אז אני נוסעת בדרך רמתיים לתל אביב וזה כמו חוץ לארץ בשבילי, רק שפה אני כמעט בטוחה שבכל זאת נוהגים בצד ימין של הכביש. כשהיו הבריטים בארץ, זה גם היה ככה? והנה, צומח לו מתוך השממה שלט ענק המסמן את הכיוון לחנות ACE. כך אני מגלה את קניון סגולה. סגולה בדוקה נגד שעמום הפרברים, שכן משפחות קטנות וגדולות יצאו ליום קניות שלפני החג. ואני חשקתי בשטיחון אמבטיה חדש ועוד כמה דברים (סה"כ הוצאתי 1000 שקל ולא ברור באיזה מהירות). במסדרונות ACE היתה צפיפות, ונכנסתי לתעוקה. קפצתי בבהלה בכל פעם שהודיעו ברמקול על מבצעים חדשים. היתה התנהלות עצבנית. נשים הלכו שני צעדים לפני בעליהן. הראו להם דברים: "מה אתה אומר על זה, משה?" והבעל מטיל וטו: "לא!" וכן הלאה וכן הלאה. "מה את שואלת אותו בכלל?" אמרתי להן. "ולמה סחבת אותו לקניות?" הן דווקא הסתכלו עלי כאילו שאני זאת שלא מבינה. "שישלם! הרי רק בשביל זה הוא טוב." "ביג דיל!" עיקמתי אף ודחפתי בקלילות את עגלתי העמוסה, ולרגע הפסקתי להרגיש דפוקה שאני הזבנדלס. הבעלים גלגלו אלי עיניים מאחורי הגב של נשותיהם ונראו בשלים כבר לגמרי לפרק ב'. חטפתי מהמדפים עוד כמה דברים במבצע עד שנגמר לי הכוח הכלכלי. שילמתי בשלושה תשלומים.