כותרות TheMarker >
    ';

    Blog: The Sequel

    בלוג-אח ל-cinemascope.co.il, בלוג הקולנוע שלי. בבלוג הזה אני אכתוב בעיקר על... אמממ... אה... ובכן...

    היום בו דן תורן הציל את חיי

    37 תגובות   יום ראשון, 29/7/07, 17:39

     

     

    יש בדיחה אמריקאית מהסיקסטיז, ואני בטח מסלף אותה, אבל היא הולכת בערך ככה:

    א': אתמול בערב פרנק סינטרה הציל את חיי.

    ב': באמת? איך זה קרה?!

    א': איזה שני בריונים הרביצו לי מכות רצח מחוץ למועדון לילה בג'רזי. פתאום יוצא פרנק סינטרה מהדלת ניגש אליהם ואומר "זה מספיק, חבר'ה. הוא למד את הלקח שלו".

     

    ==========

     

    לפני כמה שנים הייתי ביום צילום לאיזה עניין טלוויזיוני בו שיחק שלמה בראבא. בהפסקת הצהריים נכנסנו לאכול במסעדת פועלים קטנה בדרום העיר, ובה ישב במקרה באותה שעה גם עמוס עוז. בראבא אמר לו שלום לבבי, ניגש אליו, הם לחצו ידיים, חייכו וניהלו שיחה קצרה. כשהוא הצטרף לשולחננו חקרתי אותו: "מאיפה אתה מכיר את עמוס עוז?". והוא ענה: אני לא מכיר אותו, זו פעם ראשונה שאנחנו נפגשים. הייתי בהלם. אבל אז הבנתי: אנשים מפורסמים לא צריכים שיציגו ביניהם, הם הרי כבר מכירים. וגם: אנשים מפורסמים אוהבים לפגוש אנשים מפורסמים, כי יש כבר לפחות דבר אחד שיש להם במשותף - שהם מפורסמים.

     

    ============

     

    אני מנהל את רוב הקריירה שלי בעיתונות המודפסת, ובאחרונה באינטרנט. מפורסם אני לא, לפחות לא בפנים שלי. הייתי רוצה לקוות שכל מי שמתעניין בביקורות קולנוע מכיר את שמי, אבל אני יודע שאנשים שמתעניינים בביקורות קולנוע (חוץ מבמאים, מפיצים, יחצנים ומבקרי קולנוע אחרים) הם קבוצה מאוד מצומצמת של משוגעים לדבר. כל שאר האנשים בארץ עדיין חושבים שזאב רב-נוף כותב את הביקורות ב"דבר" (וכולם, כולם, מכירים רק מבקר קולנוע עכשווי אחד: את גידי אורשר. זה מדהים, הוא המבקר ששמו הכי מוכר לציבור הרחב). אחת לכמה חודשים כשקורה משהו גדול בעולם הקולנוע קוראים לי להתראיין באיזו תוכנית ניוז אחה"צית בערוץ 2 או 1 או ב"ערב חדש" או בחדשות הוט, בה במקרה הטוב ביותר אני נחשף מול רייטינג הנושק לעשרה אחוז, אבל בשגרה אני דחוק בפינה בתוכנית הבוקר של קשת מול מקסימים 5-6 אחוזי רייטינג. במילים אחרות, אני נע בעולם בהבנה שהעולם אינו יודע מי אני ואינו מזהה את פרצופי. אחת לכמה שבועות אני רואה מישהו חולף מולי, מצמצם עיניים בניסיום לאתר בזכרון "מאיפה הזה מוכר לי", כשהמחשבה הראשונה שלהם היא "מהצבא". 

    אבל רק למקרה שעמוס עוז צופה בתוכנית הבוקר של קשת ולא מחמיץ את פינות הקולנוע שלי החלטתי שכשאני חולף ברחוב מול מישהו שאני מכיר, אבל שלא מכיר אותי, אני עושה שלום קטן עם הראש, ליתר בטחון. בייחוד אם זה מישהו שאני מחבב. 

     הבעיה שלי היא שכנראה ה"שלום-קטן-עם-הראש" שלי הוא ממש קטן. לכן יצא לי לא פעם לשמוע מאנשים שדיברו עם אנשים שחלפו מולי, ודווקא זיהו אותי, שאני סנוב/מתנשא/אוטיסט/מרוחק/מנותק. אני מנסה מדי פעם להיות מודע לזה, להוסיף גם "שלום-קטן-עם-הגבות", אבל אני מבין שלא אצליח להיות בראבא. אין סיכוי שאגש לעמוס עוז ואלחץ לו את היד מתוך הנחה שהוא יודע מי אני. כולה מבקר קולנוע.

     

    =========

     

    לפני כמה שבועות נכנסתי בשבת אחת עם כל המשפחה לביתן הלנה רובינשטיין. בעודי נכנס, יוצא משם דן תורן. אלא אם אני סנילי, דן תורן ואני מעולם לא נפגשנו. אני מכיר את אחותו, נעמה, ולה אני תמיד אומר שלום לבבי. אבל את דן אני מכיר רק מהטלוויזיה/רדיו/קולנוע כזמר, מלחין, שחקן. בעודו חולף מולי אני נותן לו את ה"שלום-קטן-עם-הראש" שלי, בתוספת ה"אהלן-עם הגבות". מעין איתות מכיווני של "היי, אני מזהה אותך, אולי אתה מזהה אותי, עבדתי פעם לפני המון שנים עם אחותך, והיא דווקא חמודה נורא". אבל הוא נעצר. הדבר הבא ששמעתי היה קול רועם - לזמרים יש קול חזק - "אתה לא יודע מי אני?", הוא שאל. "יודע", עניתי, קצת נבוך. "אז לא אומרים שלום?",  הוא שאל. "עשיתי שלום עם הראש", נדמה לי שקולי רעד כאן. "אולי בראש שלך עשית שלום", הוא ענה בכעס. אם אני צריך להתבונן רגע מבחוץ על הסצינה הזאת הייתי אומר שאני גבוה יותר מדן תורן, אבל באותו רגע הוא נראה לי ענק, ואני קטנטן והולך ומתכווץ.

     

    =========

     

    פלאשבק: אני בן שש או שבע. השכן הקשיש מקומה א' עובר מולי ברחוב, אני ילד מנומס אומר לו "שלום", אבל קטן, בישן, בלחש, קול סדוק. והוא, איש עם כבוד, רועם מולי: "אם אתה אומר שלום, תגיד בקול רם. אם לא, כבר עדיף שלא תגיד כלום".

     

    =========

     

    חזרה לכניסה לביתן הלנה רובינשטיין. אני מתחיל להזיע. מאיפה הוא בכלל מזהה אותי? הוא  רואה תוכניות בוקר? האם למרות שמעולם לא ערכו בינינו היכרות אנחנו צריכים להתנהג כמי שמכירים זה את זה, בלי שאנחנו באמת יודעים אם האחד מזהה את השני? ומה היה קורה אם לא הייתי מזהה אותו? פתאום אני מבוהל: הוא נראה די כועס ונעלב, האם אחטוף מכות מדן תורן? כאן? בשבת? מול המשפחה? מחוץ למוזיאון? אוף, למה לא אמרתי לו "שלום" יותר לבבי, יותר בקול, פחות בפנטומימה? עכשיו הו חושב שאני גם סנוב וגם שקרן. מעכשיו, אני נודר לעצמי, אגיד לכל מישהו שאני מזהה מהטלוויזיה או מהעסקי הבידור "שלום" בקול רם. מקסימום הוא יחשוב שאני או תמהוני, או מעריץ, או סתם איש נורא מנומס. רק שלא יכעס עלי. השאלה "אתה לא יודע מי אני" מהדהדת בראשי. לבסוף, דן תורן החליט לחוס עלי. הוא המשיך הלאה. אני, רועד ונבוך, ליד הבנות שרצו לדעת מי זה (ואני עונה להם "זה האיש שמדבב את קריס מ'זובומפו' בערוץ הופ"), נכנסתי למוזיאון. מאז, אני מתכונן לפעם הבאה שאפגוש אותו. אגש אליו, כבראבא לעמוס עוז, עם "שלום" לבבי, וחיוך, ולחיצת יד. "שיר גדול 'אימפריות נופלאות לאט'", אגיד לו. "ואתה מצוין ב'זובומפו'".

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/07 21:50:

      אני זוכר ששוחחתי אתך בטלפון פעם

      רק שאני לא זוכר על מה דיברנו..

      אהלן!

        25/9/07 23:59:

      שיר גדול, אימפריות נופלות לאט. והוא של מאיר גולדברג ודן תורן

       

      ואל תקח את זה קשה. על כל הביישנים אומרים, מתישהו, שהם סנובים.

       

      Cool

        10/9/07 02:18:

      כבר מלא זמן שבא לי לכתוב פוסט על דן תורן.

      גנבת לי, אבל יצא לך מעולה.

        12/8/07 14:48:
      סיפור מקסים.
        9/8/07 03:38:

      מעכשיו לא אסתכל אותו הדבר על דן תורן... אני חושב שמעכשיו אפחד ממנו.

       

      לקט אנקדוטות מצויין!

        9/8/07 00:15:

       

      צטט: optimus ealz 2007-08-08 16:56:49

      כדי להמנע מהוויכוח על "אימפריות נופלות" היית צריך פשוט ללכת על "לבן על לבן".

       

      קורץ

       

      אבל אני לא אוהב את "לבן על לבן". אוהב את "אימפריות נופלות".  

        8/8/07 16:56:

      כדי להמנע מהוויכוח על "אימפריות נופלות" היית צריך פשוט ללכת על "לבן על לבן".

       

      קורץ

        6/8/07 19:12:
      בוב גלדוף בחומה אף פעם לא אמר שלום. אבל הוא עשה את הלייב אייד, יאמר לזכותו.
        5/8/07 17:54:

      :) תגיד לו את זה בעצמך בפתיחה של התערוכה שלי (של פרוייקט הגמר הגנוז מבצלאל)..

      טוב נו עוד אין תאריך, אבל כשיהיה אזמין את כולם ואני בטוחה שהוא יבוא

        5/8/07 14:50:

      יכול להיות שהוא פשוט התאמן לתפקיד קשוח בטלאנובלה חדשה?

        5/8/07 14:38:

       

      צטט: דואל 2007-08-02 03:04:39

      זה מזכיר לי שבאוקטובר האחרון ראיתי אותך בפסטיבל חיפה (כשישנת ב"השיירה"). זה היה כמה חודשים אחרי שהעברת לי ולעוד כמה חבר'ה מקמרה אובסקורה הרצאה על ביקורות קולנוע. בהתחשב בכך שכרגע ראיתי אותך ישן, ושההיכרות שלנו הייתה שטחית מינוס, העדפתי שלא להתנפל עליך בחיבוקים ונשיקות, אלא לעשות שלום עם הגבות, וללחוש אחר-כך לאחותי "זה יאיר רוה, המבקר קולנוע, הוא ישן עכשיו בסרט..." (אצלנו במשפחה זה די נחשב להיות מבקר קולנוע, כמעט כמו להיות שופט בכוכב נולד).

      מאוחר יותר, כשהגבתי על הפסטיבל ב"סינמסקופ", כתבת לי בתגובה שאתה דווקא זיהית אותי, או משהו בסגנון...

      הרגשתי בערך כמו שאתה הרגשת עכשיו עם דן תורן. רק שאתה באמת יותר גבוה ממני.

       

       

      ככתוב: "אין מעירים מבקר קולנוע בעת מילוי תפקידו". 

        5/8/07 14:36:

       

      צטט: revital falke 2007-08-05 14:25:13

      דן תורן לימד אותי בבצלאל ונשארנו בקשר טוב.

      הוא אחלה בנאדם..

       

      תמסרי לו שיאיר רוה מוסר שלום ומתנצל על הכל.

       

       

        5/8/07 14:25:

      דן תורן לימד אותי בבצלאל ונשארנו בקשר טוב.

      הוא אחלה בנאדם..

        2/8/07 03:04:

      זה מזכיר לי שבאוקטובר האחרון ראיתי אותך בפסטיבל חיפה (כשישנת ב"השיירה"). זה היה כמה חודשים אחרי שהעברת לי ולעוד כמה חבר'ה מקמרה אובסקורה הרצאה על ביקורות קולנוע. בהתחשב בכך שכרגע ראיתי אותך ישן, ושההיכרות שלנו הייתה שטחית מינוס, העדפתי שלא להתנפל עליך בחיבוקים ונשיקות, אלא לעשות שלום עם הגבות, וללחוש אחר-כך לאחותי "זה יאיר רוה, המבקר קולנוע, הוא ישן עכשיו בסרט..." (אצלנו במשפחה זה די נחשב להיות מבקר קולנוע, כמעט כמו להיות שופט בכוכב נולד).

      מאוחר יותר, כשהגבתי על הפסטיבל ב"סינמסקופ", כתבת לי בתגובה שאתה דווקא זיהית אותי, או משהו בסגנון...

      הרגשתי בערך כמו שאתה הרגשת עכשיו עם דן תורן. רק שאתה באמת יותר גבוה ממני.

        1/8/07 19:52:

      וחשבתי, בדיליי כמובן, שבעצם כל מילה שכתבת יכולה נכון להיום

      להיות מדוייקת לגבי אנשים שמעורים בענייני בלוגים.

      שהרי אם תפגוש אדם שאתה 'מכיר' אותו ואת מילותיו ואת הורותו ואת ענייניו

      דרך המסך, כשתפגוש אותו בחיים האמיתיים, יש סיכוי גדול שתחייך אליו בפמילייריות

      מסויימת, כי הרי יש ביניכם מכנה משותף :)

      אז זה אולי לא עניין רק 'סלבי', הנענוע, המנוד ראש הקטן הזה.

        1/8/07 19:21:

      :)

      והוא הכי נחמד ואדיב ומנומס ולא מתנשא ומתוק בעולם. דן. באמת.

      זה בטח סתם היה סוג של סחבקיות שלא דיברה אליך באותו רגע.

      אני אחייך, מבטיחה :)

        1/8/07 17:59:

       

      צטט: יאיר רוה 2007-08-01 17:36:50

       

      צטט: היריב 2007-07-29 19:24:25

      אבל תחשוב שכל אחד שמזהה אותך - ויש כאלה, אני מזהה אותך מימי "ערים" - יעשה לך שלום קטן עם הראש. לא מעיק?

       

      עדיף שיעשו שלום עם הראש מאשר שיצעקו עלי. ואם מישהו מזהה אותי מ"ערים" שהוא לא ליליט אני חייב לתהות לגבי תקינותו הנפשית. 

       

      אל תרגיש שאתה חייב. אני כבר יכול להגיד לך שנפשי לא תקינה.

        1/8/07 17:36:

       

      צטט: היריב 2007-07-29 19:24:25

      אבל תחשוב שכל אחד שמזהה אותך - ויש כאלה, אני מזהה אותך מימי "ערים" - יעשה לך שלום קטן עם הראש. לא מעיק?

       

      עדיף שיעשו שלום עם הראש מאשר שיצעקו עלי. ואם מישהו מזהה אותי מ"ערים" שהוא לא ליליט אני חייב לתהות לגבי תקינותו הנפשית. 

        1/8/07 17:16:

       

      צטט: גולדנברג 2007-07-29 18:25:45

       

      היי יאיר, מה שלומך?

      נ.ב. וגם אנחנו נדמה לי מעולם לא נפגשנו..

       

       

      :)

       

      אכן. לא נפגשנו. אבל אחרי הסחבקיה הבלוגית בטוח הייתי אומר לך שלום ומציג עצמי ולא מסתפק בהרמת גבות נבוכה/מתנשאת/אגבית. 

       

        1/8/07 17:13:

       

      צטט: velvet 2007-07-31 10:55:17

      וגם: מצחיק שאתה צריך להסביר לבנות מי זה, ומשתמש בתיאור שלא ידעתי ולא אדע מעולם ולעולם.

       

      תעשי לך יום מול הופ. מיטב שחקנינו מספקים קולות לתוכניות ילדים. דן תורן ב"זובומפו", תוכנית על בעלי חיים. דני שטג ב"ביל הקטן", סדרת האנימציה של ביל קוסבי. צחי גראד ב"סיפורי כתם שמש" (נדמה לי...), יעל אבקסיס ב"פרפרים של שבת", ומשי קלינשטיין בהכל. 

        1/8/07 17:11:

       

      צטט: noa.ost 2007-07-31 11:21:14

      הדבר הבא ששמעתי היה קול רועם - לזמרים יש קול חזק - "אתה לא יודע מי אני?", הוא שאל. "יודע", עניתי, קצת נבוך. "אז לא אומרים שלום?", הוא שאל. "עשיתי שלום עם הראש", נדמה לי שקולי רעד כאן. "אולי בראש שלך עשית שלום", הוא ענה בכעס.

      היית צריך לשאול אותו "מי אתה באמת? תזכיר לי? אתה לא ההוא ששר פעם את לבן-על-לבן ומאז עושה קולות של מישהו חשוב?"

      או יותר טוב, היית צריך לומר לו "אה, כן, אתה מלמד בבי"ס רימון פעם בשבוע, לא?"

      או הכי טוב: "אתה לא זה שכל אלבום שלו מפומפם ע"י יודעי ח"ן בתקשורת אבל כשהוא יוצא הוא לא מתעלה מעבר לדירוג השני-כוכבים-וחצי במקומון?"

      סליחה, אנשים כאלה מגרים לי את רפלקס הכאפה.

       

       

      אבל העניין הוא - אם זה לא היה ברור - שהוא זיהה אותי. ברור שאני יודע מי הוא. בימיי בתרבות ב"העיר" נכתבו עליו לא מעט ביקורות. ואני חושב שהוא מוזיקאי נפלא. אבל עכשיו הוא קצת מפחיד אותי.  

        31/7/07 11:21:

      הדבר הבא ששמעתי היה קול רועם - לזמרים יש קול חזק - "אתה לא יודע מי אני?", הוא שאל. "יודע", עניתי, קצת נבוך. "אז לא אומרים שלום?",  הוא שאל. "עשיתי שלום עם הראש", נדמה לי שקולי רעד כאן. "אולי בראש שלך עשית שלום", הוא ענה בכעס.

       היית צריך לשאול אותו "מי אתה באמת? תזכיר לי? אתה לא ההוא ששר פעם את לבן-על-לבן ומאז עושה קולות של מישהו חשוב?"

      או יותר טוב, היית צריך לומר לו "אה, כן, אתה מלמד בבי"ס רימון פעם בשבוע, לא?"

      או הכי טוב: "אתה לא זה שכל אלבום שלו מפומפם ע"י יודעי ח"ן בתקשורת אבל כשהוא יוצא הוא לא מתעלה מעבר לדירוג השני-כוכבים-וחצי במקומון?"

      סליחה, אנשים כאלה מגרים לי את רפלקס הכאפה.

        31/7/07 11:07:

       

      צטט: velvet 2007-07-31 10:55:17

      ולאסתי: קשת. שישי בבוקר. קצת לפני שמונה (לפעמים יש שינוי בלו"ז). לא יודעת אם את כבר על ההליכון בשעה שכזו.

       

      ידעתי שיש על מי לסמוך

      וולווט יקירה, בשעה הזאת אני כבר בדרך החוצה אבל עכשיו אארגן מחדש את הזמנים שלי.

      תודה מותק.

        31/7/07 10:55:

      האמת יאיר, אין לי מושג מה דן תורן רצה ממך (ואני מחבבת אותו מאוד).
      מה, לא מספיק טוב לו שלום קטן עם הראש?

      זאת נראית לי סיטואציה משונה מאוד.
      וגם: מצחיק שאתה צריך להסביר לבנות מי זה, ומשתמש בתיאור שלא ידעתי ולא אדע מעולם ולעולם.

      ולאסתי: קשת. שישי בבוקר. קצת לפני שמונה (לפעמים יש שינוי בלו"ז). לא יודעת אם את כבר על ההליכון בשעה שכזו.

        31/7/07 10:40:

      נו, זה ברור.

       ה"שלום-עם-הגבות" באמת נתפס כמעליב מעט, ואולי גם סנובי.

      כלומר : אהלן קטן, אבל אין לי ממש כוח ליותר מזה. 

      לכן, כשאני מזהה סלב ברחוב, אני מיד טופח על שכמו בלבביות :

       - מה המצב נינט ?

       - הכל טוב ביבי ?

       - אז מה, ארקדי, קבענו לוודקה פלוס ביליארד ?

       

      וכן הלאה.

      שלא יגידו שאני סנוב איתם.  

        31/7/07 03:53:

      פינת המודיעין המקוון לצרכן הסקרן: ניתן לצפות בפינת הקולנוע של יאירוה גם באינטרנט. יש קישור (בצד שמאל) בבלוגו סינמסקופ.

      אם אני לא טועה, בטלוויזיה אפשר לתפוס את הפינה בלייב ביום שישי (או שמא חמישי?) מוקדם בבוקר. אני מהמרת על שמונה.

       

      יאיר, פוסט מצוין. משעשע וכתוב נפלא, כרגיל (ואף יותר). אהבתי את הבנייה הדרמטית והקו התסריטאי.

        29/7/07 19:37:

      מצחיק.

      שמעתי על תופעת הסלבס אומרים שלום לסלבס שלא פגשו מעולם, משל היתה להם אותה מחלה.

        29/7/07 19:36:

      הא, מה קורה בנאדם.

       

      (יש לך פונט אריאל על האוזן. לי יש פונט מרים במצח)

        29/7/07 19:24:
      אבל תחשוב שכל אחד שמזהה אותך - ויש כאלה, אני מזהה אותך מימי "ערים" - יעשה לך שלום קטן עם הראש. לא מעיק?
        29/7/07 18:43:

       

      צטט: קומבינה 2007-07-29 18:27:35

      חשבתי ש"אימפריות נופלות" זה של חמי רודנר:-(

      כתבת מקסים!

      חמי רודנר אמנם ביצע את השיר, אבל דן תורן כתב אותו וביצע אותו בעצמו עוד לפני כן.

        29/7/07 18:27:

      חשבתי ש"אימפריות נופלות" זה של חמי רודנר:-(

      כתבת מקסים!

        29/7/07 18:25:

       

      היי יאיר, מה שלומך?

      נ.ב. וגם אנחנו נדמה לי מעולם לא נפגשנו..

       

       

      :)

        29/7/07 18:22:
      אמאל'ה. איזה סיפור מפחיד Surprised
        29/7/07 18:19:

      תמיד אמרתי ש

       

      וכו'

        29/7/07 18:11:

      שני דברים.

      א. מתי אתה בתוכניות הבוקר של רשת? או קשת? (לא זוכרת מה אמרת). כי זה הזמן שלי על ההליכון ואשמח לראות סוף סוף את זה שקראתי באדיקות שנים, ושחלק מהעולם הקולנועי שלי הושפע שלא לדבר על נלמד מהביקורות הנפלאות שכל כך אהבתי.

      וככה אוכל לעשות לך יותר משלום עם הראש. אפילו אנהל איתך שיחה כדבר אצנית מיוזעת עם מסך הטלוויזיה שלה.

       

      ב. הזכרת לי איך פעם בפסטיבל הקולנוע בירושלים החלטתי לצאת מביישנותי הטבעית ולגשת להגיד לאנשים שלום במקום שזה יהיה להיפך. בקיצור עמדה אשה מאוד מוכרת לי שידעתי שאנחנו אחוקיות רק לא זכרתי את שמה וניגשתי ואמרתי שלום, לא זוכרת מאיפה אנחנו מכירות אבל... ואז היא הושיטה את ידה ואמרה נעים מאוד שלי יחימוביץ

      וזו היתה הפעם האחרונה שלי.

       

      וחוץ מזה נהניתי לבקר כאן כרגיל.

        29/7/07 17:55:

      אז הוא כן זיהה אותך או לא זיהה אותך?

      אתה משאיר אנשים תמימים במתח

      זה לא יפה!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יאיר רוה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין