איך יכול להיות שכל ערב לפני השינה,אני מלא בנחישות,מלא בתחושה של מטרה,שטוף החלטיות,יודע בדיוק מה אני הולך ואיך לעשות את זה מחר בבוקר. מחר בבוקר אני מתחיל לחפש זוגיות באופן רציני(הגיע הזמן לישון כפיות באופן קבוע),מחר אני מתחיל דיאטה (חייב להוריד איזה 4-3 ק"ג הקיץ מתקרב),מפסיק עם הבזבוזים המשוגעים האלו (בגדים,מסעדות,בילויים,כרטיס הויזה צועק הצילו,וחשבון הבנק עוד מעט זכרונו לברכה) מתחיל להשקיע יותר בעבודה (הגיע הזמן לתת עוד כמה שעות,לתת עוד פוש קטן קדימה),ממחר תהיה הרבה יותר סבלנות,ממחר אני אפסיק להתעצבן מכל דבר קטן, וכמובן כל שאר ההחלטות הלא ספציפיות כגון: אני אהיה אדם טוב יותר ,בן,טוב יותר,אח טוב יותר,חבר טוב יותר,בוס טוב יותר וכדומה (אני בטוח שהבנתם את הרעיון הכללי).

אני אשתף אתכם במשהו מאוד אישי,אני בגיל 20 שקלתי בערך 140 ק"ג (כן 140 אני יודע מה זה אומר ועוד יותר איך זה נראה)

ואז יום החלטתי שאני עושה דיאטה,אני לא אוכל יותר,והורדתי 70 ק"ג ממשקלי ,אומנם מאז אני והמשקל משחקים תופסת,מחבואים וכל מיני משחקים אחרים (הגעתי אפילו ל 60 ק"ג פעם אחת) אבל זה כבר נושא לפעם אחרת ,אז איך זה יתכן שאז בהחלטה אחת פשוטה שיניתי את הכול,הייתי מלא בנחישות,ועשיתי את זה.

אז איך זה יתכן שכול יום לפני השינה אני מחליט כל כך הרבה החלטות לגבי מחר,ובבוקר הן פשוט מתמוססות להן,כאילו הן נבלעו עם הקפה של הבוקר,יש דבר כזה שקוראים לו פיית חוסר ההחלטיות??? כמו פיית השיניים,פייה שבאה בלילה ולוקחת מאיתנו את כל ההחלטיות שהייתה לנו בערב הקודם??? לאן היא נעלמה??? איך משמרים אותה גם בבוקר???

אם היא הייתה לי התשובה......נראה לי שכל ערב היא אוספת מכל אחד ואחת את ההחלטה החשובה של מחר,ואיפשהו בעולם ישנו יער ענק מלא בהחלטות חשובות .........

אז ממחר אני מתחיל........................