מדי שנה בתקופה שבין תשעה באב ועד ראש חודש אלול (בדר"כ זה יוצא בחודש אוגוסט) יוצא הציבור החרדי לחופשת "בין הזמנים".

במקום שאספר לכם על תקופה נפלאה זו כהזדמנות שיווקית לפעילות ישירה ובלתי אמצעית בקרב הציבור החרדי, נעסוק בסוגיה קשה וכואבת שגבתה שני קורבנות בשבוע שעבר. 

בוודאי שמעתם על בחורי הישיבה שיצאו לטייל בדרום והתייבשו למוות בשבוע שעבר. אך לצערי לא חדש הדבר, מדי שנה בתקופה זו אנו שומעים על בחורי ישיבה שיוצאים לטייל ללא כמות מים מספקת ונקלעים למצוקה. 

ארגון זק"א שאליו מגיעות מרבית הפניות לחילוץ בשלב ראשון, בגלל שבחורי הישיבה מפחדים להתקשר למשטרה או למד"א, אלא מחפשים איש עזרה חרדי מצידו השני של הקו, מקים כבר מספר שנים בחופשת הקיץ מוקד חירום לחופשת "בין הזמנים" אליו מגיעות הקריאות והן מופנות לגורמים המוסמכים.

בשיחה שהיתה לי היום (ראשון) עם איש זק"א הוא סיפר לי שרק היום, הם כבר אחרי שלושה חילוצים של יחידת 669 לקבוצות חרדיות שנקלעו למצוקה. 

העיתונות החרדית עוסקת בנושא כבר מספר ימים, ואני מניח שרק בהיכנס חודש הרחמים והסליחות והבחורים יחזרו לישיבה, יעזבו נושא זה עד לשנה הבאה.

ומה עושים בשביל למנוע מקרים דומים ? הרבנים יצאו בקריאות לא לצאת לטיולים מסוכנים אלו, במרבית הישיבות יוצאים כמו בכל שנה למחנות נופש (קעמפ) המשלבים לימוד תורה וטיולים מסודרים, ובחלק מהישיבות אפילו החזירו את הבחורים ללימודים וביטלו את החופשה השנה. 

זה הזמן לספר כי מספר עסקנים מנהלים כבר מספר חודשים מסע הסברה, שיש לבטללקצר את חופשת "בין הזמנים" כי היא גורמת רק נזקים, גם גשמיים וגם רוחניים. 

אך אני טוען שלא צריכים לטפל בנושא חשוב וכואב זה רק שיש מקרה של אסון, יש לטפל בנושא גם בימי שיגרה ולהסביר לציבור ולבחורי הישיבות בפרט לאורך כל השנה איך יוצאים (ואם חם מאוד אז לא יוצאים) לטיולים. רק כך נוכל להגיד כי הנושא באמת טופל ושנה הבאה לא נזדקק שוב לנושא.

בשורות טובות