את יודעת למה אני רוצה להיות לידך, במחיצתך, בכל קונסטלציה שתבחרי לקרוא לזה?

הו. שאלה טובה.

כי אני יודע שלידך אני תמיד ארגיש יפה. לא משנה כמה אשמין וכמה שיער אאבד או כמה אזדקן או אחלה או אלוהים שלך יודע מה. ואהוב.

כי האהבה שלך אלי, בכל קונסטלציה שתבחרי לקרוא לזה, תהיה כמו אהבת האם שהייתי צריך לקבל. אני מרגיש את זה בקולך.

וזה יעשה אותי מרגרינה וינקז ממני רעלים.

כי אם נלמד להניח לדברים שאנחנו לא מסכימים עליהם ולבנות מה שיהיה בינינו על סמך כבוד לצרכים המתנגשים נוכל לעשות משנינו סופרמנים.

כי אני יודע. שאני אוכל ללמוד להניח למאה אחוז שאני רוצה. או שלפחות ממש אשתדל חזק. ואשתדל ללמוד איך.

 כי אני יודע שלא משנה מה יקרה. לא משנה מתי ואיך אאבד קשר איתך אני אנחת על הרגליים. אני תמיד נוחת על הרגליים. אני שרדן. למרות המראה האשכנזי-ילדותי-חנוני.

אני פשוט צריך אותך בחיים שלי. אני יכול להסתדר בלי אבל עדיף לי עם.

ונעים לי עם הקול שלך. ונעים לי עם הצורך שלך בי ועם כמה שחסר לך אני. נעים לי.

אז מה כבר יש לנו להפסיד?

אני חושב על כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לדבר איתך עליהם. והם מצריכים מגע, בייב. מגע מנחם, מרגיע, מכיל.

אבל שזה לא ילחיץ אותך. פגישה אחת ואחרי זה נחליט מה קורה משם.

טוב?

לי אין מה להפסיד. גם לך לא. נראה לי. אמון ואמונה. זה משהו בסיסי שצריך להיות לבנדם בלי קשר לאירועים ספציפיים. בייחוד פגישה אחת.

אז אל תפחדי. JUST DO IT.