א' בניסן,רעידת אדמה.

בדיוק לפני שנה האדמה רעדה 10 בסולם המשפחה שזה הכי גבוה שיכול להיות במשפחה שלי.את אמא יקרה עזבת אותנו והלכת לעולמך.אני את ההבטחה מיום קודם קיימתי כשאמרתי לך שמחר אשוב לראותך במקום החדש אליו את היית אמורה לעבור.באתי אך רק כדי לראות אותך בפעם האחרונה,יפה לבנה וזוהרת,לא היה שום זכר לאף קמט שהרווחת בזיעה וביושר על פניך במשך השנים.היית שלווה ואני ניסיתי להעיר אותך כי הייתי בטוחה שברגע שתשמעי אותי תבחרי להתעורר אך המבט שלך נשאר קפוא ואת לא ענית לי,אפילו שהתחננתי.חשתי לי שלא עמדת בהבטחה שלך אך בדיעבד אני יודעת שניסית להגיד לנו כל הזמן שאת תיכף נפרדת אך לא היה לך קול ולא הצלחנו לקרוא את שפתייך.

וכך עברה שנה ואנו פאתטים שכמונו נתפסים בכל שביב של זכרון ממך,מנסים להיאחז בכל חלום שחולמים אותך ולפרש מה הוא אומר.

חלום אחד שכולנו חולמים בו אנחנו שואלים אותך למה הלכת ולכל אחד מאיתנו את אומרת כי הזמן שלך הגיע והיית חייבת לעזוב.איך קבעת שהיית חייבת לעזוב?שאלת אותנו פעם אם אנחנו מסכימים איתך?יש כל-כך הרבה מהחוכמה שלך שעדיין לא הספקת להעביר לנו,מתכונים שהיום אנחנו לא מצליחים לשחזר בחגים כדי שאבא לא ירגיש בחסרונם,את היד הזו שהצליחה בכל דבר שנגעה,את הצחוק,את היופי,את הכעס,את החיקויים,את הסיפורים שלך ושל אחותך בכל חג כשהייתן נפגשות,את התיזוזים שתיזזת את אבא כדי שהכל יהיה מתוקתק,את חמשת המקררים שהיו מלאים עד אפס מקום חודש לפני כל חג כדי שלא יחסר,את הדאגה שלך לכל אחד ואחת מאיתנו,את המתנות בדיוק בזמן,את הכוס תה המתוק בבוקר בלעדיו לא הייתי מתעוררת,את היציאות המשותפות שלנו בימי החופש שלי,ואת ה...וה...

רעידת אדמההההההההההההה

שנה שעברה בדיוק היום באתי אלייך והבאתי לך גלידה וניל כמו שאהבת והאכלתי אותך ואת נהנית מזה,ולא היה אכפת לי הסוכרת המטומטמת שלך שהרסה לך את הראיה ועזרה לתחילת הויתור שלך על החיים.אם הייתי יכולה הייתי נותנת לך את מאור עייני כדי שלא תתייאשי.

אבל את הלכת והשארת

אבא שבור שהזדקן בן לילה,שבשבילו היית הכל ורואים בעיניו את הכמיהה להתאחד איתך שוב.

אחות בכורה שקיבלה בן לילה את התפקיד הבלתי אפשרי שלך לדאוג לנו למרות שהיא אמנם בת 50 אך עדיין הבת שלך.

אחות סנדוויץ' עם לב של ציפור שלא יודעת את נפשה מרוב צער.

אח יחיד ששומר הכל בפנים ומשדר עסקים כרגיל כשכל מה שהיה רוצה זה לקבל ממך חיבוק ופינוק כמו שנתת תמיד.

ואני,בת זקונים שמנסה בכל יום להידמות לך יותר ומגלה שזה בלתי אפשרי.

ויש גם את הנכדים האהובים שלך שלא יודעים איך לעכל את הגזירה.

ונינה אחת קטנה שלא היה לה את הזכות להכיר אותך ולחוות את האהבה הייחודית שלך.

הכל התפרק לנו,שנה זוועתית רווית כאב בלעדייך.כלום לא כשהיה ולעולם לא יהיה.

רעידת אדמה.

אך אנו מבטיחים לך הבטחה אישית:

נשמור על אבא כי כשייפגש איתך שוב זה יהיה לעולמים ואיתנו זה רק לזמן מוגבל, נעשה ככל יכולתנו,ועוד הבטחה אחת והיא לשמור על קדושת המשפחה,אחדות ואהבה בינינו לא משנה מה יהיה,דבר שבעינייך היה ראשון במעלה ובשבילו עשית הכל,בלי פשרות.

בשם אבא היקר,ארבעה ילדים אבודים,תשעה נכדים אוהבים ונינה שתאהב אותך רק מהסיפורים.

אוהבים אותך אמא. היית אשה מדהימה.

לעולם לא נשכח!