הרי אמון נרכש עם הזמן,ואתה כבר פגוע כל כך.
אתה מחליט לתת צ'אנס,וללכת עם הלב.
מספיק כבר עם ההגיון, הוא לא הוביל אותך לשום מקום.
ואופס זה קורה שוב, האם זה משהו בי?
יכול להיות שבעולם הזה צריך להתנהל ללא ציפיות.
כי גם הם לא הובילו אותך רחוק.
יכול להיות שכולם אותו דבר? ובעצם אין שום אדם שעליו אתה יכול לסמוך?
יכול להיות שהכל זה הצגה?
ואנחנו השחקנים בתוכה?
את הפוסט הזה כתבתי בשעת לילה מאוחרת עם הרבה אלכוהול נא להתחשב. |