מעולם לא אהבתי חגים במיוחד.

היו שנים שאפילו שכחתי כמה מהם.

מתי בדרך כלל אני מבין ששכחתי חג?

שבוע אחרי, כששואלים אותי מה עשיתי בחג....

זה לא שיש לי משהו מיוחד נגד חגים. גדלתי בקיבוץ תרבותי. התחנכתי על ערכים, מסורת, חגים...

כנראה שלאורך הדרך אבדו לי החגים...

דוגמא טובה לכך התרחשה בסוכות האחרון.

סוכות הוא חג נחמד. מעין "side kick" לפסח, אבל בקטנה.

דניאל הגיע מהגן עם השיר "שלומית בונה סוכה". הסתכלתי עליו, חשבתי לרגע והחלטתי: השנה אני בונה סוכה!למחרת התחלתי באיסוף הקרשים, קניתי מסמרים ובניתי בראשי תכנית לסוכה מרשימה,

שתושלם עד ערב החג.אפשר לומר, שעניין הסוכה החל "לבעור" בי.

ואז, כמו בכל חג אחר, קרה המקרה ונכנס פרויקט חדש בעבודה.

עבר יום, עבר שבוע. הילד התחיל לשיר שירים אחרים

 ואני שכחתי לחלוטין מהקרשים והמסמרים שהיו שרויים להם מתחת לבית.

הזמן עבר.

קצת יותר מחודש מאוחר יותר, גיליתי את ערימת העצים העזובים.

כבר עמדתי לזרוק אותם, כשבני ראה אותי ודרש ממני לבנות סוכה.

קשה לעמוד מול בקשה/דרישה שכזו מילד בן 4...

כך מצאנו עצמנו ישובים בסוכה בחנוכה, שרים שירי סוכות ואוכלים עוגת גבינה(מסורת משפחתית).

האמת... למרות הכל, היה נחמד. 

אתם מבינים, בסופו של דבר, אני לא באמת מתכוון לשכוח את החג ואין מדובר בזלזול.

כנראה שכל עניין החגים הפך אצלי למסורת...