
| שבוע עלוב. בכניסה למוסד האקדמי בו אני מלמד עמד עד השבוע שלט גדול ולא כל כך יפה, שבכל בוקר עדכנו עליו את מספר הימים שגלעד שליט יושב בשבי במקום להיות סטודנט. נוגע ללב. באמת. השבוע השלט נעלם. תסמונת באג 2000 קלאסית, בוא נקרא לה "באג האלף הראשון". מישהו לא תיכנן מקום לארבע ספרות, וכך, עם תחילתו של האלף השני לישיבתו של שליט בשבי - הלך השלט. אבל זה עוד כלום. שליט הספיק אך בקושי להינמק איפה שהוא נמק עוד יום יומיים, והנה ניחתה עלינו מהלומה חדשה. המילה 'מהלומה' היא בעצם קצת מחוץ לפרופורציות, מדובר יותר בתנועת יד רופסת ורפויה, הנשענת על גוף חסר חוט שדרה, שהגמישות והתעלולנות אותן הוא מצליח להפגין היו מוחקות את נדיה קומאנצ'י בכבודה ובעצמה מן ההיסטוריה, אילו רק היה מתחרה מולה. אבל הוא לא היה מתחרה מולה באמת גם אילו היה מגיע למעמד הנכסף. הגיוני יותר שהיה מציע לה חלוקת מדליות - הוא מוכן להסתפק בכסף אחת ושתי ארד - בתמורה הוא מוכן לרדת על הברכיים ושהיא תשתמש בו בתור סוס הקפיצות שלה. ולמה לא בעצם? לא משנה מאין אתה בא ולאן אתה הולך, מוטב שנדיה קומאנצ'י תנחת לך על הגב מאשר יעשה זאת ביבי. --- ועכשיו משהו בנימה אישית. תיראו, עשיתי בדיקה סטטיסטית קלה וראיתי שיש ממוצע של 250 כניסות לכל פוסט שאני מעלה. מפלגת העבודה זכתה בשלושה עשר מנדטים בבחירות האחרונות. אל תנסו לשטות בי, כי אף אחד לא יצליח להפיל אותי בחשבון פשוט שכזה: 27 מכם הצביעו למפלגת העבודה בבחירות האלה. אני מאוד אוהב לשחק עם עצמי לפעמים משחקי דמיון. אני חושב שזה טוב, זה משעשע וזה מאפשר לכל אחד להיות קצת אחרת ממה שהוא, אולי אפילו להאמין לרגע שהוא באמת מישהו אחר. לדוגמא: מעת לעת אני לוקח את הילדים לטיולים מחוץ לתחום השיפוט של תל אביב. ככה שיכירו את נופי ארצנו. אז למשל אנחנו נוסעים למג'דל שאמס, שם מתחת לחרמון, כי נורא דחוף לי להראות להם את גבעת הצעקות, איפה שקרובי משפחה דרוזים משני עברי הגבול עומדים ומדווחים אלה לאלה בצרחות מי נולד, מי התחתן ומי מת. קורה שאני נקלע בדרך לפעמים לסניף ארומה באיזו צומת שמפגישה שני כבישים שלא מובילים לשום מקום. אני יודע, זה סוג של השפלה, אבל אני בוגר מספיק כדי לדעת שאי אפשר להסתובב ולעשות את כל הדרך חזרה עד לבראסרי רק כי נורא דחוף לי לשתות קפה. אז אני נכנס לארומה, וכששואלים אותי לשמי, אני תמיד אומר אחמד. מי שלא ראה איך כל יושבי ארומה נשכבים מתחת לשולחנות בכל פעם שמלצר קורא אחמד בקול גדול במערכת הכריזה, לא ראה שמחה מימיו. אבל כאן לא יעזור שום דבר. אתם יכולים לכנות את עצמכם 'אליס בארץ הפלאות' או 'המלח שחזר מן הים'; אתם יכולים לעשות הצגה כאילו אתם חיים בפפואה ניו גיניאה, באיי מרשל או במדגסקר 2; גם אלה מכן שטוענות שהן בנות שנה - עמוק בפנים כולנו יודעים שכבר עברתן את הגיל שמקנה לכן זכות בחירה בדיוק כמוני. בשורה התחתונה והמאוד מדכאה, אחד מכל 9.15 אנשים כאן הצביע למפלגת העבודה. ממש כמו במשחק 'שבע בום' - אני מסתכל על תמונות 77 החברים שלי כאן באתר ויודע ששמונה וחצי מבין כל הפרצופים היפים שניבטים אלי מסתירים סוד נורא מאחורי הגב. הייתי רוצה לקוות שיתרחש כאן איזה פלא ושכנגד כל חוקי ההסתברות יתברר לי שכולנו כאן נקיים, אבל נו, אפילו הרב כדורי לא יוכל לעזור כאן. נשאר לי רק להתנחם במחשבה, שכל מי שהצביע לאהוד ברק צריך להירדם לילה אחר לילה לבד עם המעשה הנורא שהוא נושא עימו גם אם אף אחד מסביב לא יודע את זה. עיזבו, לא חשוב, אף אחד לא מבקש מכם לצעוד צעד אחד קדימה ולהודות במעשה, אני לא המחנכת שלכם מכיתה א'. אבל מעט חשבון נפש לא הזיק לאף אחד אף פעם. בדק בית קטן, אולי אפילו ביעור חמץ של ממש, זו הרי העונה. תשפילו מבט, תתביישו לכם רגע בשקט בצד לפני שאתם יוצאים שוב לג'ונגל להוריד איזה אננס הישר מן השיח (תודה לתוהו ובוהו) ולאכול ממנו טרי טרי, שם ברפובליקת הבננות שלנו. הפקרתם את גורל ילדיכם בידי מפקדים שאינם ראויים לכך. |
Shulamit Near
בתגובה על מגיע לו שיכתבו עליו שיר
תוגת אבי
בתגובה על דמיון מודרך
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אננס גדל על שיח ואנחנו בכלל רפובליקת חומוס (כמו שאומר איזה חבר שלי)
אני הצבעתי לעבודה, כי לא היה מרץ וחדש כבר מזמן לא מתעסקת בנושאים חברתיים וזאת הייתה הפעם השניה בחיים שלי שהצבעתי לברק ובפעם הראשונה זה דווקא עבד מצויין ומי שיער שזה רק אני ועוד 9 בפעם הזאת... לך, אולי לא היה מרץ. לי, היתה מרצ.
אולי בגללך ושכמותך,היא היום כמעט ואיננה.
מותר גם לנסות את הקטע עם "אחמד"?
---------
מצביע חד"ש חדש
ועוד משהו: ברור שלא הצבעתי ברק. לא כולם כאן מפגרים. גם ביבי ולבני מחוץ למתחם.
"מודה ועוזב ירוחם" זו כותרת שזכורה ממחקרו של ד"ר אלי אברהם
על מרכז ופריפריה. מניחה שאתה מכיר.
שבוע עלוב.- לנעלבים, אחוזי אימה ושמאלניים קיצוניים.
פוסט משובח, בפרט כשאף את לא אומרת בתיאבון.
שלום רב
נראה שנשכחה כאן מילה אחת מאוד חשובה.
אשמח לכתוב אותה כאן בפונט ט'יפלה יותר גדול.
"דמו-קרטיה"
בברכה
אמנון
אני הצבעתי לתנועה הירוקה ואפילו לא עברתי את אחוז החסימה.
אבל זה היה עדיף כמובן....
וודאי, כל היקום כולו נמצא במוח האדם, אחת לאחת, כלמעלה כך למטה.
כל הקישורים בעולם וכל ההקשרים קשורים לקישורים במוח.
ולכן שמאל וימין במוח, ושמאל וימין בפוליטיקה ומזרח ומערב בעולם המסובב שלנו.
אחת הם.
אבל לפעמים אני מחנטרש שטויות, אז כל דבר צריך לוודא היטב, כל אחד לעצמו.
ולעצמו בלבד.
תמיד היה משעמם בשמאל.
גם בימין, אני מניח.
בכלל, לא נראה לי שפוליטיקה היא דבר מעניין, או שהיא אמורה להיות כזאת.
מלבד אצל אפלטון, אולי.
אבל מכיוון שכבר מהלכים אנשים על כדור הארץ.
ומכיוון שהדבר היחיד המשבש את אקראיות התנועה בה אנו נמצאים הוא המפגש עם האחר.
לעיתים כדי לחבק, לעיתים כדי לתקוע סכין.
לא נותרת הברירה אלא לראות שהכל פוליטי בעולם.
טוב!
וקונוטצית "העודפים" עושה לי לא טוב! (פשוט בתחום שלי אלה הם הפריטים הפחות מוצלחים, פחות מסחריים,פחות..!)
שבת מבורכת להב.
ימין ושמאל, מזרח ומערב, איחוד. קישור כל הקשרים הסינופסים בקשר עם האונות המתאימות.
<סתם מחנטרש, ד"ש לאיתמר>
מתחיל להיות משעמם בשמאל, אה?
שלום לכולם
בבחירות של 1984 הצבעתי לרשימה של לובה אליאב לכנסת.
היו אז עוד כ-15,000 איש כמוני, שקולותיהם נמסרו מאוחר יותר לליכוד בגלל איזה עניין עם הסכם עודפים שלא היה קיים מול העבודה.
בשנת 2002 פגשתי אותו באיזו התכנסות בבית פרטי שניסתה להעמיד מפלגת שמאל אלטרנטיבי, ניגשתי אליו, לחצתי את ידו וסיפרתי לו שהייתי בין מצביעיו.
לובה התנצל על העניין ההוא, והוסיף שבמהלך השנים שחלפו לחץ אישית את ידם של כל מצביעיו מאותו סיבוב אומלל.
שלוש מאות ארבעים וארבעה אלף תשע מאות ותשעים (!) בעלי זכות בחירה הצביעו למפלגת העבודה לפני חודש וחצי.
מסתבר שתוהו ובוהו לא לבד.
הייתי מקווה בשבילם שברק ייקח לעצמו את השנים הבאות כדי להתנצל בפניהם אישית אחד אחד, אבל אני מציע לכם לא לשבת ולחכות.
----
אני מתנצל בפני כל מי שמעלה כנגדי טענות בדבר חוסר התגובה שלי לתגובות.
מכיוון שאני משתמש בקפה בתור פלטפורמה עיתונאית כזו או אחרת, וכותב דברים שבחלקם מתפרסמים לעיתים גם במקומות אחרים, אני לא מספיק או מסוגל לענות בתכיפות שאני נדרש לה כאן. כולם הרי צודקים או טועים באמירות שלהם, ואהיה הראשון לפקפק באמירות שלי עצמי, שנשלפות במהירות מטורפת, תמיד בימי חמישי מאוחר בלילה, בחדר ששני ילדים קטנים ישנים בו, ובדרך כלל אחרי שתייה מרובה (זה בגלל חבר של תוהו ובוהו), ללא שום ביקורת עצמית או קריאה שנייה.
שום כותב שמכבד את עצמו לא היה מרשה לעצמו דבר שכזה, וזו אולי החינניות היחידה שאני מצליח לראות בכתיבה שלי - חוסר הכבוד העצמי שלי.
אז בבקשה, בלי שום תחושות קיפוח. זה הרי אני שגדל בעיירת פיתוח, תנו לי בבקשה לשמור את הזכות הזאת לעצמי.
לילה טוב ושבת נעימה לכולנו.
כתבת נכון על הרבה דברים
ובכלל, אתה כותב מצויין.
*
גם אני אוהבת את המשחק הזה, בד"כ במוניות. כבר הייתי ערביה, מרוקאית, אשכנזיה, גרושה ועוד מספר דברים שמעולם לא הייתי.
אני אוהבת את התפנית בשיחה, ואת ה"לא, לא הבנת אותי, התכוונתי ש...."
די...
גם אם זה בצחוק זה לא אמיתי
בוא קצת לאזור אום אל פחם ואדי ערה
תבין מי יודע לחיות נכון.
כבר טיקבקנו אצלך על החיים הטובים
הכל סטיפות במזומן
ונכון...
ונכון...
ונכון...
אך לא בזאת עסקינן
אחמד.
אני אגב משתמשת בליידי די, פשוט יש לנו את אותה הליכה אצילית:))נתת לי רעיון! בפעם הבאה אני אגיד ציפי ליבני
מאוד מענין איך מסתכלים עליה.
באסה!
טוב, אני לא יכול לשתוק יותר נוכח ההזדהות של אחדים מהמגיבים לטריק עם אחמד בארומה...
זו אינה תולדה של גזענות ובטח לא פחד, זו תדהמה...ערבי שותה קפה הארומה ? ערבי שיודע מה זה קפה, מהבית, נכנס לשתות בארומה ?
חוצמזה, מאיפה לערבי בארצישראל יש 15 שקל בשביל כוס קפה ?
פחחח, זה גם לא אני. אבל לחבריי שאינם חולקים איתי השקפות אקסטרא-שמאל המלצתי להצביע לבני. לא שוס, בדיעבד.
* מדי פעם כשאני הולכת לאכול צהרים עם ידידי ועמיתי מ', אנחנו מדברים בינינו ערבית: הוא בשפת-אמו העשירה, במהירות ובקול מהוסה, אני בשפתי השבורה, העילגת, בקול רם (תמיד כשמתאמצים הקול קצת מתגבר), משעשעים אותי המבטים של אנשים; אבל תטריק של ארומה אני מאמצת לאלתר. הוא מעולה, הרבה יותר אפקטים קולנועיים.
בנימה אישית - אוף, אתה טוב.
ובנימה עניינית - יש בנמצא מנהיגים כן ראויים?
כשיום אחד לפני הבחירות ההחלטה ה"סופית" היא ברק, וברגע האמת נלקח ליד הפתק של לבני (מהר, שלא יכאב) - מה האלטרנטיבות הראויות??
עד הבחירות הבאות זה (לא) יעבור...
אתה יודע, באמת "מהלומה" נשמע כמעט משעשע בהקשר של הרפיסות הזאת.
זה באמת משנה אם העבודה תגמור בפנים או בחוץ? באמת? משנה?
אבל, נדמה לי, שהרפיסות מאפיינת לא רק את הברק, אלא אפשר להחיל אותה על המערכת הפוליטית כולה.
זירה שהייתה פעם מקור של... המממ... איך לקרוא לזה... כוח? שלטון? הכוונה? מנהיגות אולי?
הפכה היום לסוג של בִּיצה מרוחקת, איזוטרית, שמשחקים בה שחקנים שממילא מופעלים על ידי שיקולים ו/או גורמים שבכלל לא קשורים לכללים שמכוננים את המערכת שאותה הם מרכיבים.
סוג של אבסורד. הצד הרע של מילכוד 22.
שום בשורה לא תבוא משם.
זה אנחנו שצריכים להביא את הבשורה.
כל עוד אנחנו לא, כאילו הצבענו אנחנו בשבילם.
כי הסכמה שבשתיקה היא גם הסכמה.
<לא ברק, לא ביבי, לא לבני, 4 מנדטים>
ועד שסוף סוף אני מסכימה עם כל מילה של להב
אתה מתפרץ
לא נורא בכל מקרה הוא לא מגיב לי אפעם:))
איי..
למה ככה?!:)))
טעות חמורה!!!
בטח נקי, אף פעם את לא משתמשת בו, איך יתלכלכך ?
אני לא :)
תודה לאל
המצפון שלי נקי
לא שקט! אבל נקי.
לך לפינה .פויה.
כולנו נישרף בגֵּיהנּוֹם הממשלתי הזה, גם אם לא הצבענו ברק. אבל מה זה באמת חָשׁוּב, ממשלת נתניהו –ש"ס- ליברמן- פירושה פגיעה אָנוּשׁה באי הזה שנקרא דמוקרטיה. במיוחד מאנשים שגם ברק נכלל בהם, שמשכנעים את עצמם שהם מגניבים להיות בממשלה ומצליחים לשכנע את האֲסַפְסוּף הבוחר (כולל אותי רק שבחרתי בציפקה) העיקר שיהיה שמח בפוליטיקה, ושישלוט כאן ראש ממשלה שעושה כותרות בעיתונים, או שר ביטחון שאָבַד עָלָיו הַכֶּלַח. או שומו שמים שר חוץ שאפילו עברית לא יודע לדבר.
אבל מה איכפת לי אני, דווקא מגניב לי לאכול סלט ערבי קצוץ בדרך לחרמון לגלישה, או באלפים השוויצרים לשתות בבר עם מישהו מסעודיה. גם ככה המדינה שלנו כמו הקַרְחוֹן שנמס בין גבול איטליה ושוויץ ועכשיו רק נשאר לקבוע את מותו של הקו האדום שחוצה בין השפיות לשיגעון שלנו במדינה.אם נמשיך באותה הדרך במרץ
יש סיכוי שבפעם הבאה
כולנו נצביע לאחמד.
ובהחלט-יהיו הרבה צעקות
בהרים, בערים וגם בגבעות
לא רק על מי שנולד, אלא בעיקר על מי שמת.
וכששואלים אותי לשמי, אני תמיד אומר אחמד.
ומצביע במוקדמות למה שאומר האיש של פואד .
אננס גדל על שיח ואנחנו בכלל רפובליקת חומוס (כמו שאומר איזה חבר שלי)
אני הצבעתי לעבודה, כי לא היה מרץ וחדש כבר מזמן לא מתעסקת בנושאים חברתיים וזאת הייתה הפעם השניה בחיים שלי שהצבעתי לברק ובפעם הראשונה זה דווקא עבד מצויין ומי שיער שזה רק אני ועוד 9 בפעם הזאת...
והנה אתמול, עת חיכיתי עם בני לשיחה עם מחנכו,
מצאתי עצמי מול קיר מבואה ענקי, מקושט ב'פסיפס ישראלי'
מרהיב. פרצופים ונופים ותמונות ארועים מכוננים מחיי העם הזה.
את עיניי צד ציטוט -
לבני יכולה לשיר
כמעט וכבר הצלחתי ופיקששתי ...
ליבני
ומה יצא?
-
ריק
"הפקרתם את גורל ילדיכם בידי מפקדים שאינם ראויים לכך."
הפקרתם-זה בזדון
אל תהא החלטי כל כך,דברייך נמרצים מדי,,,
סטטיסטיקה אינה מדע מדוייק, על כן יש הסתברות שכל חבריך לא הצביעו כלל לעבודה [אך עדיין במסגרת סטטיסטית, שום נס אין כאן]
לגבי ברק,יש אנשים שזקנתם מביישת נעוריהם [והוא לא היחיד למגינת לבי],,,
מי שהצביע ביבי לא רשאי כלל להיכנס לשיעור
הכל נכון. מצד שני, מי שהצביע ביבי פטור מחשבון נפש?
מודה ועוזב ירוחם
*