כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נופל בין ההגדרות

    התחיל בתור הגדרות למונחים מעולם הפרסום (אם מישהו רוצה לחפור בחמישה פוסטים הראשונים)
    אחר כך ניסיתי להגדיר דברים שמשתוללים אצלי בבטן.
    עכשיו נשברו הכללים.

    לא כל הנוצץ - צהוב

    2 תגובות   יום ראשון, 29/7/07, 21:22

    יצא לי לראות איזה מחקר שיווקי שנעשה על בני נוער בישראל - ודווקא לא על ידי החברה שלי. מסוקרן לקחתי את המחקר לידי והתחלתי לעלעל, לראות אם אוכל ללמוד דברים חדשים.

    והנה צדה את עיני הכותרת הבאה מתוך "המחקר":

     

    "חברים מהפך! הכוכבים הישראלים הכי נחשבים בעיני הנוער הם יהודה לוי ורן דנקר, נינט תאמינו או לא נאלצת להסתפק בסקר שלנו רק במקום 3, אחרי החבר לשעבר והחבר הנוכחי".

     

    התסקרנתי עוד והמשכתי אל הנתונים - והנה מה שגיליתי.נשאלו 515 בני נוער מי הכוכב האוהב עליהם. מתוכם 21 אמרו רן דנקר, 19 אמרו נינט ויהודה לוי בניגוד גמור לכותרת קיבל רק 12 "קולות".

     

    אני מניח בצד את הסתירה המטרידה בין הנתונים של הסקר לבין מה שכתוב בכותרת (יהודה לוי לא "עקף" את נינט), כי אני רוצה להתרכז באופן ניתוח הנתונים.

     

    הכי ברור שלא ניתן להכריע בין פופאלריות של כוכבים, כשאחד מקבל 21 קולות והשני מקבל 19 (למעשה, שניהם קיבלו פחות מ-5% מהקולות וכל ההפרשים הם במסגרת טעות הדגימה הסטטיסטית).

     

    אבל מה אני לעזאזל למד מזה. גם מה אני למד מזה שלינדסי לוהן ובר רפאלי קיבלו  רק 0.6% מהקולות?  ומזה ש-9 בני נוער ענו לסקר, בתשובה לשאלה איזה כוכב הם הכי אוהבים - את התשובה "הרבה כוכבים" ובכלל שליש סקר אמר שאין לו כוכב מועדף? ושליש (אחר) אמר תשובה שלא חזרה יותר מפעמיים ולכן לא נכללה בטבלה?

     

    אין לי שום טענות כלפי חברת מדגם שביצעה את הסקרים. אני בטוח שהמדגם שנבחר הוא מיצג והנתונים מיצגים נאמנה את התשובות שנתנו בני הנוער וייתכן כי גם את האוכלוסיה אותה אמור המדגם לייצג.

     

    הבעיה שלי היא עם מנתחי הממצאים (לא, לא אזכיר את שם החברה בה מדובר, באמת שלא באתי ללכלך). אולי זה מטריד אותי בעיקר כי אני יודע שאפשר אחרת.

    על מנת להבין את עולם בני הנוער, יש לדעת לנתח גם "מי אמר" ולא רק "מה אמר". אין ברירה, צריך לחיות את עולמם, לדבר עימם, לשוחח עימם לעומק ולעשות את זה באופן יומיומי.

     

    צריך גם לדעת, במיוחד כשחושבים על שיווק, למצוא את המגמה שעוד לא נשחקה אצל בני הנוער. זאת שאולי לא מקבלת ציונים גבוהים אצל רובם (המיינסטרים), אבל שרואים את ניצניה בקרב המובילים החברתיים וקובעי הטרנדים. זו המגמה שאם היא תלווה את המותג שלכם, אתם תדעו שאף אחד לא יגיד לכם "די, זה לעוס".

     

    ואגב, אם במקרה כן מצאתם את הסקר המדובר ובאמת מבקשים לדעת מי הכוכבים שבני הנוער אוהבים וכנראה נמצאים במגמת עליה - הייתי מהמר דווקא על הממוקמים במקומות 8 ו-24. (זה לא אני אמרתי, זה אמרו בני נוער שיודעים).

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/07 21:45:

       

      צטט: עומר רוזן 2007-07-29 21:41:35

      השאלה היא גם "איפה זה נאמר".

      יש אלמנט חזק של רצייה חברתית ובסביבה מסוימת הגורם הזה מתעצם.

      לדעתי מחקרים במדעי החברה חייבים להיות איכותניים ולא כמותיים. 515 הנבדקים הללו לא שווים כלום אם לא ניטרלו משתנים מתערבים. 

      אני מסכים מאוד.

      צריך להבין שתמיד יהיו משתנים מתערבים והטריק הוא לא לנסות לגרום להם להיעלם אלא להכיר אותם, להבין אותם ולדעת להכניס את הדברים ל"קונטקסט" הנכון.

       

      עם זאת, אין סיבה להשליך לחלוטין את המחקר הכמותני, יש לו בהחלט תפקיד בהצגת תמונת מצב. הכלים האלו צריכים להשלים זה את זה וחשוב לדעת איך לשלב אותם בשביל לנתח את הממצאים בצורה נכונה.

        29/7/07 21:41:

      השאלה היא גם "איפה זה נאמר".

      יש אלמנט חזק של רצייה חברתית ובסביבה מסוימת הגורם הזה מתעצם.

      לדעתי מחקרים במדעי החברה חייבים להיות איכותניים ולא כמותיים. 515 הנבדקים הללו לא שווים כלום אם לא ניטרלו משתנים מתערבים. 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גרינטול
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין