אני בדילמה פה. מצד אחד הבנדם צודק. אני כועס ומלא בלחץ ועצבים. הוא לא צריך לספוג את זה. אבל קשה לי להתנהג אחרת. זה לא מחזיק הרבה זמן. וגם מרגיש לי מזויף ומבקבק כשכל דבר מקפיץ אותי.
מצד אחד אני מפחד שיתנתקו ממני לגמרי כל פעם שאנשים מתנתקים קצת כדי להגן על עצמם. מצד שני - אני הייתי אומר לבנדם שמוציא עלי ת'חרא שלו שיחזור אלי כשירגע. כי אני לא צריך לספוג את הרעל שלו. זאת לא חברות. חבר אמיתי אמור לדעת מתי הוא פוגע ולא להעמיד כתנאי את ההישארות בכל מצב. הבעיה היא שזה משאיר אותי לבד. אבל זאת צריכה להיות הבעיה שלי. לא של מי שלא מסוגל לספוג ולעמוד בשיט סטורמס הבלתי נגמרות. אין דילמה. |