אי של ים / יעל פריאל אי של ים עומד ניצב בודד בין ים לים גלים גועשים רועשים לו מזה ומזה מה שהיה ומה שהווה ורק הוא - בכוח פילאי לו עצמו מבקש להצמיח מעמקים מקרבו ולסרוג לו ממעל פעמון של זכוכית לחפות ולהגן בו מפני כל המצית. - כל הזכויות שמורות ליעל פריאל - |
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזו תגובה מקסימה -
תודה תודה מעומק ליבי.
מקסים השיר שלך.
והשיר שבחרת
תמיד מזיל ממני דמעה...*
חחחח....
איזה כיף שבאת לבקר !!!
שיהייה לך שם חג שמח
ותרגיש בבית בכל מקום בו תהייה.
אני.
גם הלהבה תגיע -
אני לא דואגת :).
ואיך אמר ידידי קהלת :
" עת לבכות ועת לשחוק
עת ספוד ועת רקוד "
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים".
חג שמח, יעל.
תודה תודה
גם על החיוך
!
מי, מי יצית את ים? תביאי אני אתפוס אותו!!
...אהבתי גם את ההסבר לחבר השואל בחדר האוכל...
בכל השקט והסערה...
אולי דווקא להבה טובה תעשה סדר בין גאות ושפל
יפה יפה יפה
:-)
היי לעולם לא באיחור, כי איש לא יכול לומר טוב ממך
את מה שבליבך :). לך הן תחושותייך וכך גם
מילותייך.
תודה ומאד נעים לי עם כל תגובה שכזאת :)!
שיהייה סופ"ש חמים ומחוייך ממני, יעל.
באיחור הגעתי מכדי להיות מקורי... ולכן אהיה משעמם להחריד באומרי, כי יפות הן המילים בעיני.
כיף לי עם כל תגובה מפרגנת שכזאת !
תודה
יעל.
תודה לך, בתגובתך הנעימה.
שבוע מוצלח ומחוייך, יעל.
...להצמיח מעמקים....
מאד יפה.
* ותודה,
רותי.
כן לפעמים אנחנו כך כל כך לבד.
יש הבדל בין לבד לבדידות. וגם הלבד מאד חשוב.
למעשה אם יחסרו לי רגעי הלבד, לא אוכל להגיע
ממש גם לביחד.
תודה שביקרת, תודה שהבנת
תודה. יעל.
החבר אלון מתבקש לגשת לחדר האוכל,
לקבל הסבר מיידי מי ומה הוא זה המאיים להצית את האי של הים.
ובכן החבר אלון, מאחר והמלה הצתה מעלה קונוטצייה שלילית, הרי
שבהכרח היא נקשרת עם דברים שליליים ולא בהכרח עם אדם כזה או אחר.
כל הקולות השליליים שלנו עצמנו או של מי שסביבנו (קרובים או רחוקים ולעיתים
אפילו אנשים עמם לא נפגשנו, אבל היכולים לקשקש עליינו או לרכל, מבלי שבכלל
יש להם איזו שהיא הכרות ממשית עמנו) או רגשות של כאב וכל מה שלא עושה
לנו טוב, בקיצור (שזה כבר לא יהייה ) כל מה שעלול לפגום או להפר את השקט שלנו.
השיר מבטא בין השאר רגע של חסד, רגע של שקט, רגע של אהבה
בתוך ים של סערה (ריגשית :)).
תודה שביקרת וגם שכיכבת, החברה יעל :)
טוב לא סתם - תבונה ורגישות...
בלעדייהן איך היית מבין או בכלל
אוהב :)?!
תודה, יעל.
גם אני אהבתי וגם אותך.
שולחת לך בינתיים בוירטואלי
חיבוק ענקי והשאר בפרטי :)
כל כך לבד אנחנו ???
יפייפה יקירה
את חדרת למעמקייך
ודלית משם פנינה
מופלא
לאה
ורק הוא -
בכוח פילאי
לו עצמו
מבקש להצמיח
מעמקים
מקרבו
כמה קשה לפעמים
ולעיתים
להגיע למקום הזה
לו עצמו
להצמיח מעמקים מקרבו
כי הכל התרוקן.
אך לא סתם קיים המושג
יש - מאין.
ולא תמיד אנו מודעים
לכוחות הנפש המצויים בנו
וכמה אנו חזקים
שבת ברוכה. יקירה.
*** ממני בכייף
לא הבנתי...מי זה שרוצה להצית את הים?
החבר אלון
מה שיפה בשירך יקרה שלי ש ים הוא אין סופי כמעט
וגם הוא...
מבקש את הביטוי היחודי לו
להצמי מעמקים ולהתבודד
איזה יופי
אוהבת את הדימוי של פעמון הזכוכית
אני אוהבת גם כן לשלבו
מאתר המון קונוטציות
כתיבה יפה
אפרת
נראה לך שאפספס אותך?
ב"ה
יעל,
אוהבת אותך.
ממעמקים.
יעל יפות השורות -
לסרוג לו ממעל
פעמון של זכוכית
ולהגן
אהבתי יעל...
יעלי היפה -
כמה חיכיתי לפוסט שלך חדש
והנה כתבת על אי של ים
ולי יש אלייך ים של אהבה
איזה יופי של דימויים
לסרוג מעל פעמון של זכוכית - כמה יפה!
תודה לך יעלי ותבואי לעיתים קרובות יותר
}{
ורק הוא -
בכוח פילאי
לו עצמו
מבקש להצמיח
מעמקים
מקרבו
ולסרוג לו ממעל
פעמון של זכוכית
לחפות ולהגן
בו
מפני כל
המצית.
מקסים יקירה, אהבתי...
:-)))
הנה, אני הראשונה:-)
* לשיר מקסים נוסף שלך!