כותרות TheMarker >
    ';

    על עבודת הציור-אורנה איזנברג

    מחשבות על ציור,תכנונים,כוונות...

    ארכיון

    ארוכה הדרך

    14 תגובות   יום שישי , 27/3/09, 17:54


    כשאני מתחבטת בתהליך העבודה על ציור,התחושה שלי היא שהעבודה כבר קיימת ,

    נכונה ומושלמת,במקום כלשהו ועלי המשימה לחתור אליה,לגלות אותה טפח אחר טפח-

    עוד כתם,עוד קו,עוד הגברה של הניגודים,עוד טשטוש של הניגודים,עוד חיפוש של מה שמפריע,

    עוד חיפוש מה חסר,עוד מחשבה על הצבעוניות-פה רכה ופה דרמטית,עוד קביעה בנוגע

    למידת האחדות,עוד החלטות על מרקמים והיחס ביניהם,עוד בחירות בנוגע ליחס בין הנושא

    לבין סביבתו-היכן יתאחד עימה עד בלתי הפרד והיכן יבלוט במידה המירבית.

     

         וברגע מסוים היא מופיעה וכשאני מרגישה כאילו היתה כאן מאז ומעולם-אני יודעת שהיא

    מתקרבת לסיום.

    הסיום האמיתי יגיע אם לא אוכל עוד לשנות דבר,כשארגיש כי כל דבר נמצא במקומו,

    במידה הנכונה וכל שינוי רק ישבש את מה שהושג.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/12 21:34:

      צטט: אורנה איזנברג (ערפלי 2009-03-30 20:57:19

      שלום רונתי

      כנראה שהסיבה לכך שאני מרגישה בבירור מתי ציור מגיע לסיומו נעוצה

      בלימודים שלי בזמנו.למדתי אצל צייר שלמד באקדמיה במוסקווה וספגתי שורה ארוכה

      של עקרונות ברורים שצריכים להתקיים בציור,לפחות על פי התפיסה האקדמית ברוסיה דאז...

      אבל הדברים נראו לי ועדיין נראים תקפים מאד ועוזרים לי להגיע למה שאני רוצה.

      מעבר לכך יש את אמות המידה הפנימיות שלי ,שהן כבר סוביקטיביות.

      כל הללו ביחד גורמים לכך שההחלטה להפסיק איננה שרירותית אצלי.

      יחד עם זאת הציור עלול להמתין תקופה ארוכה לסיומו -כל זמן שאני מרגישה שהוא לא

      "עובד" או לא נכון לי ואינני יודעת עדיין לשים את האצבע על הסיבה.

      ויום אחד באה התשובה,גם אם התמהמהה..

      נהניתי לקרוא את תגובתך ואחפש את הדיון עליו דברת.

      כלטוב

      אורנה

       

        6/11/12 22:57:
      כמו בטיפול !!!
        13/1/11 00:08:
      כמה אני מתחברת למה שכתבת כאן.
      ליצור זה כמו ללדת תינוק, לגדל אותו לאהוב ולעצב אותו עד שהוא הופך עצמאי.

      צטט: רוח גלילית 2009-06-02 19:16:37

      צטט: ערפלי 2009-06-02 14:31:27

      צטט: רוח גלילית 2009-06-02 13:23:38

      צטט: ניומן 2009-03-30 23:45:57

      *

      מדהים כמה זה דומה לתהליך הכתיבה

      או אולי בכלל תהליך היצירה?

      כמו שניומן אמר. תהליך מאוד דומה לכתיבה - ומאמינה שבכלל ליצירה. זה קצת כמו לידה, משהו שמבקש לצאת ולהתבטא דווקא דרך הפילטרים האישיים של כל אחד מאיתנו. זה מה שעושה כל עבודה וכל יצירה שונה כל כך מהאחרת, בדיוק כמו שאנשים שונים אחד מהשני

       

      רוח גלילית יקרה

      ראשית,תודה על שלא התעצלת והגעת לפוסט " ישן"-בן למעלה מחדשיים!

      משמח אותי שיש לדברים חיים גם לאחר פרק זמן.

      שנית,מסכימה עם מה שכתבת ורק רוצה להוסיף שאצל חלק מהיוצרים פעילים

      תהליכים אחרים.יש ,למשל,כאלה שאינם יודעים בתחילת העבודה לאן מועדות פניהם

      ונותנים להתפתחויות לסחוף אותם.לפעמים,תוך כדי העבודה,גם אצלי יכול בלי תכנון להופיע משהו

      כמו כתם צבע שנראה לי ויתכן שאלך אחריו ואחרי מה שיכתיב הלאה,גם אם לא היה זה הכיוון המקורי.

      בגדול,אני יודעת מההתחלה מה אני רואה בעיני רוחי ומנסה להגיע לשם.

      (בגינה זה קורה אחרת-הצמחים מכתיבים לי את הרעיונות שלהם...והרי גיליתי אותך בקהילת הגננות דוקא!...)

      פוסט מעניין אף פעם לא מתיישן :)  גם אני, עד שלא "רואה" קודם מה אני רוצה לכתוב, לא מתעורר בי בכלל צורך לכתוב. עוררת בי שאלה בעקבות מה שכתבת. לכם הרי אין טיוטות, כמו לאנשים כותבים, או את היתרון של מחיקת מילים ועריכת טקסט במחשב. מה את עושה במקרה והלכת אחרי כתם צבע ואחרי זה החלטת לוותר עליו? מתחילה תמונה מחדש?  גם אצלי בגינה מכתיבים לי הצמחים. הפסיפלורה של השכנים כבר הגיעה אלי, והיא משתלטת לי על הכל. בהתחלה עוד נלחמתי בה, עכשיו אני יוצרת ממנה מסכים ומובילה אותה כך שתיצור לי קירות  לצורך פרטיות :))

       

      הי אפרת

      נכון,לצייר אין טיוטות ולכן כל שינוי בעבודה הוא די בלתי הפיך.משום כך יש להזהר.

      לא קרה לי שנאלצתי להתחיל ציור מההתחלה אבל קורה שאני מגיעה לנקודה של אכזבה ותסכול מהתוצאה,אפילו סבל (לא מגזימה).

      אך הנסיון שלי מראה שככל שהציור נראה לי יותר גרוע,לא נעים לעיני וחסר תקווה-כך סיכוייו להצליח,לאחר ההשקעה

      המתאימה,גדולים יותר.זה מראה שלפעמים דוקא החסרונות של העבודה יכולים להוות בסיס מוצלח למה שיבוא בהמשך-יש כאן איזה הגיון פנימי שאני מתקשה להעביר אותו במילים.

      מכל מקום,שלב היאוש הזה הוא השלב בו מתחילה העבודה האמיתית,אותה תיארתי בפוסט.ואין שמחה כמו שמחת ההצלה של עבודה לא מוצלחת...וכן,קורה שאני סוברת ש"קודם היה יותר טוב" ואז מתחילה העבודה של להחזיר את הדברים אחורה ולא בהקשה על מקש...אכן,חיים קשים...

        2/6/09 19:16:

      צטט: ערפלי 2009-06-02 14:31:27

      צטט: רוח גלילית 2009-06-02 13:23:38

      צטט: ניומן 2009-03-30 23:45:57

      *

      מדהים כמה זה דומה לתהליך הכתיבה

      או אולי בכלל תהליך היצירה?

      כמו שניומן אמר. תהליך מאוד דומה לכתיבה - ומאמינה שבכלל ליצירה. זה קצת כמו לידה, משהו שמבקש לצאת ולהתבטא דווקא דרך הפילטרים האישיים של כל אחד מאיתנו. זה מה שעושה כל עבודה וכל יצירה שונה כל כך מהאחרת, בדיוק כמו שאנשים שונים אחד מהשני

       

      רוח גלילית יקרה

      ראשית,תודה על שלא התעצלת והגעת לפוסט " ישן"-בן למעלה מחדשיים!

      משמח אותי שיש לדברים חיים גם לאחר פרק זמן.

      שנית,מסכימה עם מה שכתבת ורק רוצה להוסיף שאצל חלק מהיוצרים פעילים

      תהליכים אחרים.יש ,למשל,כאלה שאינם יודעים בתחילת העבודה לאן מועדות פניהם

      ונותנים להתפתחויות לסחוף אותם.לפעמים,תוך כדי העבודה,גם אצלי יכול בלי תכנון להופיע משהו

      כמו כתם צבע שנראה לי ויתכן שאלך אחריו ואחרי מה שיכתיב הלאה,גם אם לא היה זה הכיוון המקורי.

      בגדול,אני יודעת מההתחלה מה אני רואה בעיני רוחי ומנסה להגיע לשם.

      (בגינה זה קורה אחרת-הצמחים מכתיבים לי את הרעיונות שלהם...והרי גיליתי אותך בקהילת הגננות דוקא!...)

      פוסט מעניין אף פעם לא מתיישן :)  גם אני, עד שלא "רואה" קודם מה אני רוצה לכתוב, לא מתעורר בי בכלל צורך לכתוב. עוררת בי שאלה בעקבות מה שכתבת. לכם הרי אין טיוטות, כמו לאנשים כותבים, או את היתרון של מחיקת מילים ועריכת טקסט במחשב. מה את עושה במקרה והלכת אחרי כתם צבע ואחרי זה החלטת לוותר עליו? מתחילה תמונה מחדש?  גם אצלי בגינה מכתיבים לי הצמחים. הפסיפלורה של השכנים כבר הגיעה אלי, והיא משתלטת לי על הכל. בהתחלה עוד נלחמתי בה, עכשיו אני יוצרת ממנה מסכים ומובילה אותה כך שתיצור לי קירות  לצורך פרטיות :))

       

      צטט: רוח גלילית 2009-06-02 13:23:38

      צטט: ניומן 2009-03-30 23:45:57

      *

      מדהים כמה זה דומה לתהליך הכתיבה

      או אולי בכלל תהליך היצירה?

      כמו שניומן אמר. תהליך מאוד דומה לכתיבה - ומאמינה שבכלל ליצירה. זה קצת כמו לידה, משהו שמבקש לצאת ולהתבטא דווקא דרך הפילטרים האישיים של כל אחד מאיתנו. זה מה שעושה כל עבודה וכל יצירה שונה כל כך מהאחרת, בדיוק כמו שאנשים שונים אחד מהשני

       

      רוח גלילית יקרה

      ראשית,תודה על שלא התעצלת והגעת לפוסט " ישן"-בן למעלה מחדשיים!

      משמח אותי שיש לדברים חיים גם לאחר פרק זמן.

      שנית,מסכימה עם מה שכתבת ורק רוצה להוסיף שאצל חלק מהיוצרים פעילים

      תהליכים אחרים.יש ,למשל,כאלה שאינם יודעים בתחילת העבודה לאן מועדות פניהם

      ונותנים להתפתחויות לסחוף אותם.לפעמים,תוך כדי העבודה,גם אצלי יכול בלי תכנון להופיע משהו

      כמו כתם צבע שנראה לי ויתכן שאלך אחריו ואחרי מה שיכתיב הלאה,גם אם לא היה זה הכיוון המקורי.

      בגדול,אני יודעת מההתחלה מה אני רואה בעיני רוחי ומנסה להגיע לשם.

      (בגינה זה קורה אחרת-הצמחים מכתיבים לי את הרעיונות שלהם...והרי גיליתי אותך בקהילת הגננות דוקא!...)

        2/6/09 13:23:

      צטט: ניומן 2009-03-30 23:45:57

      *

      מדהים כמה זה דומה לתהליך הכתיבה

      או אולי בכלל תהליך היצירה?

      כמו שניומן אמר. תהליך מאוד דומה לכתיבה - ומאמינה שבכלל ליצירה. זה קצת כמו לידה, משהו שמבקש לצאת ולהתבטא דווקא דרך הפילטרים האישיים של כל אחד מאיתנו. זה מה שעושה כל עבודה וכל יצירה שונה כל כך מהאחרת, בדיוק כמו שאנשים שונים אחד מהשני

      צטט: michalla 1713 2009-04-02 23:49:48

      היי אורנה

      התבוננתי בעבודות שלך הן מסודרות ומדויקות להפליא,אני לדוגמה יכולה לצייר 10 שעות יצירה אבסטרקטית שיוצאת ממני לבד,

      יש לי הסתכלות על כל ניואנס ובחירת צבע,ועיבוד טקסטורות,לדעתי כל אמן עובר אותו תהליך בבניית הציור שלו.חיוך
      כיכבתי אותך בהצלחה

      הי michalla

      מסכימה איתך.בזמנו ציירתי קצת אבסטרקט ואכן,התהליך היה דומה.

      יחד עם זאת ,ההתרשמות שלי היא שלא כל אמן עובר אותו תהליך.

      הכרתי ציירים שהעידו על עצמם שתהליך היצירה שלהם הוא ספונטני לחלוטין.

      הכרתי ציירת שלקחה ליד את הצבע הראשון שנתקלה בו ואחרים שעבדו

      בלי להדרש לעקרונות כלשהם וכל תוצאה התקבלה על דעתם.

      הכל כשר וזה היופי.

      תודה על הכוכב ובהצלחה גם לך!

       

        2/4/09 23:49:

      היי אורנה

      התבוננתי בעבודות שלך הן מסודרות ומדויקות להפליא,אני לדוגמה יכולה לצייר 10 שעות יצירה אבסטרקטית שיוצאת ממני לבד,

      יש לי הסתכלות על כל ניואנס ובחירת צבע,ועיבוד טקסטורות,לדעתי כל אמן עובר אותו תהליך בבניית הציור שלו.חיוך
      כיכבתי אותך בהצלחה

        30/3/09 23:45:

      *

      מדהים כמה זה דומה לתהליך הכתיבה

      או אולי בכלל תהליך היצירה?

      שלום רונתי

      כנראה שהסיבה לכך שאני מרגישה בבירור מתי ציור מגיע לסיומו נעוצה

      בלימודים שלי בזמנו.למדתי אצל צייר שלמד באקדמיה במוסקווה וספגתי שורה ארוכה

      של עקרונות ברורים שצריכים להתקיים בציור,לפחות על פי התפיסה האקדמית ברוסיה דאז...

      אבל הדברים נראו לי ועדיין נראים תקפים מאד ועוזרים לי להגיע למה שאני רוצה.

      מעבר לכך יש את אמות המידה הפנימיות שלי ,שהן כבר סוביקטיביות.

      כל הללו ביחד גורמים לכך שההחלטה להפסיק איננה שרירותית אצלי.

      יחד עם זאת הציור עלול להמתין תקופה ארוכה לסיומו -כל זמן שאני מרגישה שהוא לא

      "עובד" או לא נכון לי ואינני יודעת עדיין לשים את האצבע על הסיבה.

      ויום אחד באה התשובה,גם אם התמהמה...

      נהניתי לקרוא את תגובתך ואחפש את הדיון עליו דברת.

      כלטוב

      אורנה

        30/3/09 18:27:

      שלום אורנה,

      קראתי בעניין רב. באמת כך את מרגישה? כי אני למשל הרבה פעמים חשה שלהפסיק לצייר זה שרירותי משהו, שתמיד אפשר להמשיך הלאה... אני לא חושבת שהציורים שלי מגיעים לנקודת איזון שמעבר לה אין לגרוע ואין להוסיף. וכמובן, בחלוף השנים אני מתבוננת בציורים ישנים עם תחושה "היום הייתי עושה את זה אחרת לגמרי".

       היה על זה דיון פעם בקהילת עסקי אמנות, אם את רוצה ומעניין אותך לעיין בו.

      הגעתי לכאן דרך תגובה שהוספת לדיון בקהילה,  תציגי את עצמך בדיון נפרד שם גם?

       

      אורית יקרה

      מתגובתך אני למדה שאני משדרת במה שכתבתי שליטה מוחלטת בתהליך הציור.

      נכון שבהשוואה ליצירה בזכוכית יש לי הרבה יותר שליטה אבל האמת היא שגם

      השליטה שלי לא מלאה.דברים רבים אני עושה בבחינת ניסוי וטעיה-אם יצא מוצלח

      אזי משאירה ומחזקת ואם לא-יכולה במידה רבה לבטל.

      בעבודה עם הטכניקות המורכבות של שכבות מתפוצצות החושפות את מה שמתחת-

      כאן השליטה כבר פחותה בהרבה מאשר בתהליך הציור במכחול אבל ,כמו אצלך,

      ההפתעות,כשהן טובות,עושות את הענין מתגמל.

      שיהיו לנו רק הפתעות טובות

      אורנה

        28/3/09 16:17:

       אורנה יקרה

      מרתק לקרוא על תהליך העבודה שלך כציירת.

      יש לך את היצירה מוכנה בראש ואת חותרת לממש אותה פיזית..

      בידיך  שליטה מוחלטת על כל תהליך היצירה!

      תהליך כל כך שונה ממה שעובר עלי כאמנית זכוכית.

      הכלים למימוש היצירה כפי שאני רואה אותה בדמיון יותר מסורבלים ואין שליטה

      מוחלטת על כל התהליכים, ואני לרוב מופתעת. לפעמים לטובה.. לפעמים גם לרעה..

      ואין בעצם דרך חזרה.

      תודה ששיתפת

      אורית

       

       

       

       

       

       

      פרופיל

      רשימה

      טבע דומם-אקריליק וטכניקות מעורבות 60X60

      טבע-אקריליק 60X60

      רשימה

      טבע דומם-אקריליק וטכניקות מעורבות 60X60

      טבע-אקריליק 60X60