תאוות, מחשבות, כמיהות וכל מה שבאמצע
פוסטים פופולאריים
-
נאמר כבר הכל
8/2/09 | 387 צפיות
-
תרפיה
20/2/09 | 237 צפיות
-
כל הפחדים כולם
27/3/09 | 595 צפיות
-
עיתוי
11/5/09 | 377 צפיות
-
יציאת מצרים פרטית
9/4/09 | 320 צפיות
-
שמונה חודשים
28/3/09 | 331 צפיות
פוסטים אחרונים
- הם הורגים גם דולפינים 3/5/10
- חברוּת 3/5/10
- לא משנה כמה תנסה 16/4/10
- אשליות פה 18/3/10
- בהירוּת 17/3/10
- פרספקטיבה 15/3/10
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק אבל חבל שלא כולם כאלה.
אדם חזק מסוגל להיות עצוב לפעמים.. ולהראות את זה לסביבה..
חלק מההתמודדות... ומהחוזק הפנימי..
אוהבת אותך כשאת מסכימה איתי. (:
(וגם כשלא)
כן, ומה שהכי עצוב זה שאני נתקלת בהרבה כאלה. לא נותנים מקום לעצב שלהם, מחביאים אותו כאילו הוא מין מחלה נוראית.
מובן לגמרי.. כי יש בזה משהו לא אמיתי...
אבל כאלה שעושים את זה תמיד כאילו הם מסיתירם משהו? אני מדברת על אלה שלא עצובים אף פעם, שהכל ורוד עם נצנצים אצלם.
זה לא כל כך מוצדק.
זה עניין אישי אני מניחה.
אותי הם מרגיעים דוקא..
אבל זו אני.