הפרק הזה הוא הראשון, אני מקווה, בדרך לטריאתלון...
אמן.
ו-44 זה 8, הכי עגול...
}{
זה החיים משובחים מיקי (:
ותודה }{
תודה יעלי
היה כיף הערב!
תודה (:
הי!!!!!
מזל טוב, את באמת משהו מיוחד
המון המון מזל טוב, שמחה ואושר
נתראה היום, נחגוג יחד איזה אינטרוול
מזל טוב יקירתי!
אני יכולה להעיד, את מבשלת פשוט נפלא!!
וכותבת, לא פחות טוב.
נישוקים וחיבוקים אלה
מזל טוב טליה יקרה . אוכל אהבה ספורט וגשם - שלוב מדהים.
*שלך שרי
אין כמו ריצה טובה בגשם.
ואני עוד זוכר את הטראומה כשהמחשב הפך את גילי ל96 בהינף שעון אחד...
מזל טוב בובי
לפעמים קורה משהו בחיים והיא מחייכת חיוך שבע רצון וממלמלת לי אל תוך האוזן "זה חומר לפוסט".
כשיש גודש אירועים אני שואלת את עצמי איך קושרים את כולם, לכדי רצף מילולי הגיוני,
כשלמעשה הדבר היחיד שמשותף ביניהם הם החיים שלי.
זה בדיוק זה. בגלל זה.
כבר ממש דאגתי.
מכרתי את כל הכוכבים שלי. השק הבא יוקדש רק לך. נפלאה. פשוט נהדרת. אין לי בושה לומר שנצבט לי הלב. אין לי שמחה גדולה להציע, יש לי הרגשה שהשמחה שיש לך בלב מספיקה ביותר.
ובשנה שעברה חגגת אחרת. ובשנה הבאה תחגגי אחרת. כל שנה והייחוד שלה. כל עשור והקסם שלו.
מזל טוב הדס. מצוי או לא, בשבילי את האחת.
מזל טוב, יקירה.
מקווה שאת הפרק הנוכחי (ההכנות למרתון) תחתמי כך: "ולאחר שסיימה בהצלחה את מירוץ ה-10 ק"מ ... הם חיו באושר ובכושר עד עצם ..." (בהנחה שאוֹלִי לא אכלה את העצם ...).
היי מותק,
יומולדת שמח!
גם לי היה אחד כזה, לפני פחות משבוע
44, מלא שפיצים, בלי ה-0 העגול,
אבל אני עגולה מספיק, אפילו בשביל לעגל את השפיצים של ה-44...
שיהיה עשור מופלא,
מלא בהזדמנויות קסומות,
אתגרים שתוכלי להם,
שפע של אהבה,
מיה
מזל טוב!
והפוסט, כרגיל, משובח...
מזל טוב, מדהימה שכמותך!
כל הכבוד לך! את אופטימיסטית בנשמה וזה מדהים.
את הדס לא מצוי בכלל.
המון מזל טוב ולהתראות בערב.
בכל מה שקשור אלייך אין שום תעתוע.
לגמרי אמיתי.
מוחשי, מורגש.
אני זוכרת. ואני מצפה.
את זוכרת את השיחה הזו על נשיות?
אני אוהבת את ה-0 ב-40. הוא כל כך עגול...
נשיקות עלייך בחזרה
תודה יקרה (:
היה הכי שמח.
נשמה, מדהימה, הדסי.. המקום הזה מתעתע. מרגישה קרובה ורחוקה כל כך. יומולדת ארבעים זה משהו אחר. מאחלת לך שתהיי תמיד בטוב בשמחה ובהגשמה. וגם..שאולי יגיע יום שנממש את טיול שוקהפשפשים (לא יודעת אם את זוכרת).. את אחת מהאנשים שאני אוהבת כאן, לא וירטואלית. מזל טוב.
מזל טוב מתוקה}{ גיל נפלא:-)
אנו לא יודעים מה החיים מזמנים לנו, מה נמצא מעבר לעיקול הנחל. הינה, לא נאבקת בחיים ובמה שהזדמן ו..יצא לטובה.
נשיקות המון המון. דפנה
רק טוב
ויומולדת שמח