0
| החופש הוא בעיניי המתבונן הביטי דרך סורגי הדעת הרוח עוגנת במילים הנכונות מים רבים למגע העור. הברזל לוטש במכונה צירים רבים על אם הדרך אדום בוהק של כוכב הערב לוחש בי חלומות של הכרה. דגלים בשחור מצהיבים בגבעות הארץ השדודה אבני הבזלת צרובות למגע ראשי הפינות של המוות. פרחים לבנים צפים במים אדוות כחולות של כאב הביטי אל מסך הערפל השקט לוחש ברעד. |