היום יום ה' 26.3.2009 התפרסם בדה מארקר מאמר מאת מירב ארלוזרוב - "בירושלים ייסדתי את מדינת החרדים".
המאמר השאיר בי את חותמו כך מבלי משים מצאתי את עצמי כותבת את מה שכתוב להלן. החותם הוא בעיקר תחושת חוסר האונים, המחנק..אבל גם מסוג המאמרים שמעוררים בי קנאה על יכולת הניתוח והכתיבהמבחינת ניתוח ההסכם הקואליציוני ומשמעותו- המאמר כתוב להפליא. ברור,חד ממוקד, נוגע בעצם ההסכם ובסאב טקסט שכולנו יודעים שהוא המשמעותי ביותר בהסכמים כגון אלו..ומכאן גם הפחד וחוסר האונים שתקף אותי למקרא הכתוב.
האבות המייסדים של מדינתנו,ולא רק אלו מהתנועות הסוציאליסטיות והחילוניות, אלא גם מראשי הפועל המזרחי ושאר התנועות הציוניות המסורתיות ובעלות הזהות הציונית- דתית, לא פיללו לנצר הזה שנברא. גם אלו שכיפה על ראשם ואמונה דתית חדורה בליבם ידעו שהיהודי החדש, הציוני החופשי באצרו ובמולדתו, חייב להיות אדם הלומד ומתחנך לאורם של ערכים אוניברסאליים, שעובד למחייתו ובעיקר שאינו טפיל ובור..זו מאז ומעולם הייתה הגאווה היהודית- הג'יניוס היהודי, עם הספר, גוי גדול בארץ.. והנה חלפה לה מאה ויותר ואנו במו ידינו גידלנו רוממנו ופארנו לא רק מדינה בתוך מדינה ( ולתחושתי אני והמיעוט החילוני העובד המשרת בצבא והלומד ומתחנך הם המדינה המשנית) - אנו במו ידינו נתנו לטיפוח אוכלוסיה שלמה המתנכרת לערכים הכי בסיסיים ויסודיים של מדינה דמוקרטית..על בסיסה של דמוקרטיה או מה שנשאר ממנה, שולטת מפלגה שבזה לכל מה שהוא נשמת אפה של מדינה דמוקרטית תקינה..וכל אסוציאציה על מה שכתבתי כאן הוא באחריות הקורא
חוסר האונים שלי נובע לא רק מכך שהיה חלום ונשבר- זה קרה ממזמן חוסר האונים הוא בכך שככל שעוברות השנים אני מרגישה שלא רק ידי נקשרו אלא פי נסכר רגליי כבדו ובעיקר- רוח הלחימה והתחושה שיש מה לעשות וצריך למחות להפגין וכן הלאה- אין בהם טעם... ונחמת השוטים איתה אני מתנחמת היא שיש עוד 3.4 אנשים שחושבים כמוני..אבל לפחות יש בהם , באותם אנשים כאלו הכותבים היטב כמירב ארלוזורוב.. ותמיד קיימת התקווה שאנו אולי נמשיך להתדרדר בתהום הבורות, האפסות, הנצלנות והתועלתנות אבל אז, אז נגיע לנקודה שממנה יהיה צורך להתרומם..ואולי זו תהיה התקומה השנייה בתולדות העם היהודי |
נגרין
בתגובה על לזכור ולא לשכוח- תובנות על דרכים לזיכרון בעקבות גירוש ילדי העובדים הזרים
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חותמת על כל מילה שכתבת ומודה לך..
הליברליזם שאני ואתה מאמינים בו לפעמים יורה לעצמו ברגליים במקום להגן על עצמו
אמן, אינשאללה
הבעייה היא במספרים ,כשבן גוריון הסכים לפטור היו אלף ומשו... כיום עשרות אלפים
אני הומניסט ,אתאיסט אך חולק על קודמי
חרדים הגיעו הנה בגיל מבוגר כדי למות כאן ולהקבר בהר הזייתים
חופש הדעה והביטוי חל גם עליהם ,אך אל תביא אמירות גזעניות מאירופה של המאה הקודמת
כאן אין פריץ ואין יהודונים
אנו מנסים לקיים מדינה
וכל אזרחיה אמורים לתרום ולקבל
ומקווה שאכן הם ימשיכו וישתלבו בכלכלה ובביטחון
זה שאת מכבדת את הערכים שלי זה התחלה טובה.
אולי מן הראוי שתכבדי ערכים של אנשים שונים מאתך. אולי כדאי להמנע מביטויים כמו גידלנו ורוממנו יצרנו ועשינו.
יש אוכלוסיה שחייה כאן ולא מקבלת את הערכים שלך. אז מה את מציעה לעשות?
אתחיל מהסוף- ברור שאתה אטאיסט כי חרד אמיתי לא היה עונה לא לי ולא בכלל..
ולשאר הדברים- חצאי אמיתות ותשובה שלא מפונית אל מה שאני כתבתי אלא למסע צלב אישי שלך..מן הראוי שאכבד את דעותיך ולא אכנס לפינות שאני לא שם ואין הן מתפיסות עולמי..
אין לי שום דבר נגד בערות, גם לא נגד שנאה.
אבל אולי יעזור לך לדעת שחרדים היו בארץ זמן רב לפני התנועות הציוניות .
הם באו לכאן מאירופה ומארצות ערב.
הם היו לפני הציונות וכנראה ישארו גם אחריה.
אני מניח שבעינייך הדרך שלך היא הדרך היחידה והנכונה לחיות. לבוא לארץ מיושבת לגרש ממנה את יושביה לכלוא אותם בגדרות תייל. היא הדרך היחידה הנכונה.
האם המסע לשחרור גלעד שליט לא מספיק כדי ליצור אחדות לאומית? האם חייבים לחזור לשנאת החרדים? לקלישאות הנדושות של הטפילות. (מזכיר לי מישהו הדיבורים האלו)
אני דרך אגב אתיאיסט,
לידידיי
תודה