כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קוכליאה - בלוג של מושתלת שתל שבלול

    נולדתי חירשת. כל חיי הרכבתי מכשירי שמיעה והייתי תלויה כמעט לחלוטין בקריאת שפתיים לצורך הבנת דיבור. עם השנים הידרדרה שמיעתי עד לאובדנה המוחלט בגיל 36. אובדן השמיעה לווה בסחרחורות וטינטונים קשים. לפתע מצאתי את עצמי קרוב לשנה שלמה כשאני חירשת לחלוטין. מנותקת.. בבועה משלי.
    על פניו החיים נמשכו כרגיל, אבל בפנים, סבלתי בשקט.
    באוגוסט 2008, קיבלתי מתנה מופלאה - שתל קוכליארי, שהעניקה לי שמיעה מחדש. שמיעה מדהימה שלא תיארתי לעצמי שאזכה בה אי פעם, שמיעה שמאפשרת לי להנות מקולות וצלילים שאת חלקם לא שמעתי לפני כן מעולם, ואת אלו המוכרים אני שומעת עכשיו באיכות שלא הכרתי קודם לכן! מתנה מופלאה זו שינתה את חיי לאין ערוך! פשוט אי אפשר לתאר את גודל המהפך שחוללה בחיי.
    באוקטובר 2009, הושתלתי באוזני השנייה, ושוב התחלתי את תהליך ההסתגלות לשתל קוכליארי ולמידה כיצד לשמוע איתו, והפעם, אני מגלה, התהליך הרבה יותר מורכב: אוזן שמאל צריכה ללמוד לשמוע עם השתל, וגם \"לתקשר\" עם אוזן ימין, המושתלת הותיקה יותר.. הפעם החוויה שונה לחלוטין.

    זו תקופה מדהימה של חיי. נפתחתי אל העולם, אני חשה שמחה ומלאת חיים כפי שלא הייתי קודם לכן. וזאת למרות הקשיים הלא מעטים הכרוכים בתהליך הלמידה וההסתגלות לשתלים.

    השתל הקוכליארי איפשר לי להשתחרר בצורה משמעותית מן הצורך להשקיע כל כך הרבה מאמץ כדי לקלוט כל כך מעט מידע מהסביבה באמצעות קריאת שפתיים... סוף סוף אני יכולה להיות נינוחה ורגועה יותר ולהנות מתקשורת קלה וטובה פי אלף מונים. אני יכולה להנות מהחיים!

    פצחתי בבלוג הזה במאי 2008 כדי לתאר את ההכנות לניתוח השתל, הבדיקות, הניתוח עצמו, המיפויים ואימוני השמיעה שבעקבותיו. ועם הזמן, התחלתי לתת ביטוי גם לתחושות, רגשות ומחשבות שאינם קשורים לשתל הקוכליארי.

    אתם מוזמנים לקחת חלק במסע האישי שלי.
    ברוכים הבאים!

    0

    בוקר טוב גברת...

    13 תגובות   יום חמישי, 26/3/09, 10:11
    כל בוקר, בעיתוי מושלם, בדיוק כשאני יוצאת מהבניין שלי לעבודה, היא עוברת עם הפודל הצחור והמצועצע שלה ליד מדרגות הבניין שלנו, לעולם אינה מתייחסת לברכת הבוקר טוב שלי. לבושה טרינינג אפור ומהוה, לרגליה כפכפי אצבע מגומי מהסוג המכונה "כפכפי אילת", ומזוית פיה משתרבבת לה סיגריה. דווקא הפודל שלה, כמה חביב מצידו, בוחר להתייחס... על המדרכה ליד הבניין שלנו, כמטר לערך ימינה מהמדרגות, הוא מהדר באלגנטיות רבה את ברכת הבוקר טוב שלו ליקום...

    גבירתו הנאווה, ממתינה בסבלנות שהוא יסיים, ובינתיים מאפרת בסיגריה שלה, מפריחה עננת עשן לבנבנה.

    כשמסיים יקירה את עסקיו, הם מפליגים הלאה לדרכם, לפזר אי אלו "ברכות" נוספות..

    פעם אחת, כשהפודל סטה מתחום הביטחון לכיוון מדרגות הבניין שלי, הערתי לה על כך. "יש גבול יקירתי, אין צורך שהוא ישפיל את עצמו עד כדי מדרס רגלי בשביל ברכת הבוקר טוב שלו".. היא לא ענתה, רק משכה ברצועה של יקירה והם מיהרו להתרחק. מאותו יום "פתחתי לה תיק", ובמשך הזמן הצטברו פיסות מידע אודותיה. היא פשוט סקרנה אותי. רציתי לדעת מה מסתתר מאחורי מסווה האדישות שלה.

    היא תימנייה. בסביבות גיל החמישים. עורה כהה, מן גוון מוזר - אפרפר. שיערה ארוך ולבן לגמרי. מעשנת (תמיד רואה אותה עם סיגריה בפיה, נעוצה בזוית). התחתנה בגיל מאוד מאוחר, לא מאהבה, אלא כי רצתה ילד. יש לה ילד אחד (שיהיה בריא עד מאה עשרים וגם היא). לקח לי המון זמן להבין שזה הבן שלה שצועד לצידה מידי פעם.. פשוט לגמרי לא תואם בסגנון.... ילד טוב ירושלים כזה ושום דבר במראה החיצוני שלו אינו מעיד על היותו בנה...

    היא  גרה בבלוק המקביל לנו, מעברו השני. אבל את "ברכות הבוקר טוב" של יקירה מעדיפה לפזר משום מה, ברחוב שלנו. את המדרכה הקרובה לבניין שלה היא מרבה לשטוף בצינור מים, כי נפשה סולדת מ"מתנות" של אחרים.. וכן להתקשר למחלקת גנים ונוף של העירייה שיבואו לגזום את שורת השיחים החוצצת בין הבניין שלה לשטח הציבורי כל אימת שנדמה לה שהיא מאיימת לפרוץ קו גבול ששרטטה לעצמה ככזו שמפריע לשלוותה. בעלה, נושא לסיפור בפני עצמו, מתפרנס ממכירת מוצרי חשמל משומשים. את הקללות שמרביץ בזמן משחק הכדורגל עם חברים במגרש בית הספר שלידנו, אפילו לי יש את "העונג" לשמוע...

    היא אינה עובדת. כל היום בבית. מסורה לגמרי לגידול בעלה, ילדה והפודל הצחור שלה. אדישה לכל היתר.

    האדישות הזו שלה... למה היא לא משיבה לברכת הבוקר טוב שלי?, מה פשר האדישות הזו? אני תוהה.

    והנה הגיע היום. בקיע ראשון בחומת האדישות?

    אתמול בבוקר, משום מה לא תואמנו בינינו ולראשונה "פספסתי" את ברכת הבוקר טוב של יקירה...ואולי ככה נחרצים גורלות? בפספוסים של שנייה? ומרחוק, אני רואה אותה לפתע בעור חדש... זו לא טעות כתיב, כן.. בעור חדש...לבושה חליפת עור מבריקה, יושבת על אופנוע אימתני, בדיוק עוטה את הקסדה על ראשה..ו...מחייכת לעברי.

    שפשפתי את העיניים שלי. לא הייתי בטוחה. מה זאת היא?..

    התקרבתי. כן זו היא. והיא מחייכת ו.. אומרת לי בוקר טוב!

    אני עוד ככה בהלם, לא הספקתי להגיב חזרה וכבר נתנה גז ותוך כמה שניות נעלמה כלא הייתה. אמות הסיפים של בנייני הרחוב הזדעזעו מהרעש הנוראי של האופנוע שלה, ואני ...

    נטועה על עומדי, אני בוהה בה המומה משהו ולגמרי משועשעת...

    רוכבת אופנוע? והדמיון שלי ניצת... אולי נערת הארלי דיווידסון לשעבר?

    אני ממשיכה לעבודה, ומשהו בי ככה לגמרי מבסוט בשבילה שהיא לא סתם איזו עקרת בית אדישה ומשועממת שמתנוונת לה בין ארבע כתלים...

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/09 10:07:

      צטט: יגאל פישר 2009-03-30 08:06:47

      תשפכי כלור על המקום הקבוע של הפודל.

      לחילופין:

      תחברי שתי סוללות 9 V בטור (מאד קל ) ותחברי לכל קוטב פנוי חוט נחושת הגלוי רק בקצהו. את הסוללות תחביאי ואת קצוות החוטים תניחי במקום שהפודל מבקר כשהם קורבים זה לזה. תסמכי עלי אחרי פעם אחת הוא לא יחזור...

      ובאשר לגיברת אופנוע רעשני לא מספיק כדי לחפות על אישיות אנטי סוציאלית.

       

      וואהו...

      הזכרת לי את "אוגי והמקקים" מערוץ הילדים!צוחק

      חוייכתי לאללה שדמיינתי איך הפודל "עולה" על העסק...

      יום נעים יקירי..

       

        30/3/09 10:05:

      צטט: 2btami 2009-03-30 07:55:34

      אחלה סיפור ...אבל מי אישיות רבת פנים פה, הגיבורה או המספרת?

       

      שורת מחץ יקירתי!קריצה

      תודה

        30/3/09 08:06:

      תשפכי כלור על המקום הקבוע של הפודל.

      לחילופין:

      תחברי שתי סוללות 9 V בטור (מאד קל ) ותחברי לכל קוטב פנוי חוט נחושת הגלוי רק בקצהו. את הסוללות תחביאי ואת קצוות החוטים תניחי במקום שהפודל מבקר כשהם קורבים זה לזה. תסמכי עלי אחרי פעם אחת הוא לא יחזור...

      ובאשר לגיברת אופנוע רעשני לא מספיק כדי לחפות על אישיות אנטי סוציאלית.

        30/3/09 07:55:
      אחלה סיפור ...אבל מי אישיות רבת פנים פה, הגיבורה או המספרת?
        28/3/09 18:53:

      צטט: איציק מצליח 2009-03-28 18:36:35


      איריס מקסימה לא הייתי

      מדמיין תיאור יותר יפה מזה

      נהנתי מכל אות ומכל מילה

      תענוג תודה ושיהיה לך

      שבוע מלא קסמים

       

      תודה לך איציק יקר!

      שבוע נפלא גם לך!

        28/3/09 18:53:

      צטט: אדמה 12:12 2009-03-26 22:06:36


      *

      איריס יקרה

      ערב טוב

      הצלחת בשעה מאוחרת בשביליצוחקצוחק

      למשוך אותי עירנית ומרותקת לשורות

      ממתינה לראות איך תיפתר התעלומה

      של אותה גברת עם שיער לבן.

      כתבת מרתק.

      נהנתי.

      כל הכבודחיוךו...לילה טוב

      תודה לך אמונה, שמחה שאהבת את הסיפור.

       

        28/3/09 18:36:


      איריס מקסימה לא הייתי

      מדמיין תיאור יותר יפה מזה

      נהנתי מכל אות ומכל מילה

      תענוג תודה ושיהיה לך

      שבוע מלא קסמים

        26/3/09 22:06:


      *

      איריס יקרה

      ערב טוב

      הצלחת בשעה מאוחרת בשביליצוחקצוחק

      למשוך אותי עירנית ומרותקת לשורות

      ממתינה לראות איך תיפתר התעלומה

      של אותה גברת עם שיער לבן.

      כתבת מרתק.

      נהנתי.

      כל הכבודחיוךו...לילה טוב

        26/3/09 10:43:

      בוקר נפלא

      (אקרא מאוחר יותר)

        26/3/09 10:37:

      צטט: קוכליאה 2009-03-26 10:32:00

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-03-26 10:28:31

      אני אוהבת להמציא סיפורים על אנשים שאני רואה ברחוב

      אחי ואני עשינו מזה אומנות של ממש

      והפתעה כזאת הייתה מפילה את שנינו מהכיסא :-)

      סופ"ש מעולה!

       

      בחורה כלבבי!צוחק

      מי ניטע על עומדו ומי נופל מכיסאו, אבל בהחלט הפתעה משעשעת, מה?..

      אלו מסוג הדברים ש"צובעים" לנו את החיים, נכון יקירתי?

       

       בצבע עור לבן!

        26/3/09 10:36:

      את גדולה.. איזה פואנטה...
        26/3/09 10:32:

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-03-26 10:28:31

      אני אוהבת להמציא סיפורים על אנשים שאני רואה ברחוב

      אחי ואני עשינו מזה אומנות של ממש

      והפתעה כזאת הייתה מפילה את שנינו מהכיסא :-)

      סופ"ש מעולה!

       

      בחורה כלבבי!צוחק

      מי ניטע על עומדו ומי נופל מכיסאו, אבל בהחלט הפתעה משעשעת, מה?..

      אלו מסוג הדברים ש"צובעים" לנו את החיים, נכון יקירתי?

        26/3/09 10:28:

      אני אוהבת להמציא סיפורים על אנשים שאני רואה ברחוב

      אחי ואני עשינו מזה אומנות של ממש

      והפתעה כזאת הייתה מפילה את שנינו מהכיסא :-)

      סופ"ש מעולה!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קוכליאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין