תכתוב את סיפור חייך דיברו עיניה תכתוב את סיפור חיינו כך התבקש. ואני צייתן למילותיה, נכנע לבקשתה התיישבתי לכתוב מנסה לאגד רסיסי חיים לתוך מילים לכרוך שנים באמצעות שורות פיסות פאזל פסיפס אנושי.
ישב וניסה להזכר ביקש ממנה שתזכיר לו הוא זכר את הפעם הראשונה שהכל החל או כמו שהיא אמרה זה היה יום מוזר מנהל גדול היה או כמו שקרא לעצמו ביג בוס הרכב שלו התקלקל ונשאר מספר ימים במוסך הנהג היה גם בשלילה פתאום הוא מצא את עצמו מחפש פתרונות התנעה לבד הוא נאלץ ליסוע ברכבת מאז שהיה ילד קטן לא עשה זאת תמיד היה רגיל לתת פקודות ודבר פשוט כמו קניית כרטיס ועלייה לרכבת לבדו נראתה לו כמו משימה הרכבת הגיעה הוא תפס מקום בקרון ליד החלון והתחיל לקרוא בעיתון שקנה והתחילה הנסיעה . הקרון שישב החל להתמלא ואפילו התחיל להיות דחוס הרכבת נסעה פתאום החל לגלות נוף תמיד בנסיעות הנהג היה נוהג אך הוא היה כל כך עסוק בטלפונים ובעסקים תוך כדי שמעולם לא שם לב כמה ירוק מסביב שיש חיים מעבר למשרד , הטלפונים , ועסקים. הרכבת התקרבה לרציף להעלאת נוסעים שעמדו וחיכו הוא הרים את עיניו לרגע מהעיתון ואז הוא ראה אותה היא לבשה שמלה פרחונית החזיקה תיק בידה ועמידתה היתה יציבה ושדרה נועם הוא לא ראה כלום מלבדה התפלל שהיא תעלה לקרון שלו קיווה שהנוסע שישב מולו ירד. הרכבת עצרה המושב מולו אכן התפנה.
היא לא הבינה איך זה יכול להיות אף פעם היא לא מאחרת. הבוקר הכל קרה הפוך . השעון לא צלצל הילדים סירבו להתעורר היא חייבת להספיק להגיע בזמן לתחנת הרכבת שלא תאחר. התחלפה ההנהלה בעבודה אצלה והגיע בוס חדש גבר צעיר שהחל לאמלל לה את החיים. היא הגיעה לרציף כדי להספיק לראות שהרכבת הקבועה שלה זאת שהיא נוסעת בה יום יום מתרחקת ועוזבת. הרכבת הבאה רק עוד 20 דקות. ישבה וחיכתה . מנסה לחשוב איך תעבור את היום הקרוב שלא תאבד את מקום עבודתה בגלל האיחור הזה. הרכבת הבאה הגיעה היא קמה ממושבה ועלתה לרכבת. בדיוק ירד מישהו והתפנה מקום.
היא התיישבה מולי. כל כך שמחתי שהבנתי שאני מחייך חיוך מוזר הוא נזכר בדיעבד הוא לא הפסיק להסתכל עליה הרגיש שאינו יכול להסיר את עיניו היו לה עינים כחולות מדהימות כמו ים. הרגיש איך עיניו מתמגנטות לתוך עיניה .
ישבתי כל כך שמחתי שהיה מקום פנוי כי בשעה הזאת הרכבת עמוסה לעייפה שלא שמתי לב מי היושבים לידי היא סיפרה לו אחר כך עד שלפתע היא הבינה שהגבר מולה מסתכל עליה בהתחלה המבט הביך אותה אט אט היא הרימה את עיניה ומצאה את עצמה מסתכלת עליו היא הרגישה את עיניה מתמגנות לתוך עינים היושבות מולה היא ניסתה לקרוא את האיש שנים אחכ הוא יגיד לה שהוא הרגיש כאילו עבר בדיקת רנטגן הרגיש כמו שיקוף. היא ראתה את העצבות בעיניו. איש גדול נראה איש עסקים חנוט בחליפה ועניבה כמו שראתה פעם בסרטים אך מבט עיניו שלא הוסר מעיניה שידר ריקנות גדולה היא ראתה שהוא מחייך.
לא הפסקתי לחייך הוא נזכר אחכ היה מתח באויר . הרגשתי צורך אדיר לדבר איתה לגעת בה . להריח אותה. הבנתי שהייתי חייב להיות על הרכבת הזאת.
לאט לאט המתח מהבוקר עבר לי היא סיפרה לו אחרי שנים והבנתי שברכבת הזאת פתאום מעניין חשבתי וסיקרן אותי מה מסתתר מאחורי אותן עיניים כבוית איזה סיפור חיים האיש מסתיר מה הסודות שלו מי האהבות שלו והבנתי היא חייכה לעצמה שהייתי חייבת להיות על הרכבת הזאת.
לפתע היא קמה וניגשה ליציאה מהקרון הוא הבין שהוא מאבד אותה. אך ידע שמעולם לא היתה שלו היא ירדה מהרכבת והתרחקה מהרציף בהליכה בטוחה עיניו ליוו אותה בהליכתה כל גופו צועק לו לרדת מהרכבת הוא ידע שיש לו יום עסקים שלא יוכל להחסיר ממנו דקה וערימה של ניירת טלפונים ורשימה של לקוחות מחכים לו הרכבת החלה ליסוע ריחה עוד נשאר בחלל הקרון הוא ידע שימשיך לחפש אותה.
התחנה שלי הגיעה היא חשבה הסקרנות שלי תאלץ להשאר בתיבה שם מאוחסנות כל המחשבות שהיא שומרת אוצרות חיים היא ירדה מהרכבת ידעה שהוא מסתכל עליה לא הסתובבה לאחור לא חיפשה לראות ידעה שזאת היתה נסיעה אחרת אך מה שהעסיק אותה היה הבוס הזועם והשעון הממהר.
ימים אחכ הוא מצא את עצמו נוסע ברכבת הרכב חזר מהתיקון , הנהג שלו ששלילתו הסתיימה הסתכל עליו במבט מוזר הוא ידע שהוא מתנהג מוזר הוא היה חייב לפגוש אותה שוב ידע שאפילו את שמה הוא לא יודע כל אישה שלבשה שמלה פרחונית מיקדה את תשומת ליבו הוא ידע שזה הגורל שלו והוא חייב להשלים איתו.
היא ידעה שהם יפגשו היא תספר לו אחכ ידעה שאם כך זה צריך להיות זה יקרה תכתוב את סיפור חיי היא ביקשה והוא ציית לה. אחרי שמצא אותה ידע שמה שהיא תבקש הוא יהפוך עולמות כדי למלא זאת. |