• צרכנים ויוצרים (או צרכנים וצרחנים): כולנו אוהבים להתבטא, עבור חלקנו הקהל הקבוע של בן/בת הזוג או החברים הקבועים לשתיית הקפה כבר לא מספיק (אחרת מה מושך אותי למקלדת בשעות הקטנות של הלילה?). על ידי ניצול נכון של חולשה אנושית זאת יכול הארגון ליצור מאגרים חדשים של ידע. מהצד השני, כולנו צרכנים בפוטנציה. כולנו מחפשים תשובות. כולנו זקוקים למידע ולידע שלא קיימים אצלנו.

• שימושיות: הדוגמאות הקלאסיות לאפליקציות Web 2.0 הם וויקי ובלוגים. אך מה עם דואר אלקטרוני ומסנג'ר? מה עם שיחות טלפון? מבלי להכנס להיבטים כגון חדירה לפרטיות כתוצאה משימוש במידע שנוצר, ניתן לומר שגם אמצעי תקשורת אלו הינם חברים בעלי מקום של כבוד בגלריית היישומים של Enterprise 2.0. כל סוגי הכלים האלו מאפשרים לבעליהם ליצור תוכן, פרטי או ארגוני. תוכן שמייצרים חברי הארגון מאוחזר מאוחר יותר לטובת הארגון כולו.

• שימושיות 2: נוצר התוכן, עם קצת עידוד מכיוון הנהלת הארגון נוצר הרבה תוכן. נותר להפכו לשמיש. יש לאנדקס, לקטלג, לדרג ולחשוף אותו לארגון. אחזור נכון של המידע המצוי ומתהווה בכלי הוויקי, יומני הרשת, דואר אלקטרוני וכדומה מהווה בסיס חיוני לניהול הידע הארגוני. באחזור נכון הכוונה היא ליותר מטיפול בטקסטים, הכוונה כאן היא להבנת ההקשר ואף חשוב מכך, לבניית מערך של קשרים בין פיסות המידע המתבסס על זהותו של יוצר התוכן, על תפקידיו, על התגיות שהוצמדו, על הזמן בו נוצר והזמן בו מתפוגג תוקפו ועל פרמטרים נוספים.

• יצירת ערך: המידע המצטבר הופך לידע ארגוני אם הוא נגיש בצורה שלא רק תאפשר לאחרון העובדים למצוא ולקרוא אותו אלא תאפשר לו להסיק מסקנות תפעוליות, תאפשר לו לאתר בעלי ידע אחרים בארגון, תאפשר לו לקבל תשובות על שאלות - תעלה את יעילותו של אותו העובד ואת גמישותו (מישהו יכול להמליץ על תחליף עברי למונח agility?) של הארגון.

• המונח טכנולוגיות שיתופיות כולל את כלי Web 2.0 המוכרים כיום ובנוסף דוא"ל, מסנג'ר וטלפוניה. כלים חדשים ייתכן וייתווספו לרשימה במרוצת הזמן.

• תוכן - מידע הנוצר כתוצאה משימוש בכלים הנ"ל.

• בשימוש מושכל הכוונה היא ליכולות אחזור מתקדמות הכוללות גם איתור קשרים והקשרים.