| מכירים את ההרגשה שטיפסתם על הר גבוה לפתע אתם מבינים שקפצתם גבוה מדי? אין אויר? לא יכולים לרדת? כך אני מרגיש...... כך הרגשתי כשנסעתי ברכב למדוד את מסלול בן 5 ק"מ ומד הקילומטר לא התקדם... בהתחלה חשבתי שאולי המכשיר התקלקל ואז הוא החל להתקדם. לאט לאט.... לאט מדי הוא זוחל ואני מגלה ש5 קילומטר זה בעצם יותר דומה ל5,000 מטר (מעל 8,000 צעדי ריצה). זה המון
ישבתי לי ברכב וצחקתי כמו שממזמן לא צחקתי... צחקתי דקות ארוכות כשהבנתי ש 5,000 מטר זה ארוךךךךךךךךךךך
לאן הכנסתי את עצמי??? ואני עוד כותב על זה? ועכשיו יתחילו לשאול אותי מה חדש? עדיף לצחוק.... ולעשות
כדאי שאאמץ שותף לריצה ולמחוייבות כך נדרבן האחד את השני. אז אני אציע למתן, בני בן ה -14 שירשם גם הוא למרתון, וירוץ איתי ויתאמן איתי. זהו הסיכוי היחידי, ואולי גם כסא המפלט שלי..... עדכונים מחר... |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עדיין לא נרשמתי. אני בשלב ההתלבטות האורך הפעם יותר זמן מהרגיל היות ומדובר בהחלטה בעייתית
בין היתר בגלל השאלות שאתה מעלה.
אני מתחייב לעדכן בבלוג הזה.
"הייתי רץ איתך...." אז בוא.
אני מוכן לנוע....
אבל למה לרוץ???
רגע.. תן לי להבין - בסוף נרשמת למרתון ?
אם כן - שאפו יקירי על ההעזה, על הרצון ועל הרישום ...
אתה יודע - 5 ק"מ זה באמת הרבה, וכדאי שתתאמן לפני כן ...
מה יקרה אם תלך ולא תרוץ ויעקפו אותך ? אז ? הרי אתה רוצה לרוץ לא עבור הפאסון .. אלא ... "סתם" עבורך ... לא ?
ומה זה עבורך ? עבורך זה עבור הגשמת השיאפות, הגשמה עצמית , או "סתם" להראות לעצמך עד כמה אתה יכול ... : )))
תהנה יקירי - ואני סקרן לדעת את ההמשך ...
אני מחזיק לך אצבעות ..
הייתי רץ איתך .. אבל אני, בניגוד אליך ... אוטוטו "סוגר"|47 : ))))
*שינויים ואתגרים - מהות החיים שלנו..
בלעדיהם לא נוכל לנוע
בהצלחה !