כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כאן ועכשיו

    קצת על מה שקורה איתי כאן ועכשיו

    תפיסת הזמן של ברגסון והאסתטיקה הדינאמית של הפוטוריסטים

    22 תגובות   יום שישי , 27/3/09, 16:33

     

    1. מבוא

    הנרי ברגסון , פילוסוף צרפתי יהודי (1859-1941), היה נציג אופייני של המרד כנגד הפוזיטיביזם. מחקריו כוונו לתפיסה אינטואיטיבית של הטבע, תוך שימת גדש רב להתפתחות והיצירה הבלתי פוסקים. הוא פרש את המושגים ה"משך"(duree ) ו"התנועה" לא כקפואים המוגדרים ע"י השכל, אלא כחוויות הנתפסות ע"י האינטואיציה כשהיא משתחררת מן הכבלים של ההכרה השכלתנית.

    את תורתו תאר בשלשה חבורי יסוד והם: מסה על הנתונים הבלתי אמצעיים של התודעה (1889), החומר והזיכרון (1896) וההתפתחות היוצרת (1907). כתביו הצטיינו בסגנון בהיר ומבריק והקנו לו פרס נובל בספרות

    .

    מניפסט היסוד של הפוטוריסטים שפורסם ב 1909 ע"י פליפו מרינטי, הציג את עקרונות התנועה ובהם: המרד בעבר ובמסורת ההיסטורית, סגידה לרעננות המחשבה שבנעורים, הדינמיזם כעקרון מטפיסי מהותי, מרד ברציונליזם ושימת דגש על אינטואיציה. חברי התנועה הפוטוריסטית נחשפו אל הפילוסופיה של ברגסון ( חלקם אף היו תלמידיו) והרבו לצטט אותו.

     

    מטרת חיבור זה היא זיהוי המרכיבים בפילוסופיה של ברגסון שהשפיעו על תפיסת העולם והאסטתיקה   הפוטוריסטית, תוך בדיקה של מידת הנאמנות של הפרשנות הפוטוריסטית לכוונתו של ברגסון

    .

    2. ברגסון - תפיסת הזמן כיסוד דינאמי של החיים

    עקר המרד של ברגסון בפילוסופיה הפוזיטיבית הוא כנגד הקיפאון שההגדרה השכלתנית כפתה על הטבע.  ברגסון מדגיש את חשיבות האינטואיציה, שכן לא ניתן  לבטא כל דבר במילים מדויקות. הטבע, תופעותיו, וכושר שכלנו הם מעבר לכושר הביטוי שלנו, ואנו מאבדים חלק גדול מהכרת העולם והבנתו ע"י הניסיון לתרגם למילים.

     ע"פ ברגסון ההתפתחות בטבע יש בה מעשה יצירה או חידוש בלתי פוסק. ההתפתחות בטבע אינה הוצאת דברים מן הכוח אל הפועל או מימוש פוטנציאל אלא חידוש בלתי צפוי.הביאורים המקובלים של זמנו,  הביאור המכני של התהליכים בטבע - הרואה בכל השתלשלות של סיבה ומסובב, וגם הביאור התכליתי - המניח תכליות שתהליכי הטבע מכוונים אליהם, אינם מאפשרים חידוש או יצירתיות בהתפתחות הטבע - כך או כך הכל נתון מראש. ברגסון מחזיר להתפתחות בטבע את סוד היצירתיות שבה, לטענתו לעולם כרוך בה חידוש שאין לחזותו מראש, לא כתוצאה של פעולה סיבתית מוכחנית ולא כהשגה של תכלית שהוצבה לגורמים הפועלים בטבע.

     

    נקודת המוצא להשקפה זו היא התאוריה של ברגסון על הזמן. התפיסות הקודמות של הזמן שוללות את האפשרות של היצירתיות, ולכן מציג ברגסון תפיסה חדשה אינטואיטיבית לגבי הזמן. תפיסת זו מדגישה את הייחודיות של הזמן מן החלל.  ברגסון מבחין הבחנה משמעותית בין החלל והזמן: החלל, או החומר, מתחלק עד אינסוף, חלקיו ערוכים זה בצד זה וניתנים לכימות. כל התרחשות בתוכו ניתנת לקביעה ע"י התרחשויות אחרות. הזמן לעומת זאת הוא השתנות מתמדת שאינה ניתנת לחלוקה, הזמן הוא ממשות איכותית ולא כמותית. רגעי הזמן אינם ערוכים זה לצד זה, אלא יוצאים זה מתוך זה. בזמן  מתרחשת חדירה הדדית של רגעים, יש בהם דריכות לעתיד וכל התרחשות בזמן היא יצירה של דבר חדש. עצם מהותו של הזמן היא היצירתיות הטבועה בו. הזמן אינו זרימה פסיבית אלא זרימה אקטיבית המחדשת ויוצרת.  לזמן זה קורא ברגסון "משך" (duree) להבדיל מהזמן החללי אליו מתייחסים הפיסיקאים. הזמן שאליו מתייחסים בפיסיקה "הזמן החללי" אינו אלא ביטוי אחר למצבים בחלל, אין בו את הזרימה האיכותית היוצרת של ה"משך".  הזמן הזורם, מהווה את היסוד הדינאמי של החיים ונובע מהינף החיות((élan vital שהוא האנרגיה הפנימית העומדת בבסיסו של העולם. הזרימה של המשך מורגשת רק  בחיינו הפנימיים. משום  שאת חיינו הפנימיים אין אנו מתרגמים למילים ומושגים המגבילים ומעוותם, ואין אנו מציגים אותם בחלל, ולכן אנו יכולים להרגיש ב"משך". אין בהכרח קשר בין המשך לבין הזמן הפיסיקאלי (הנמדד ע"י שעון). המשך אינו ניתן למדידה , הוא מורכב המרבה חוויות נפשית, מהצפייה ומהשתוקקות לרגע הבא. הרגע הבא נולד מתוך השתוקקות של הרגע הקודם ולא נערך לצידו. אין אנו יכולים לתפוס את המשך אלא בצורה אינטואיטיבית - הסתכלות ישירה. העולם, כמו האדם, אינו יכל להימדד בזמן מדיד מכיוון שהוא מבטא תנועה מתמדת וזרימה דינאמית. המשך(הזמן הפנימי), הוא התנועה הגדולה אשר אינה מבחינה בין העבר לעתיד, הבניה להרס.  בשפה הברגסונית " הווה שתמיד מתחיל שוב ושוב". ההרס של היש הקים היא יצירתו של יש חדש בהתפתחות היוצרת. ברגסון מתמצת רעיון זה במשפט 'יצירת עולם היא ממשות שנבנית דרך ממשות המבטלת את עצמה'.

    3.פוטוריזם- האסתטיקה של הדינמיזם

    כאשר הקים מרינטי את תנועתו החדשה , 'דינמיזם' היה אחד השמות האפשריים כמייצג את העיקרון המרכזי של האסתטיקה הפוטוריסטית.  הפוטוריסטים הגדירו את הדינמיזם כיסוד ראשוני של העולם וכמהות האמנות המודרנית. הפילוסופיה הדינאמית של מארינטי הושפעה מתפיסת הזמן של ברגסון, ודחתה את האידיאל הסטטי של המציאות הקפואה שהייתה מסקנת הפרגמטיזם והפוזיטיביזם. ב 'מניפסט הטכני של הציור הפוטוריסטי' נקבע הדינמיזם כמוחלט החדש:

    'המחווה שבדעתנו להציגה שוב על הבד לא תהיה עוד רגע קבוע בדינמיזם האוניברסלי, אלא תהייה התחושה הדינמית עצמה. למעשה כל הדברים נעים, כל הדברים רצים, כל הדברים משתנים במהירות. דמות לעולם אינה נעה לפנינו אלא ממשיכה להופיע ולהיעלם. בגלל הופעת המראה לפני הרשתית האובייקטים נעים ומתרבים ושבים ומתעצבים..כמו ווברציות בחלל.. ולכן לסוס מרוץ אין ארבע רגליים, אלא עשרים, ותנועותיו כפולות שלוש.' 

    הדינמיזם הוא טוטלי הוא השולט בחיים ובתודעה, ומפעיל הן את האובייקט והן את הסובייקט.  ע"פ קארה (The Painting of Sounds, Noises and Smells)  :'גופים שנתמזגו עם סביבתם על-ידי תנועה, משנים עצמם בתודעתנו, הנענית באורך דינמי לקצב של קווים, נפחים, סקלות מופשטות וממשיות...'( תרגום מתוך מסדר הנהיליסטים, דוד אוחנה)

     לדינמיזם שני מצבי תנועה האחד, 'תנועה', הזמן המדיד הכמותי ,ו'ניעה' שהיא תנועה כללית נמשכת ובלתי פוסקת. ב'תנועה' שמשה כדי לצייר אובייקטים כנעים בחלל, לעומת זאת 'ניעה' קשורה למהות הפנימית של האובייקט. ב'ניעה' שני ממדים אנרגטיים המועברים בתוך התנועות: האחת מוחלטת 'ידיעה' והשניה יחסית 'ההופעה'. 'הידיעה' קשורה למגמות הגוף פנימה, ו'ההופעה' היא המגמה המפזרת אנרגיות בגוף. פסלו של בוציוני 'קוים וכוחות בבקבוק' (ראה ציור מס. 1)  מדגיש את שני סוגי התנועה. לדינמיזם יש משמעות של עיצוב העולם המודרני או ע"פ בוציוני 'הדינמיזם הוא המעניק  לדברים את צורתם ונותן התכלית'.

     

    הפוטוריסטים לא וותרו על הממד הלא רציונלי החוויתי והרוחני. הטרסצדנטליזם הפיסי של הפוטוריסטים הוא גלגול מודרני של החיפוש של המעבר. המעבר תורגם לרעשים, למראות ולריחות, יסודות קיומיים בלתי נראים. בציור הפוטוריסטי נעשה ניסיון להפוך את החומר לדימוי של תופעה הנעדרת איכות חומרית.  והטרנסצדנטליזם הפיסי הוא הפשטה של המציאות הפיסית והמרתה באיכות רוחנית.  בהסבירו את התמונה ' הרחוב חודר לבית'(ראה תמונה מס. 2) מתאר בוציוני את הדינמיות של ההמון, של הבתים , של המרפסות ' המשוחררים מההגיון המקובל ובלתי תלויים זה בזה'. נעשית כאן המרת איכויות והחומר הפך הודות לדינמיזם לאיכות בלתי חומרית. הבתים הפכו לרעש.

    קווי כוח הוסברו כמדדים מפרקים של האובייקט הנובעים מתוך הסביבה. מדדים דינמים אלו נפגשים עם מדדים אחרים ומתפרקים בהתאם להגיון הפנימי או אופי 'האישיות', המרכיב את האובייקטים. הפוטוריסטים הציבו לעצמם אתגר לתאר את העולם המודרני בשפתו הוא, לפענח את הדינמיזם הפנימי הטבוע בו באמצאות קווי כוח. האמן הפוטוריסטי חושף את הדינמיזם העצור באובייקטים באמצעות האינטואיציה הברגסונית הקושרת בין האמן לעולם. האינטואיציה היא לדברי הפוטוריסטים 'בעלת הכוח לראות אובייקט ביחס לחלקיו'. (Technical Manifesto of Futurist Sculpture)  הפוטוריסטים הרבו לצטט מברגסון לדוגמא: ' כל חלוקה של הטבע לגופים בלתי תלויים המתוחמים במדויק, היא מלאכותית' ו 'כל תנועה כמעבר מרגיעה לרגיעה היא בלתי ניתנת לחלוקה לחלוטין' .  ע"פ הפוטוריסטים האינטואיציה היא החושפת את קווי הכוח. ' כל האובייקטים כשהם שרויים בתהליך הטרנסצדנטליזם הפיסי, נוהים לאינסוף ע"י קווי כוח אשר רציפותם נמדדת באינטואיציה שלנו'  (The Exhibitors to the Public - קטלוג התערוכה בלונדון 1912). מסקנת הפוטוריסטים הייתה כי האמנות האמיתית היא האמנות האינטואיטיבית. באמצעות קווי הכוח שולבה התפיסה הקוביסטית הפורמלית-אנליטית. אך בניגוד לקוביסטים שפרקו פרוק מבני, הפוטוריסטים העדיפו לפרק פירוק דינמי באמצעות קווי-הכוח המציינים את הווקטורים הפנימיים של התנועה או האובייקט.

     

    האמנים הפוטוריסטים עסקו במגוון של גישות וטכניקות שהיו מהפכניות בזמנם. הנושאים המרכזיים אותם חקרו:

    אור וצבע -  'מנורת רחוב' של בלה (ראה תמונה מס. 3), כדוגמא לניסיונות של בלה לתפוס ולנתח את מהות האור.

    תנועה ומהירות -  ניתוח של התנועה. לדוגמא: 'כלב ברצועה' של בלה (ראה תמונה מס. 4) והיצוג החזותי של התנועה ב 'שבילים של תנועה אבסטרקטית' .(ראה תמונה מס. 5). דוגמא נוספת היא השימוש בקווים דינאמיים של תנועה כוחנית לאורך הקנווס  ב 'התקוממות' של רוסולו. (ראה תמונה מס. 6)

    הדינמיות הפלסטית של הצורות - החקירה של מהות הצורות הייתה אחת העיסוקים המרכזיים של אומברטו בוציוני. למשל 'דינאמיות של ראש אישה' (ראה תמונה מס.7) או פסלו 'הצורה הייחודית של ההמשכיות בחלל'  (ראה תמונה מס. 8).

    החדירה ההדדית של הגופים - כיצד גופים שונים מתמזגים אחד בתוך השני  לדוגמא  'הרחוב חודר לבית' של בוציוני .(ראה תמונה מס. 2)

    היצוג ע"י גופים גאומטרים - שהפוטוריסטים שאלו מהקוביזם למשל 'השדרה' (ראה תמונה מס. 9)  או 'הרקדנית הכחולה' של סבריני .( ראה תמונה מס. 10)

     

     מהתפיסה המטפיסית של הפוטוריסטים נגזרו הערכים החברתיים, פוליטים, האסתטיים והאתים.  הבוז להגיון והאדרת האינטואיציה - כסוג של פרימיטיביזם חדש. העיר העירונית עם הרעשים, הריחות, והתנועה - כביטוי לטרנסצנדטליות  הפיסית. הסגידה למהירות, רכבות ומכוניות כגופים החושפים את המהות הדינאמית של התנועה. הפעולה, האקטיביות הפוליטית והמלחמה כמממשים את מהות החיים הדינמיים.  המרד בעבר ובמסורת, סגידה לנעורים כמיצגים את האי-קפאון ואת השינוי המתמיד.

    4.סיכום

     בעיקרה התורה הפטוריסטית ניסתה להביא תרגום קונקרטי ומודרניסטי של תפיסת הטבע והזמן של ברגסון, למושגים אסתטיים, חברתיים פוליטיים ואתיים. המושגים המרכזים שטבע ברגסון: דינמיות ,אינטואיציה ,משך, השתנות מתמדת, חדירה הדדית, דריכות לעתיד, זרימה אקטיבית, תנועה מתמדת, ההרס של היש היא יצירתו של יש חדש, שמשו אותם תוך מתן פרשנות שהלמה את תפיסת עולמם הפוליטית חברתית.

    האינטואיציה - סוג של פרימיטיביזם מודרני העוזר לנתח רגישויות חדשות (דינמיות,סימולטניות, צבעוניות,מהירות, אסתטיקה תעשייתית ועירונית).

    דינמיות, תנועה מתמדת, משך- כהצדקה להערצת התעשייה, המהירות, המכוניות והחיים העירונים בכלל.

    הזרימה האקטיבית, דריכות לעתיד -  הם המצדיקים את המעורבות הפוליטית והכוחניות כביטוי לרצון להיות חלק מהיצירתיות המתמדת של החיים.

    ההרס של היש היא יצירתו של יש חדש - הלמו את תפיסת העולם הניהיליסטית ששללה את הקים ודגלה בהרס מתמיד כתהליך של התפתחות והתקדמות.

    בעוד שהתפיסה המטפיסית הבסיסית של הפוטוריסטים מהווה פרשנות נאמנה למדי לתפיסה של ברגסון, הרי שהמשמעויות החברתיות והפוליטיות בודאי שלא הוו חלק מתורתו. הפילוסופיה והאמנות נוכסו לצרכים פוליטיים ונעשה בהם שמוש כדי לקדם רעיונות לאומניים.

     

     

     

    נספח תמונות

     

     

     תמונה מס. 1

     

    Lines and Forces of a Bottle
    Umberto Boccioni, 1912.

     

    תמונה מס. 2

     

     

     

    The Street Enters The House
    Umberto Boccioni, 1911
    Oil on canvas (1000x1000), Kunstmuseum, Hanover

    תמונה מס. 3

     

     

    Street Lamp
    Giacomo Balla, 1909
    (1746 x 1150), Museum of Modern Art, New York

     

    תמונה מס. 4

     

    Dynamism of Dog on a Leash
    Giacomo Balla, 1912
    Oil on Canvas (899 x 1099), Albright-Knox Art Gallery, Buffalo, NY

    תמונה מס. 5

     

     

     

    Swifts: Paths of Movement and Dynamic Sequences
    Giacomo Balla, 1913
    (968 x 1200), Museum of Modern Art, New York

     

    תמונה מס. 6

     

     

     

    Revolt
    Luigi Russolo, 1911
    Haags Gementemuseum, The Hague

    תמונה מס. 7  

    Dynamism of a Woman's Head
    Umberto Boccioni, 1914
    Pasted papers, watercolour, gouache, ink and oil on canvas
    Civico Museo d'Arte Contemporanea, Palazzo Reale, Milan

     

     

    תמונה מס.  8

     

    Unique Form of Continuity in Space
    Umberto Boccioni, 1913
    Bronze (1264 x 890 x 406), Private Collection, Rome

    תמונה מס. 9 

    The Boulevard
    Gino Severini, 1910
    Oil on canvas, (635 x 915) Estorick Collection, London

     

    תמונה מס. 10

    The Blue Dancer
    Gino Severini, 1912
    Mattioli Collection, Milan

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/12 09:54:

      צטט: דורית ב. 2009-03-28 12:44:22

      צטט: udi.s 2009-03-28 03:38:25



      הרעיון שהכל נימצא בתנועה ושינוי מתמידים הוא רעיון שמשוייך לפילוסופף הסופיסטי הרקליטוס 500 לפנ"הס שאמר
      Pantha Rhei הכל זורם - אינך יכול לטבול את רגלך באותו הנהר פעמיים.
      כך שמבחינה זו ברגסון לא נישמע לי מקורי במיוחד.
      בעניין תפיסת הזמן ואינשטיין, אינשטיין מגיל צעיר עסק בשאלה שהטרידה אותו, והיא, אם הוא ינוע במהירות האור, האם הוא יראה את כף ידו המונפת לפניו.
      המסקנות שבגיע אליהם משאלה זו היו המניע לפיתוח התאוריות שלו על הקשר בין מהירות וזמן. 
      אגב בנאום שאינשטיין נשא, הוא אמר כי הדרך היחידה להגיעה אל האמת היא דרך הסימפטיה והאינטואיציה. או כפי שהוא אמר זאת "אינטואיציה המבוססת על חדירה מחשבתית, חדירה שבסימפאתיה אל תוך טבע הנסיון"
      אני לא יודע עם הוא היה מושפע מברגסון, או ברגסון ממנו, אבל בטוח שהוא התנגד לרעיונות הפשיסטים "הרס הישן" המטומטמים שעמדו בבסיס המניפסט הפוטוריסטי.

       

       הי אודי,

      תודה.

      החדשנות של ברגסון אינה קשורה רק להשתנות המתמדת ולזרימה. אלא ליצירתיות. הוא יצא כנגד הפרושים המסתמכים על סיבה ומסובב, על תכליתיות הקבועה מראש. הזרימה שלו היא אקטיבית ויצירתית.

      אגב, כניסת תאוריות הכאוס לתוך המדע הביאו לעיון מחודש במשנתו של ברגסון.

      לגבי ברגסון ואיינשטיין, ברגסון הקדים אותו בכמה עשרות שנים. למעשה כשאיינשטיין נולד ברגסון כבר כתב מאמרים.

       

      דורית

      אלא שהתפישה של איינשטיין "פתרה" חלק מהפרדוקסים במשנתו של ברגסון,שהגורם להם הוא בין היתר ההפרדה הנוקשה,והקלאסית והשמרנית,שגם הוא עושה בין הזמן למרחב,הפרדה שאיינשטיין הצביע על מופרכותה,ולכן לא נכון להגיד שעצם קיומה של הכוונה מראש עומדת בסתירה להתפתחות יצירתית ורגישה ולא נכון להניח שעצם הנחת הסיבה והתוצאה עומדת בניגוד לטבע המתחדש והיצירתי או שמטבעו העולם לא ניתן לתמלול,הרבה יותר מדוייק,וצנוע,זה לנסות לבאר ולחבר טיעונים המראים איך ולמה תפישת זמן וחלל מסויימת מחוללת את הפרדוקסים המסויימים האלה,וזה בדיוק,או בערך,מה שאיינשטיין עשה.

        18/11/09 10:42:

      תודה על המאמר

      מיתוך הרבה מניפסטים - המניפסט של הפוטוריסטים הוא אחד היחידים שניתן לישם אותו באמנות הצילום, 

      אני מתכון לצילום ישיר ללא עיבוד תמונה , 

      על דרך הליצנות אפשר גם להגיד שלפחות הסעיף של השמדת הישן לטובת חדש זו דרך שהרבה "צלמים" נוקטים בנו - רכישת מצלמות בעלות תכונות טכניות "משופרות" - כגון יותר צילומים בשניה - רק חבל שזה הסעיף היחיד שחלקם מישמים, 

      הרעיונות של המניפסט וכלל המחשבה על זמן ותמונה מתבצעים באופן לא מודע אצל הרבה צלמים - ולדעתי הגדרת הדברים במניפסט יכולה להוביל  לכיוני יצירה חדשים, 

       תודה

       

        22/5/09 22:08:

      תודה עודד וג'ני.

       

      אבי אסף, תודה גם לך.

        22/5/09 16:42:
      רגוע מאד מאד מעניין, תודה ושבת שלום ,עודד . רגוע
        12/5/09 21:51:
      איזה מותק.
        23/4/09 12:03:
      תודה אנטון.
        23/4/09 12:02:

      צטט: רוניאלי 2009-04-22 08:44:32


      הי דורית, יופי של פוסט! מרתק...

      אני מאד מאד אוהבת את העבודות של בוצ'יוני וג'אקומו באלה...

      כמובן שאני לא אוהבת את הרעיונות הפוליטיים שהובילו כתנועה.

      תמיד זה נראה לי צחוק הגורל, שהרבה  מהאמנים הפוטוריסטים נהרגו במלחמת העולם הראשונה,

      בשעה שהם העריצו כל כך את "יפי המלחמה" או "ההגיינה של המלחמה" כפי שניסח מרינטי....

      פעם עשיתי עבודה במדרשה, על "השפעת הפוטוריזם על הדאדא"..

      מעניין שהדאדאיסטים, פעלו בקונטקסט האמנותי כהמשך ישיר לרעיונות הפוטוריסטים, (פירוק השפה,

      החדשנות לעומת המוסרנות של העולם הישן, וכו') ומבחינה פוליטית היו אופוזיט מוחלט....

       

      הי רונית, תודה !

      הדוגמא שהבאת, על השפעת הפוטוריסטים על הדאדא שהיו ההיפך המוחלט מענינת מאוד.

      המשותף להם הוא  ששתי הקבוצות הרגישו שיש צורך הפעולות רדיקליות כדי להוציא את האמנות מקפאון.

      וגם  מראה שיש מקום לבדוק את האמנות של הפוטוריסטים  מחוץ לקונטקסט הפוליטי.

      מענין אם הפוטוריסטים ( אלו ששרדו ) לא שינו את דעתם מקצה לקצה בעקבות המלחמה ?

        22/4/09 14:09:


      בהחלט רעיונות מעניינים וחוויה צרופה.

       

      יופי של טקסט בהיר ומלמד,

       

      אנטון

       

       

        22/4/09 08:44:


      הי דורית, יופי של פוסט! מרתק...

      אני מאד מאד אוהבת את העבודות של בוצ'יוני וג'אקומו באלה...

      כמובן שאני לא אוהבת את הרעיונות הפוליטיים שהובילו כתנועה.

      תמיד זה נראה לי צחוק הגורל, שהרבה  מהאמנים הפוטוריסטים נהרגו במלחמת העולם הראשונה,

      בשעה שהם העריצו כל כך את "יפי המלחמה" או "ההגיינה של המלחמה" כפי שניסח מרינטי....

      פעם עשיתי עבודה במדרשה, על "השפעת הפוטוריזם על הדאדא"..

      מעניין שהדאדאיסטים, פעלו בקונטקסט האמנותי כהמשך ישיר לרעיונות הפוטוריסטים, (פירוק השפה,

      החדשנות לעומת המוסרנות של העולם הישן, וכו') ומבחינה פוליטית היו אופוזיט מוחלט....

        6/4/09 10:34:

      אביחי ודניאלה, תודה !

        5/4/09 22:22:
      במה שכבר למדתי פעם נזכרתי וממה שלא ידעתי השכלתי-תודה
        29/3/09 16:50:
      יופי של פוסט.
        28/3/09 12:44:

      צטט: udi.s 2009-03-28 03:38:25



      הרעיון שהכל נימצא בתנועה ושינוי מתמידים הוא רעיון שמשוייך לפילוסופף הסופיסטי הרקליטוס 500 לפנ"הס שאמר
      Pantha Rhei הכל זורם - אינך יכול לטבול את רגלך באותו הנהר פעמיים.
      כך שמבחינה זו ברגסון לא נישמע לי מקורי במיוחד.
      בעניין תפיסת הזמן ואינשטיין, אינשטיין מגיל צעיר עסק בשאלה שהטרידה אותו, והיא, אם הוא ינוע במהירות האור, האם הוא יראה את כף ידו המונפת לפניו.
      המסקנות שבגיע אליהם משאלה זו היו המניע לפיתוח התאוריות שלו על הקשר בין מהירות וזמן. 
      אגב בנאום שאינשטיין נשא, הוא אמר כי הדרך היחידה להגיעה אל האמת היא דרך הסימפטיה והאינטואיציה. או כפי שהוא אמר זאת "אינטואיציה המבוססת על חדירה מחשבתית, חדירה שבסימפאתיה אל תוך טבע הנסיון"
      אני לא יודע עם הוא היה מושפע מברגסון, או ברגסון ממנו, אבל בטוח שהוא התנגד לרעיונות הפשיסטים "הרס הישן" המטומטמים שעמדו בבסיס המניפסט הפוטוריסטי.

       

       הי אודי,

      תודה.

      החדשנות של ברגסון אינה קשורה רק להשתנות המתמדת ולזרימה. אלא ליצירתיות. הוא יצא כנגד הפרושים המסתמכים על סיבה ומסובב, על תכליתיות הקבועה מראש. הזרימה שלו היא אקטיבית ויצירתית.

      אגב, כניסת תאוריות הכאוס לתוך המדע הביאו לעיון מחודש במשנתו של ברגסון.

      לגבי ברגסון ואיינשטיין, ברגסון הקדים אותו בכמה עשרות שנים. למעשה כשאיינשטיין נולד ברגסון כבר כתב מאמרים.

       

      דורית

        28/3/09 11:36:

      צטט: איילת עמית אמנית 2009-03-28 00:34:28

      היה מעניין לקרוא!

      מניחה לפי הכתיבה האקדמית שזה נקרא לא רק בפורום זה.

       

       

       

      הי איילת,

      זאת עבודה שכתבתי במדרשה. העלתי אותה לכבוד הדיון שאבי העלה על אמנות ופילוסופיה כדוגמא.

        28/3/09 03:38:

      הי דורית, תודה על הפוסט המושקע
      הרעיון שהכל נימצא בתנועה ושינוי מתמידים הוא רעיון שמשוייך לפילוסופף הסופיסטי הרקליטוס 500 לפנ"הס שאמר
      Pantha Rhei הכל זורם - אינך יכול לטבול את רגלך באותו הנהר פעמיים.
      כך שמבחינה זו ברגסון לא נישמע לי מקורי במיוחד.
      בעניין תפיסת הזמן ואינשטיין, אינשטיין מגיל צעיר עסק בשאלה שהטרידה אותו, והיא, אם הוא ינוע במהירות האור, האם הוא יראה את כף ידו המונפת לפניו.
      המסקנות שבגיע אליהם משאלה זו היו המניע לפיתוח התאוריות שלו על הקשר בין מהירות וזמן. 
      אגב בנאום שאינשטיין נשא, הוא אמר כי הדרך היחידה להגיעה אל האמת היא דרך הסימפטיה והאינטואיציה. או כפי שהוא אמר זאת "אינטואיציה המבוססת על חדירה מחשבתית, חדירה שבסימפאתיה אל תוך טבע הנסיון"
      אני לא יודע עם הוא היה מושפע מברגסון, או ברגסון ממנו, אבל בטוח שהוא התנגד לרעיונות הפשיסטים "הרס הישן" המטומטמים שעמדו בבסיס המניפסט הפוטוריסטי.
        28/3/09 01:47:
      טקסט מלמד, אשוב להתעמק בשעות סבירות יותר. תודה!
        28/3/09 01:34:
      Umberto Boccioni בוודאי.
      הפסל  חרוט בי מזה שנים ואני יכול להסתכל בו זמן רב ולהנות מהדינמיקה. כמו רצף אימג'ים.
        28/3/09 00:34:

      היה מעניין לקרוא!

      מניחה לפי הכתיבה האקדמית שזה נקרא לא רק בפורום זה.

       

        27/3/09 22:53:

      צטט: ענת_ב 2009-03-27 22:19:37


      אפשר להעתיק?

       

       


      במבחן ?קריצה
        27/3/09 22:19:

      אפשר להעתיק?
        27/3/09 20:40:

      אבי,

      אולי התכוונת שאיינשטיין הושפע מברגסון. שכן כשאיינשטיין נולד ברגסון כבר פרסם מאמרים ! קריצה.

      לגבי טרנר, אתה מחדש לי.

      לא ידעתי שהוא מנסה להביע תנועה.

        27/3/09 18:40:

      הי דורית,

      תודה על הטקסט המלומד.

      כדאי אולי לציין שברגסון הושפע עמוקות כאשר שמע הרצאה על תורת היחסות של איינשטיין, בעיקבותיה הוא ציין שתפיסתו את המרחב והזמן עברה "מהפכה"...

      לדוגמה, כיצד יראה ה"משך" בסביבה של מרחב-זמן מעוקם יחסותי, או ב"חור שחור"?!

       

      לגבי אמנות המתארת את המכונה, המהירות והתאוצה, חייבים לציין את טרנר,שהושפע מן המהפכה התעשייתית וצייר את צייוריו לאחר שהתנסה בנסיעה ברכבת ביום סערה, אנית קיטור בסופה, כל זאת  כשבעים שנים לפני הפוטוריסטים...

      אגב, הוא לא הובן בתקופתו:-(

       

       

      “Rain, steam and speed” 1844,

       

      J. M. W. Turner, Light and Colour: The Morning after the Deluge (1843)


      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דורית ב.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין