כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    שוב, עם רגש

    32 תגובות   יום ראשון, 29/7/07, 16:15

    שכבנו אחד ליד השני מתנשפים.

    הוא התאושש ראשון ונעץ בי מבט אינטנסיבי, כזה שאי אפשר להימלט ממנו.

    "עכשיו נעשה את זה שוב, אבל עם רגש" הוא אומר לי.

    פלשבק אוטומטי לשיעורי הפסנתר של יום ראשון.

    אני יושבת בסלון ובוהה בטלוויזיה, מחכה שאחותי תסיים את השיעור שלה. אני שומעת אותה מכה בקלידים ומרגישה את כאב הראש המוכר של יום ראשון מבליח. קיץ. חם. אבל הדירה של סילביה סגורה הרמטית ויש בה ריח חזק של פירות שמתחילים להרקיב, נקניק שהחתולה עדיין לא אכלה ואוויר עומד. הבחילה מתחילה לטפס במעלה הגרון שלי. אני ניגשת לחלון הגדול בסלון ופותחת אותו. אוויר. קצת אוויר צח. סילביה מפחדת שהאוויר יביא אתו חיידקים ומחלות. כל שיעור אנחנו נלחמות מחדש על מידת פתיחת החלון הקטן שבחדר הפסנתר.

    אולי כאבי הראש הם לא פסיכוסומטיים אחרי הכל. 

    "ממה נתחיל?" סילביה שואלת אותי בסבלנות הרגילה שלה, מנסה לאמוד את מידת הקרביות שלי הפעם

    "לא משנה לי" אני מושכת בכתפי. עדיין לא מודה בזה בריש גלי אבל אני כבר נהנית מהנגינה

    "אולי באך?" היא שואלת

    "שיהיה באך" אני מגיבה כמתבגרת טיפוסית ומוציאה את חוברת התווים.

    אני פותחת את החוברת למרות ששתינו יודעות שהיא תונח על מעמד התווים לשם הטקסיות בלבד. אני יודעת את היצירה בעל-פה. אני לא טובה במיוחד בקריאת תווים ולכן אני ממהרת ללמוד את היצירה בעל פה כדי שלא אצטרך אותם. הזכרון שלי, למרבה המזל, מצוין.אני מתחילה לנגן וסילביה מחליטה להפעיל את המטרונום.

    אני מסתכלת אליה במבט מופתע.

    היא משתמשת בו לעתים רחוקות בלבד. היא אף פעם לא מעירה לי באמצע הנגינה, רק נותנת הנחיות "עכשיו לאט", "לגאטו", "פיאניסימו – בעדינות, בעדינות". ההנחיות שלה תמיד מלוות בתנועות ידיים שמבטאות את צורת הנגינה הנדרשת. אבל הפעם זה שונה.

    "פחות רגש" היא אומרת לי ואני מתבלבלת וצריכה לחזור לתחילת החלק השני. "שחררי את הפדאל" היא מצווה עלי ואני מצייתת. אני מבולבלת לגמרי. 

    "באך לא מנגנים עם רגש" היא אומרת לי כשאני מסיימת את הקטע  "באך זה מתמטיקה, זה סכמטי, לא צריך להכניס רגש פנימה".

    "מה זאת אומרת?" אני לא מבינה

    "זה פשוט" היא מסבירה לי "כל הרומנטיים- בטהובן, שופן, ברהמס, הם כתבו בשביל הרגש, אבל באך – הוא כתב מוסיקה מבריקה, שהרגש רק מקלקל אותה. מערפל את הצליל המדויק והגאוני שלה."

    "אבל אפשר לנגן אותה ברגש" אני מתווכחת

    "ברור שאפשר" הסבלנות של סילביה אינסופית "אבל זה פשוט לא נכון ליצירה"

    "ומי קובע מה נכון? איך נכון לנגן באך?" אני מתעקשת סתם. אם אמא שלי היתה בחדר היא היתה אומרת שאני מתנהגת כמו אוקס.

    "פשוט קחי את זה כאקסיומה" סילביה מתעייפת מהר הפעם "שמרי את הרגש שלך ליצירות שדורשות אותו"

    "ואיך אני אדע מתי כדאי להשתמש בו?" אני מקשה

    "את תדעי לבד. בחוש. ואם לא – אני תמיד פה" היא חותמת את הדיון ואנחנו עוברות למוצארט, שנוא נפשי. 

    ==

    "זה לא הזמן הנכון" אני עונה לו

    "לא הזמן הנכון?" הוא משתמש במשפט שלי נגדי

    "בדיוק. זה סתם מסבך דברים. ולמה לתקן משהו שלא נשבר? סקס עם רגש הוא סתם סיבוך לא נחוץ ולאו דווקא טוב יותר" אני משכנעת את עצמי

    "את לא באמת מתכוונת לזה" הוא עונה לי בביטחון כאילו יש דיבור עצמאי ובלתי אמצעי בינו לבין המחשבות שלי

    "אני דווקא כן" אני מתריסה בזקיפת סנטר

    "אוי, אמה... אבל את לא יכולה בלי רגש. את ואני, אנחנו לא בנויים ככה. זה לא משנה מה תגידי לעצמך ואיך תבני את הטיעונים ואת הלוגיקה – ואני בטוח שתעשי עבודה טובה, אבל זה לא יעבוד." הוא מסתכל עלי במבט רך שמעצבן אותי

    "אל תתיימר להכיר אותי כל כך טוב" אני עונה ברוגז

    "אל תנסי להיות מי שאת לא" הוא ממשיך ברוך

    "אני לא. ואני יכולה בלי רגש. וזה עובד לי מצוין. ואם זה לא מתאים לך, אתה יודע איפה הדלת" האולטימטום קופץ לי מהפה עצמאית בלי שהספקתי לחשוב עליו.

    "זה לא ילך לך, את יודעת" הוא עונה

    "מה לא ילך לי?" הקול שלי נשמע פחות בטוח ואני מקווה שהוא לא יכול לראות את הפחד דרך העיניים שלי

    "להרחיק אותי. לסלק אותי. זה לא ילך. " הוא עונה ומנשק אותי נשיקות רכות שגורמות לי לדמוע והנשיקות מתחילות להיות מלוחות ותובעניות יותר

    "אני לא מפחד. את לא מפחידה אותי. אני מכיר אותך מפה" הוא מניח יד חמה על החזה שלי באזור הלב ואני נמנעת מההערה הצינית המתבקשת כי החמימות של היד שלו כל כך נעימה לי שאני לא רוצה להגיד שום דבר שיגרום לו להרחיק אותה. 

    ואנחנו עושים את זה שוב. עם רגש.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/5/08 10:24:

       

      הרגשתי את היד מונחת שם באזור הלב.

      נהדר.

        4/5/08 11:34:

      אחד הטקסטים הכי רומנטים חמודים שקראתי

      מקווה שלא אשכח לחזור כשיהיו לי שוב כוכבים

        19/8/07 00:07:
      תודה! איזה כיף לי!
        18/8/07 11:27:

      את כותבת מקסים!

       

      אוהבת מאוד את ההקבלה שעשית

      כי נגינה עם רגש יוצרת המון אינטימיות.

        17/8/07 22:14:
      העונג כולו שלי! ואם הייתי שמה לב לתגובה שלך קודם (סטופידו! סטופידו!) הייתי אומרת לך את זה הרבה לפני. תודה וברוכה הבאה.
        14/8/07 14:18:

      אני ממש אוהבת לקרוא אותך.

      כיף לי, גיליתי אותך באיחור,  ועכשיו יש לי הרבה בבת אחת.

       

        7/8/07 10:55:

      וואו, איזה כיף!

      גם מומלצת "ננס" (שזה כמו להיות מומלצת מפה רק יותר שווה) וגם מחמאה כזאת?

      התחלה מצוינת ליום!

      תודה.

        6/8/07 16:28:
      הגעתי בעצתו של ננס ,אין ספק האיש יודע מה הוא אומר .את מצוינת.
        6/8/07 09:24:

      הלוי - תודה רבה רבה.

      ומה פתאום קפצת בלי להודיע? לא הספקתי לפרוש את השטיח האדום...

      (או לנקות אבק, לעשות פאנלים, ספונג'ה...)  לשון

        6/8/07 09:21:

       

      צטט: tנופת 2007-08-05 11:42:56

      פוסט מעולה, אמילי! ברוכה הנמצאת!

      תודה! איך ההתאקלמות?

        5/8/07 16:06:

      ברונטה, זה מאוד מאוד יפה

        5/8/07 11:42:

      פוסט מעולה, אמילי! ברוכה הנמצאת!

        30/7/07 20:58:

       

      צטט: יונתן רוה 2007-07-30 20:00:52

       

      צטט: bronte 2007-07-30 14:21:11

       

      צטט: יונתן רוה 2007-07-30 12:37:11

      גברים כמוהו מעצבנים אותי.

       

      לא היה צריך להכניס אותך לפינה הזו.

       

      מתי שיגיע, יגיע. מה הלחץ?

      אולי גם אני אשקול אותך כשומר ראש...קורץ

      האמת היא, שהפוסט קצת אמיתי וקצת לא והחלק האמיתי - לא היה ניסיון להכניס אותי לפינה, רק לגרום לי להודות שהפסאדה של "זה רק סקס בלי מחויבות בקלילות של הזרימה" לא רלבנטית כשמדובר בשני אנשים שנוצר ביניהם חיבור מיידי חזק, וגם אם זה לא יהיה רומן המאה - מה שזה לא יהיה, זה לא רק מל"מ (מין ללא מחויבות), לא משנה איך אני אגדיר את זה לעצמי... אני חושבת שזאת היתה הכוונה.

       

      אבל תודה על ההגנה הצמודה.

      שקלת פעם מכבי ת"א כדורסל?

       כשהחיבור חזק, זה מגביר את עוצמת החוויה. לא תמיד זה אפשרי, אבל יש מקרים שלא מעורב רגש גם כשהחיבור חזק. תלוי מאוד. בנסיבות.

      הבנתי שזה חצי מומצא, חצי לא. לא משנה לי. אוהב להזדהות עם הדמויות. אני לומד ספרות באונ' ועד עכשיו אף מרצה לא אמר לי שזה לא בסדר מגניב. ואם אנחנו כבר בנושא, בואי נודה שמעבר לעובדה שרובנו יצורים חיים ונושמים, בקפה - כולנו דמויות בשביל מי שצופה בנו.

      תודה על ההצעה, אבל הספורט היחידי שאני יותר מבינוני בו - גלישת גלים. הגנה תמיד ידעתי לעשות. זה יותר קל ברגע שנכנסים לדמות.

       

       

       

      נראה לי שלך היה הרבה יותר מזל ממני בעניין מורים לספרות... המורה היחידה ששנאה אותי בבית הספר (באמת, לא בשביל הדמות, התדמית או השואו) היתה המורה לספרות שהתרגזה על זה שניסיתי למצוא פרשנויות אחרות לטקסטים (וגם החיבורים שלי חרגו מהחוקים) דבר שהיה מאוד לא מקובל, כנראה...

       

      ואתה צודק לגמרי. מה שאני התכוונתי בכתיבה זה לאו דווקא מה שאתה קיבלת כשקראת את הטקסט והפרשנות שלך לגיטימית לגמרי.

       

      לגבי הדמויות, אולי אתה צודק. אני חושבת ש"הדמות" שלי ואני די מסונכרנות ב-95% למעט העובדה שהיא ישירה וכנה יותר. אבל זה תמיד קל יותר מאחורי מסיכות.

       

      הייתי מתה לדעת לגלוש, אבל איכשהו נראה לי שאני אפול (תרתי) כבר בשלב העמידה על הגלשן...

        30/7/07 20:49:

      קורץ

      צטט: ננס אדום 2007-07-30 16:25:13

       

      צטט: bronte 2007-07-30 14:26:58

       

      צטט: ננס אדום 2007-07-30 14:10:30

      בתיאור של ריחות הדירה, התחלתי להריח אותה. איייכס.

      הסילביה הזו נשמעת לי אחלה של מורה, וגם הבחור.

      תאמין לי שגם אני... לא להיט, הדירה הזאת (10 שנים, פעם בשבוע... הריח חוזר אלי במכה).

      היא מורה מדהימה עם סבלנות נצחית. ואלוהים יודע שאני הקפדתי לעשות לה את המוות...

       

      אני לא יודע מה הובן מדברי, אבל חשוב שהבחור לא ירים את האף אם הוא יתקל חלילה בפוסט הזה, אבל הוא לא מורה, כן? את הידע שלי בתחום כבר השלמתי לפניו...לשון

       

      חוץ מזה - התגעגעתי. טוב שחזרת.

      ברונטית יקרה,

      אותך אני לעולם לא עוזב...

      הוא לא מורה הא? נראה לי ייצא לך ה"גבר"

      לא מזמן שמעתי את המשפט "כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע" .
      לי דווקא נראה שיותר כיף להיות תלמיד.

      נראה לי ייצא לך ה"גבר". מה זה אומר, בעצם? שאני משחקת את שני התפקידים? סכיזופרני מדי, אפילו בשבילי. נראה לי שגם אני מעדיפה להיות התלמידה... כל אחד והפנטזיה שלו 

        30/7/07 20:00:

       

      צטט: bronte 2007-07-30 14:21:11

       

      צטט: יונתן רוה 2007-07-30 12:37:11

      גברים כמוהו מעצבנים אותי.

       

      לא היה צריך להכניס אותך לפינה הזו.

       

      מתי שיגיע, יגיע. מה הלחץ?

      אולי גם אני אשקול אותך כשומר ראש...קורץ

      האמת היא, שהפוסט קצת אמיתי וקצת לא והחלק האמיתי - לא היה ניסיון להכניס אותי לפינה, רק לגרום לי להודות שהפסאדה של "זה רק סקס בלי מחויבות בקלילות של הזרימה" לא רלבנטית כשמדובר בשני אנשים שנוצר ביניהם חיבור מיידי חזק, וגם אם זה לא יהיה רומן המאה - מה שזה לא יהיה, זה לא רק מל"מ (מין ללא מחויבות), לא משנה איך אני אגדיר את זה לעצמי... אני חושבת שזאת היתה הכוונה.

       

      אבל תודה על ההגנה הצמודה.

      שקלת פעם מכבי ת"א כדורסל?

       כשהחיבור חזק, זה מגביר את עוצמת החוויה. לא תמיד זה אפשרי, אבל יש מקרים שלא מעורב רגש גם כשהחיבור חזק. תלוי מאוד. בנסיבות.

      הבנתי שזה חצי מומצא, חצי לא. לא משנה לי. אוהב להזדהות עם הדמויות. אני לומד ספרות באונ' ועד עכשיו אף מרצה לא אמר לי שזה לא בסדר מגניב. ואם אנחנו כבר בנושא, בואי נודה שמעבר לעובדה שרובנו יצורים חיים ונושמים, בקפה - כולנו דמויות בשביל מי שצופה בנו.

      תודה על ההצעה, אבל הספורט היחידי שאני יותר מבינוני בו - גלישת גלים. הגנה תמיד ידעתי לעשות. זה יותר קל ברגע שנכנסים לדמות.

       

       

       

        30/7/07 16:25:

       

      צטט: bronte 2007-07-30 14:26:58

       

      צטט: ננס אדום 2007-07-30 14:10:30

      בתיאור של ריחות הדירה, התחלתי להריח אותה. איייכס.

      הסילביה הזו נשמעת לי אחלה של מורה, וגם הבחור.

      תאמין לי שגם אני... לא להיט, הדירה הזאת (10 שנים, פעם בשבוע... הריח חוזר אלי במכה).

      היא מורה מדהימה עם סבלנות נצחית. ואלוהים יודע שאני הקפדתי לעשות לה את המוות...

       

      אני לא יודע מה הובן מדברי, אבל חשוב שהבחור לא ירים את האף אם הוא יתקל חלילה בפוסט הזה, אבל הוא לא מורה, כן? את הידע שלי בתחום כבר השלמתי לפניו...לשון

       

      חוץ מזה - התגעגעתי. טוב שחזרת.

      ברונטית יקרה,

      אותך אני לעולם לא עוזב...

      הוא לא מורה הא? נראה לי ייצא לך ה"גבר"

      לא מזמן שמעתי את המשפט "כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע" .
      לי דווקא נראה שיותר כיף להיות תלמיד.

        30/7/07 14:26:

       

      צטט: ננס אדום 2007-07-30 14:10:30

      בתיאור של ריחות הדירה, התחלתי להריח אותה. איייכס.

      הסילביה הזו נשמעת לי אחלה של מורה, וגם הבחור. 

      תאמין לי שגם אני... לא להיט, הדירה הזאת (10 שנים, פעם בשבוע... הריח חוזר אלי במכה).

      היא מורה מדהימה עם סבלנות נצחית. ואלוהים יודע שאני הקפדתי לעשות לה את המוות...

       

      אני לא יודע מה הובן מדברי, אבל חשוב שהבחור לא ירים את האף אם הוא יתקל חלילה בפוסט הזה, אבל הוא לא מורה, כן? את הידע שלי בתחום כבר השלמתי לפניו...לשון

       

      חוץ מזה - התגעגעתי. טוב שחזרת.

        30/7/07 14:23:

       

      צטט: אמביולנטית 2007-07-30 13:51:47

      עם המון רגש אני אכתוב שאני מתה עלייך!

      את כותבת מדהים וזה כל כך כיף...

      לא יודעת אם את באמת יכולה בלי רגש, אבל זה בסדר לנסות

      וכמובן כוכב מחייך

      מותק, אל תשכחי שאני עוד חייבת לך פוסט על ג'אקוזי ושיער כחול...

      אני מאוד שמחה שאת אוהבת את הכתיבה שלי! את יודעת שאני חושבת שאת לגמרי משוחדת, ותפסיקי לנער את הראש הבלונדיני (כבר בלי הפסים הכחולים, תודה לאל) שלך כאילו אני לא נורמלית - זה משמח אותי גם ככה.

        30/7/07 14:21:

       

      צטט: יונתן רוה 2007-07-30 12:37:11

      גברים כמוהו מעצבנים אותי.

       

      לא היה צריך להכניס אותך לפינה הזו.

       

      מתי שיגיע, יגיע. מה הלחץ?

      אולי גם אני אשקול אותך כשומר ראש...קורץ

      האמת היא, שהפוסט קצת אמיתי וקצת לא והחלק האמיתי - לא היה ניסיון להכניס אותי לפינה, רק לגרום לי להודות שהפסאדה של "זה רק סקס בלי מחויבות בקלילות של הזרימה" לא רלבנטית כשמדובר בשני אנשים שנוצר ביניהם חיבור מיידי חזק, וגם אם זה לא יהיה רומן המאה - מה שזה לא יהיה, זה לא רק מל"מ (מין ללא מחויבות), לא משנה איך אני אגדיר את זה לעצמי... אני חושבת שזאת היתה הכוונה.

       

      אבל תודה על ההגנה הצמודה.

      שקלת פעם מכבי ת"א כדורסל?

        30/7/07 14:10:

      בתיאור של ריחות הדירה, התחלתי להריח אותה. איייכס.

      הסילביה הזו נשמעת לי אחלה של מורה, וגם הבחור. 

        30/7/07 13:51:

      עם המון רגש אני אכתוב שאני מתה עלייך!

      את כותבת מדהים וזה כל כך כיף...

      לא יודעת אם את באמת יכולה בלי רגש, אבל זה בסדר לנסות

      וכמובן כוכב מחייך

        30/7/07 12:37:

      גברים כמוהו מעצבנים אותי.

       

      לא היה צריך להכניס אותך לפינה הזו.

       

      מתי שיגיע, יגיע. מה הלחץ?

        29/7/07 21:03:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-29 19:34:06

      עם רגש. תעשי את זה שוב.

      אני אשתדל. לא תמיד זה מצליח.

        29/7/07 21:03:

       

      צטט: michal_he 2007-07-29 17:14:13

      מעולה.

      אני נהנית מהכתיבה שלך בכל פעם מחדש.

      אין לי כוכבים... אחזור כשיהיו.

      בינתיים נשיקה

      מיכלי יקרה,

      אני מרגישה שאת הגורם הקבוע בחיי בימים אלה. זהירות, זה תפקיד מחייב! קורץ

      מאוד שמחה שנהנית. מקווה שלא לזייף.

      והנשיקה אפילו יותר משמחת מכוכבים.

      ואל תחשבי שאני לא מחכה לפוסט ה"עם רגש" שלך...

        29/7/07 21:01:

       

      צטט: לוצ'יה 2007-07-29 16:37:13

      יפה ההקבלה לשיעורי הפסנתר, מחמלית. אולי תנסי לנגן באך עם רגש, שוב? התוצאה בטח תהיה מרהיבה. ואני מבינה שיש אקשן כשאני אי שם, עובדת את נפשי לדעת.

       

      המוני נשיקות. מייל בפרטי בדרך...

      תזכרי, יש עדים להבטחה שלך!

      התגעגעתי אליך מלאן! מקווה שאת עובדת את עצמך לדעת אבל נהנית מכל רגע.

      ואגב, לקח לי שנים להסכים - אבל היא צדקה בסוף. באך מרשים הרבה יותר כשמנגנים אותו נקי. מה לעשות, יש דברים עדיף לעשות עם פחות רגש, זאת האינטרפטציה שעושה אותם מרגשים.

      נשיקות בחזרה.

        29/7/07 20:59:

       

      צטט: חגית חדאד 2007-07-29 16:25:35

      פוסט הפתעה.

       

      לא הכרתי אותך לפני כן, אבל אני אעשה לי מנהג לקרוא אותך.

       

      כוכב..... כי זה היה עם רגש.

       

      איזה כיף! תודה, על המחמאה והכוכב.

      וזה פוסט שתהיתי ארוכות אם להעלות בכלל... בגלל הרגש.

        29/7/07 20:58:

       

      צטט: cg91 2007-07-29 16:20:50

      חזרת ובגדול

      עם רגש

       

      מעולה.

      התגעגעתי!!

      גם אני... מה שלומך?

      עם רגש. תעשי את זה שוב.
        29/7/07 17:14:

      מעולה.

      אני נהנית מהכתיבה שלך בכל פעם מחדש.

      אין לי כוכבים... אחזור כשיהיו.

      בינתיים נשיקה

        29/7/07 16:37:

      יפה ההקבלה לשיעורי הפסנתר, מחמלית. אולי תנסי לנגן באך עם רגש, שוב? התוצאה בטח תהיה מרהיבה. ואני מבינה שיש אקשן כשאני אי שם, עובדת את נפשי לדעת.

       

      המוני נשיקות. מייל בפרטי בדרך...

        29/7/07 16:25:

      פוסט הפתעה.

       

      לא הכרתי אותך לפני כן, אבל אני אעשה לי מנהג לקרוא אותך.

       

      כוכב..... כי זה היה עם רגש.

       

        29/7/07 16:20:

      חזרת ובגדול

      עם רגש

       

      מעולה.

      התגעגעתי!!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין