כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
שבר זמני
ונבחנים בכל מיני מבחנים.
אני חושבת שהמבחן הקשה מכולם (עבורי לפחות) הוא מבחן האמון, לדעת, שגם אם לא רואים אותה בעינים, היא נמצאת שם, הארץ המובטחת.
גם האדם הכי מודע, הכי מאמין בעצמו, מוצא את עצמו ברגע מסויים, ביום לא צפוי של התרגשות, מתעמת עם הקולות האלה, שתפקידם לבדוק עד כמה הוא מאמין, עד כמה הוא בטוח בדרך שלו...
ככה מצאתי את עצמי השבוע, ברגע שלא שמתי לב, מתעסקת עם ייאוש שהצליח להזדחל פנימה.
אולי הלבד הזה הוא לתמיד?
ואני נחלצת ישר להגנתי ואומרת לעצמי את שמקובל לומר:
השתגעת? אל תלכי לשם בכלל.. או זה יבוא ברגע שלא תשימי לב.. או תחבקי את עצמך יפה שלי, ברור לך שזה זמני.
תהיי צפרדע חירשת, אני אומרת לעצמי, ומספרת לי שוב את הספור על הצפרדעים שניסו לפלס דרכן מתוך בור כשקהל אנשים עומד למעלה ונותן להן עצות... והאחת שהצליחה להגיע למעלה, מתברר היה שהיא - חירשת...
תהיי חירשת גם לקולות שלך עצמך, אני אומרת. עכשיו זה הזמן.
אני מזכירה לעצמי את כל הדברים הטובים שיש לי בחיים ויש המון. את רגעי האושר הרבים שאני חווה,
את הילד שלי הפרטי שמביא לי נחת, את הילדים המקסימים בגן ואת האהבה האינסופית שאני חווה בעבודתי. את כל האהבות כולן שמקיפות אותי כל יום ומחבקות.
כל כך הרבה אושר יש בחיים שלי.
ועדיין, מותר לי העצב הזה, למרות שהוא סוג של חוצפה. העצב הזה מזכיר לי את מה שאני רוצה.
הייאוש הוא שבר זמני של אמון וגם הוא יעבור. האושר ישאר כי הוא חלק ממני.
משבר הוא שבר זמני של אמון. זאת הזדמנות לזהות את השינוי שחל בי מהפעם הקודמת שזה קרה. איזה כיף, אני לא תקועה.
ואז ככה בדרך לעבודה, הדלקתי את הרדיו ואני שומעת אותו מדבר אלי:
את אישה יפה
http://mooma.mako.co.il/Article.asp?GroupID=1912&itemID=95555&ArtistID=7949
וזה מצחיק אותי, שהעולם שולח לי מסרים דרך הרדיו...
בזמן משבר, גיליתי שאני החברה הכי טובה שלי, שאני ראוייה לאהבה שלי. עכשיו כשבלב יש לי אהבה וקיים בי הבטחון, נמצא בי גם האמון המלא שזה יקרה. תהיה בי הסבלנות לחכות מתוך בחירה של חיים בזוגיות.
יום אחד, אני אגיע לגן בבקר, אעמוד במרכז הגן ואומר לגלית:
"אתמול הכרתי את האדם, איתו אני מתחתנת ואיתו אני אחייה את שארית חיי..."
|
תגובות (139)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי של כתיבה והעברת המסר.
---
מאוד אהבתי את כיוון המחשבה:
עדיין, מותר לי העצב הזה, למרות שהוא סוג של חוצפה.
העצב הזה מזכיר לי את מה שאני רוצה.
הייאוש הוא שבר זמני של אמון וגם הוא יעבור.
האושר ישאר כי הוא חלק ממני.
חשיבה חיובית נהדרת.
אומרים שההבדל בין לוזר למצליחן
הוא בכך
שלוזר חושב שאלו הם חייו וזה מי שהוא,
המצליחן יודע, שזה זמני...
כמה שאת חכמה!
מבחן האמון הוא מבחן חשוב,
ונראה לי שלא הרבה עוברים אותו.
כמובן שאפשר להגיד שיש סביבנו אנשים בדרגות אמון שונות
שיש לנו כלפיהם.
אבל נראה לי שבן הזוג שלנו - צריך להיות בדרגה העליונה ביותר.
קשה. קשה מאד.
*
ואני נחלצת ישר להגנתי ואומרת לעצמי את שמקובל לומר:
השתגעת? אל תלכי לשם בכלל..
או
זה יבוא ברגע שלא תשימי לב..
או
תחבקי את עצמך יפה שלי, ברור לך שזה זמני.
גמני פה..נחלצת להגנתך,
השתגעת???
זה יבוא אם תשימי לב ואם לא
ברגעים הכי פחות צפויים..זה מגיע!
ובנתיים..עד ש..תחבקי את עצמך ואת האנשים שאוהבים אותך..
שבר זמני!
ח י ב ו ק לזמני :-)
יודעת על מה את מדברת, דיברת אותי כאן.
מכירה את היאוש הזה ואותן שאלות מנקרות ונהדפות. לא רוצה לתת להן שליטה בממלכתי.
מעריצה אותך על התובנות שאת מגיעה אליהן והכוח שאת שואבת מהן.
מאחלת לך ולי שכל המשאלות יתגשמו.
תודה לך.
ציפי
הוי גילוש גילוש
אם היית יודעת איך את כותבת אותי בדיוק עכשיו ...
וכמה אני בדיוק נמצאת במקום הזה של השכנוע העצמי ...
"אין מצב ... אין מצב שאת נשארת לבד ...
זה קורה עוד רגע .."
איך אני מסתכלת על כל מה שעשיתי ...
ועוד אני רוצה לעשות
איך אני יודעת בזכות מה אני מאושרת
ומה עושה לי טוב
איך אני כל כך ברור לי שיש בשביל מה לקום בבוקר
ויש כל כך הרבה סיבות טובות לחייך
ועם כל זה ... די לי בלבד הזה
רוצה לחלוק את כל מה שיש לי עם אדם נוסף
עם איש לאהוב
חלמתי עד עכשיו לבד
מעכשיו אני רוצה לחלום ביחד .
איך אני מבינה אותך
את אומרת את מילותי בדיוק .
לא לוותר
לא להתיאש
גילוש יקרה,
ברגעי חולשה מתדפק מבחן האמונה, גם אצלך ואז:
"את אישה יפה
את מלכה בלי מלך
מחכה לו שיבוא והוא לא בא
כמו סטירה בלחי כשהבוקר קר
את נזכרת בחבר לשעבר."
ולאחר שתעמדי בו בעוז:
את אישה יפה
את מלכה עם מלך
חיכית לו והוא בא
כלטיפה על לחי כשהבוקר קר
את אוהבת ולבך שר......
האמיני יום יבוא....
אכן, כתבת יפה ומרגש, שנאמר,
דרך ארוכה היא, אל הארץ הmoveתחת,
דרך אותה חייבים לעבור לקראת היעד הנכסף.
יפה ומרגש !
את יקירתי, מותק....
הפוסט הזה משקף את הרגעים,
אותם אני לא מספרת,
בהם אני נעלמת פנימה להיותעם עצמי.
מותר לספר אותם, אפילו רצוי,
כי הם חלק ממני, חלק מהחומרים
שמרכיבים את החיים. אני מקבלתאתעצמי
ומקשיבה לי גם בטוב וגם ברע,
לא זה מה שאנחנו רוצים בזוגיות שלנו?
אני היום במערכת יחסים מדהימה ומקבלת
(סוף סוף...) עם עצמי.
זאת היתה המטרה שלי והנה אני פה...
בדיוק עופרהלה...
תמיד אני אוהבת לקרוא את תגובותיך,
כי את שמה את האצבע על הפואנטה...
השבר הזה קורה על מנת שאפשר יהיה
להתחבר מחדש, לגלות
שאכן נהיה שינוי מהפעם הקודמת שזה קרה.
הרי התחושה ביומיום היא שכלום לא משתנה,
כי אי אפשר לזהות שינוי ביומיום..
וברגע כזה אני מגלה, שכן צמחתי, שכן קרו בי דברים,
שאכן נהייתי החברה הכי טובה שלי.
איריס איריסים....
שבר זמני,
מוכר וידוע, היה, חלף
וסביר להניח שישוב
בצורה זו או אחרת
ולו רק על מנת לגלות
שהוא כבר לא רלוונטי...
יאללה, מחר אני יוצאת לחופש,
אפשר לקבוע משהו...
היי גילוש!
תחשבי על הכל כאילו כבר יש
ותראי כמה יש וכמה טוב
מאחלת המון הצלחה ושמחה
בלהה/בילי
תודה!!!
*
חג שמח!!!
y
מרגש.
לפי דעתי גילוש צריך ללמוד לשחרר
בניגוד לדיעה הרווחת ההתקשרות אינה זו הגורמת לאובדן .
עם ההתקשרות אנו מרגישים מצוין
הכאב נובע מהניתוק
עלינו ללמוד לשחרר
יש המציעים שעל מנת למנוע כאב כדאי לא להתקשר כלל לשום דבר
אותם אנשים משתמשים בדוגמה של יד במים - כאשר מוציאים את היד
מהמים היא איננה מותירה שום רושם .
אותם אנשים סבורים כי הסיבה שהיד איננה מותירה רושם במים כיוון
שהמים אינם מחוברים ליד.
ההפך הוא הנכון . כאשר היד במים הם מחוברים ליד - מקיפים אותה, עוטפים אותה .
אם ניתן לעצמנו לחוות את החיים במלואם כפי שהמים חווים את היד ואז לשחרר
לגמרי כמו שהמים עושים .
עם זאת המים משאירים משהו מעצמם על גבי היד הנשלפת מן המים , בדיוק כפי שאנחנו משאירים משהו מעצמנו בכל מי ומה שנגענו בו .
ואולם כאשר מגיע הזמן להיפרד - אז נפרדים
קטעים, הקפצתי אותך,
כי בדיוק חשבתי השבוע, שילדי הגן בטוח יהיו.
הבנות שושבינות, הבנים יחזיקו פנסים קטנים
ויאירו לנו את הדרך.....
השבר לא מפחיד אותי סופי, מפחיד אותי להתקע בו.
לכן אני כותבת, משתפת,
כי השדים כמו שאמרתי רבות, חיים רק בחושך,
ברגע שמאירים עליהם, הם בורחים בצרחות אימה...
ניצה יקרה,
תודה לך על דבריך...
ההפרדות מאד בררות לי
ואני נעה ביניהן בקלילות.
שמחת החיים שמאפיינת אותי
היא הנותנת לי את הכוח ואת החוזק.
אני מקבלת בטוב גם את העצב
ואת הנפילות כחלק מהתהליך....
גילוש
קראתי את כל התגובות.
יצאתי מהפוסט. בהיתי בחלל וחשבתי
איך מתוך השבר אדם קם....
וראיתי אותך רוקדת, מנענעת בראשך
וכל שימחת החיים שבך מתפרצת.
האמונה הזו שהשבר הוא זמני תביא אותך
למקום השלם.
מחכה (ויודעת שלא לאורך זמן)
לראות את ריקוד ילדי הגן בחתונה הזאת....
תודה יעל,
חיבוק ונשיקה אני תמיד מוכנה,
את וודאי כבר יודעת...
במיוחד כאלה שמגיעים עד בנימינה...
גילוש
המשפט הזה מקדם מציאות
"אתמול הכרתי את האדם, איתו אני מתחתנת
ואיתו אני אחייה את שארית חיי..."
אולי צריך לומר אותו כל יום
יום אחד תהיי צודקת
בברכת התגשמות רצונותייך
מהמקום שלי אני אומרת
הקשיבי לקול הזה שבך
נסי לחבר אותו לדמות או לדמויות בחייך
לרוב הקולות הללו שייכים לאנשים שליוו אותך בחייך
ובאופיים היו סקפטים
כאשר תדעי מי הדמות או הדמויות
נסי לראות לאן הם הגיעו בחייהם
והאם הם צודקים
סביר להניח שלא תמצאי את חייהם אטרקטיביים לך
שהרי אנשים סקפטיים אין ביכולתם להמריא
בהבנותיי עוד שלב בדרך להבנות ולתובנות
שנפשך מבקשת להוביל אותך אליהם
כשזה יבוא את תדעי העולם יחייך אלייך עד בלי די
זה יבוא
אני גם אגיד את המשפט הזה בקרוב..בעזרת השם
ריגשת אותי כל כך, אני מוקסמת מהמודעות ויכולת הענקית שלך להכיל את עצמך
חיבוק*
הפתיחות,
והכנות,
והדיוק... מאוד נוגעים,
כאילו פורטים על המיתרים של הנפש ..
ממש מרגישה את ההשתוקקות שבך, שבי..,
את הגעגוע..
ההשתוקקות והגעגוע ל"ארץ המובטחת",
אבל מהי??
יש לנו את ה"תמונה" של ה"ארץ המובטחת",
ויש ב"תמונה" הזו שאנו מחזיקים בתודעה שלנו עוצמה גדולה,
עצמה של הגשמה,
ויש ב"ארץ המובטחת" חלקים שאנו לא רואים..ולא מכניסים ל"תמונה"..
ורוצים להגשים רק חלק מה"ארץ המובטחת" רק את החלק שב"תמונה"..
ואולי ה"ארץ המובטחת" יש בה את מה שמאוד רוצים וגם מה שפחות רוצים
וזה בא ביחד..
ואולי כשיש את המוכנות לקבל את השלם, אז..
ואולי השלם הוא מה שיש היום ??
חיבוק גדול !!
גילוש,
חשבתי שרק אנחנו הגברים מרגישים את הצורך העז בבת זוג.
מסתבר שטעיתי.
אני חושב שכולנו, בסופו של דבר, חווינו את הימים האלו שאת מתארת.
אם זה באמת חשוב לך, זה יקרה! זה כל הסוד.
לכל אחד יש את הרגעים האלה יקירתי
מאחלת לנו שבוע טוב עם הרבה אור ואהבה
האמת שכנראה רק במקום שמשחררים באמת ב Let go הדברים קורים.
לא קל לעשות את ה Let go ורוני הסבירה לי מה זה בדיוק אומר : צריך לעזוב לגמרי את המחשבה
משום שברגע שאנחנו אוחזים בה , היא לא מגיעה ליקום ! כל עוד המחשבה שם אצלנו ואנחנו לא משחררים
היקום לא יכול להעניק לנו אותה משום שאנחנו אוחזים בה . ברגע שהפסקנו ושחררנו ,המחשבה נשלחת ליקום,הוא
שומע ומגיב בהתאם.
לא תאמיני אבל שבועיים לפני שפגשתי בחבר הנוכחי הייתי ממש אנטי. התעייפתי והרגשתי שאני מאוד,אבל מאוד
רוצה לבד . למרות שזוגיות זה אין,אני החלטתי אאוט.. ניסו לשדך לי אותו ולא הסכמתי אפילו לפגוש! זה סיפור מאלף
שלא אכתוב אותו כאן ,אני קוראת לו "הכל בגלל עיתון". בסופו של דבר הוא נשלח אליי שוב אחרי שבוע מכיוון אחר.
יום לפני שפגשתי אותו,הייתי כל כך מנותקת שכתבתי את התגובה הבאה בפוסט של מישהי :
לאבלי 10/1/09 23:30:
מקווה שיגיע לך האולד פשן שלך והחלומות שאת מזמינה.
לי לא בא "אולד" וגם לא "ניו" - פרשתי ..משאירה לכן בנות את הזירה
יודעת נשמה,
אתכמובן צודקת...*
גילוש
כל העולם כולו גשר צר
מאוד
ועל כן אין לפחד כלל
באהבה
נשמה כפרות
הבאתי לך שקית יומולדת
עוד מישהו גדל בשנה..
תודה משה איש האהבה...
הנכון... מי יודע מה זה הנכון,
אני קוראת אותך,
את כל האהבה שיש לך אל אשתך
וזה בהחלט מעורר הערכה.
גילה מי כמוני יודע מה זה
לחיות עם מישהי ולהרגיש בודד.
גם אני חויתי זאת לצערי וזה מתסכל
נורא.
אוהבים אותך כולם
אביב שמח פורח ומריח
אהבה מדבורה
בנצ'וק
גילי
הכמיהה שלך היא מאוד
אנושית.
כמו הספק .
הספק הוא העמלק.
מגיע והולך .
שולחת לך חיבוק גדול,
ותפילה למחשבות טובות,
חיוביות,
ומציאות טובה.
אמן.
"אתמול הכרתי את האדם, איתו אני מתחתנת
ואיתו אני אחייה את שארית חיי..."
לך זה יקרה אני בטוח
ובדיוק כמו שאת אומרת
עמי*
גילוש יקרה,
את כותבת מהבטן מהלב,
גם כשאנחנו בטוחים שהדרך בה אנחנו הולכים
היא הנכונה ביותר לנו,
יש רגעים בהם נעצרים מהססים,
אולי בכל זאת טעינו, אולי היה תמרור שלא ראינו.
יש רגעים של לבד בדר,
אפשר לשבת רגע להרהר,
ולפעמים העצב עוטף,
והרי איש לא הבטיח לנו דרך של שושנים,
.והנה פגשת בדרך את השיר המקסים
שהיה כמו קרן אור להאיר את דרכך.
שהאור ילווה את דרכך
ויהיה לך שבוע קסום.
גילוש... כל פוסט שלך... מרגש אותי מחדש...
יש בך כל כך הרבה נתינה - תבונה - רגש - ואהבה אינסופית...
מאחלת לך המון טוב - ויודעת שהאח והיחיד שבאמת שווה אותך... יגיע...!
שבוע נפלא לך !
אהבתי את מה שכתבת, חוץ מהמשפט האחרון.
יש במילים ובצורת המחשבה שלך הרבה כוח,
שעובר הלאה. אלי.
אבל לא מאמינה שאפשר לפגוש מישהו
ולהחליט שזה האדם שאיתו אני נשארת,
זה פתח להרבה אכזבות מיותרות.
כן אפשר לדעת שהוא אדם מיוחד,
אבל לא תמיד הוא זה שמתאים לך.
שתמיד יהיה בך כוח לצעוד את המסע הזה.
נשיקות
*
בזמן משבר, גיליתי שאני החברה הכי טובה שלי,
שאני ראוייה לאהבה שלי.
.
וטוב שכך!
בסופו של יום, זה עניין של זמן בלבד...,
והוא יבוא.
.
זוכרת את השיר של נורית זרחי?
"הכלב שאני הכי אוהבת הוא חתול,
והחברה הכי טובה שלי היא אתה!".
.
הוא בוא יבוא.
שלישי ועוד שלישי ועוד שלישי...
בסוף אני אגיע, או שלא...
הכל לטובה נשמה, הכל לטובה.
סושי נראה לי לי יותר קרוב
ויותר ישים.פשוט תגידי מתי...
תאומה יקרה שלי,
מאמינה לך שאת קוסמת,
גם אני לאחרונה...
האמון שלך נדבק בי גם
והוא ינצח את כל השדים
חיבוק בחזרה...
.
ברור...
כפי שכבר נאמר,
כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע
והפעם,
אני רוצה להיות התלמידה...:)
הגיע החיבוק אסף,
בדיוק בזמן
בדיוק במקום...:)
תמיד כשנשברים
מגיעה מכיוון לא צפוי!
את יודעת, הרבה מדברים על התעוזה שבשיתוף,
אני רוצה להגיב על כך.
בעיני, אלו הם החומרים שמרכיבים את החיים
ואיתם אני עובדת, כמו כולנו.
רק שהחברה לימדה אותנו שהם חסויים, סודיים ולמדנו להתבייש בהם,
כאילו הם משהו לא בסדר בנו.
אני חושבת שמי שיודע להיות עצוב, ידע גם להיות שמח,
כמו המטוטלת. אם אנחנו רוצים להיות בשמחה, אנחנו צריכים לדעת גם
להיות בעצב.... זאת קשת של רגשות....זאת אותנטיות בעיני.
אחרת, כל פעם שיש רגש שאנחנו מפרשים כ"שלילי"... צצות המסכות
ואני כבר מזמן החלטתי על חיים מתוך בחירה ולא מתוך בריחה...
תודה על דבריך המעודדים ועל ההזדמנות שנתת לי לכתוב את התגובה הזאת..
אחות יקרה,
את יודעת, אין לי ספק שכך...:)
בדיוק.
הקולות האלה נועדו כדי לבדוק
עד כמה אנחנו מאמינים בעצמנו.
כשנדע לחייך אליהם כשיבואו
ולהגיד: נסיון יפה, רוצים קפה?
זה יהיה הזמן שהם יפסיקו להגיע...:)
בזמן משבר, גיליתי שאני החברה הכי טובה שלי,
שאני ראוייה לאהבה שלי.
עכשיו כשבלב יש לי אהבה וקיים בי הבטחון, נמצא בי גם האמון המלא
שזה יקרה.
תהיה בי הסבלנות לחכות מתוך בחירה של חיים בזוגיות.
כמה נכון, את כותבת דברים חכמים ומוארים. תודה*
נשמה, כמה אתה צודק
ובכל זאת,
הבדידות הכי גדולה שחוויתי,
היתה ב-10 שנות נישואי...
תודה הילה על תגובתך המושקעת
קראתי אותה בשקיקה.
הוספת לי משמעות של למה וזה חשוב.
כי ה-למה נותן את הכוח להמשיך.
זה מאד נכון,
היום ההתמדדויות הן התבגרות אישית,
אחר כך יתחיל מסע חדש,
של זוגיות
ובו אצטרך להשתמש בכל הכלים שלמדתי
על עצמי.
בפסח מתחיל המסע שלנו כעם,
עד אז בספורי התורה, דיברנו על היחיד,...
מעניין החיבור הזה.
לגילוש היקרה!
מאחלת לך קודם כל בריאות!
המשיכי לעשות את כל הדברים הנפלאים שאת עושה,
אל תאבדי תקווה, מה שצריך להיות יהיה.
אסתר
בעיני אתה צודק,
יש לחבק את מה שמרגישים,
לכתוב את זה, לדבר את זה,
עד שנעלם ונמוג מעצמו.
אין מה לפחד מהרגשות שלנו,
יש לקבל אותם ולסלוח לעצמנו גם עליהם...
חחחחחחח את מלכה בעצמך,
רעיון אדיר.
לעשות שעות ביקור לעצב ולייאוש
ולהודיע להם כשייסתיימו....
אני איתך !
לפעמים את משאירה אותי ללא מילים..
כמו הפעם,
רק חיבוקים,
ואין ספור כוכבים..... *
(חבל שאפשר לתת רק אחד)
כיכבתי
את יודעת למה :-)
תודה על היום
לו יהי
ראויה שלי
טבעי שיש מחשבות כאלו,
אך מאמינה בגישה חיובית.
צריך להעריך את מה שכן יש לנו.
יום אחד זה יקרה,
כי חלומות לפעמים כן מתגשמים.
אהבתי, מצטרף לחלום ולתקווה.
מדהים איך את מתארת מצב לא הכי נעים
מקשרת ומגבילה אותו לאמונה מגיבה ל ונפלא
ומכניסה לתוכו את האושר את ההתמודדות בשמור
האושר ויצירת תקווה אין סופית שנותנת כוחות איזה כיף לבתך או לבנך
שיש לו הורה כזה שבטוח גם את תהני בקרוב מאד מגישתך ומדרכך הנהדרת
הגעתי לדף שלך במקרה ומאד נהנתי ושמחתי לראות את הגישה הדרך והפרשנות
תודה ושבוע טוב אלי
נשמה יקרה,
תודה על המילים החמות.
את יודעת מה?
בחתונה שלי,
אני אכין כמה זרים ואחלק
לכל מי שרוצה...
תודה נטלי.
השיחה האחרונה שלנו עדיין מהדהדת גם לי בראש...
כבר כתבתי פה... אני נפלאה בללוות אנשים בתהליכים שלהם,
שמחה בשמחתם כשמוצאים את האושר.
עכשיו התור שלי, ללוות את עצמי... ומה שיהיה - יהיה טוב !
כבר טוב..!!!
כל כך צודקת
בדברים שכתבת לנו.............
מסוכן יותר לעשות את הטוב מאשר את הרע
שרק נצליח לעמוד במבחנים של החיים .....
זה כנראה מחשבות עבדות אחרונות
לפני היציאה לחירות...:)
בהחלט זה מכנה משותף
שעובר כחוט השני אצל רבים ורבות
בתקופה האחרונה... אולי זה אחד
מהוירוסים הנפוצים באביב...
תודה על הפוסט שלך
הוא נכנס לי ישר
לתוך המחשבות...:)
גילוש יקרה
מחבקת אותך. חזק.
כמה פשוט זה לרגעים חוצפניים כאלה לבוא ולהשתלט עלינו בלי אזהרה
העניין הוא אכן לקחת את כל המסביב והכל כך יפה שקיים עבורינו
ולנשום אותו פנימה בחיוך
לזכור שזה כל כך טבעי אבל בעיקר זמני ובר חלוף
ולחייך בהנאה עם כל מה שבאמת עושה לנו טוב
אין כמו האהבות שלנו להצמד אליהן בחיים בכלל וברגעים קשים כמו אלה
האהבות, ההנאות, כל מה שגורם לצחוק וחיוך...
קרה לי שהרגשתי עצבות והכרחתי את עצמי לצחוק לעצמי ואל מול הראי. וזה עובד.. :)) זה משנה את ההרגשה הנכסית שהזדחלה לה פנימה
אוהבת ומחבקת.. כבר אמרתי? :)
שבר זמני - סופו שיתאחה...
צריך להאמין... ואז זה קורה... הוא מתאחה
כל כך נכון
וזה לא מפסיק להמם אותי
ולפעמים גם להצחיק,
מה שטוב לכשעצמו...
יש גם ימים כאלה,
יקירה...
זה באויר וכמו שזה בא,
זה גם הולך...
נכון מאד
וגם,
היקום לא מעביר אותנו שעור
שאין ביכולתנו לעבור...:)
גילוגול נשמה,
בכמה שעות האחרונות
לא היה לי אינטרנט
וטוב שכך (עשיתי דברים טובים יותר)....((:
יש שבר אמון
ויש שבר ענן
ויש גם קשת בענן.
ואת - מנצחת על כל הצבעים
(וגם את כל הצבעים.
זה יבוא ברגע הכי בלתי צפוי גילוש
אבל יבוא
"לאחר שרעיון מכאיב נתקל בהבנה,
בפעם הבאה שיעלה ייתכן שיסקרן אותך,
מה שהיה פעם סיוט, עכשיו אינו אלא מעניין.
בפעם הבאה שיופיע ייתכן שיצחיק אותך.
לאהוב את מה שיש - שם טמון הכח."
ביירון קייטי.
גילגוש -
מרגש הפוסט שלך
תודה -
שיהיה שבוע מבורך
וכל שתבקשי.....לו יהי
מצאתי את עצמי באותה סיטואציה השבוע
בוכה וכואבת
מאד מבינה אותך ולליבך
מקווה שהוא בדרך אלייך
החיים הם רצף מטורף של עליות ומורדות.
את מתארת כל-כך יפה את האהבות שיש לך בחיים, הצמדי אליהן והן יעזרו לך לעלות שוב.
אוהבת את הכתיבה שלך.
גילוש...כל הרבה חברים סובבים אותך
וכל כך הרבה אהבה יש מסביבך
יום אחד האהבה האמיתית תבוא לקראתך
מבלי שתבחיני בה ומבלי שתתאמצי בכלל...
כי כפי שידוע לי את אשה מההמת ומקסימה
כל טוב יקירה וחיוך של אושר!
זמן ועת לכל דבר גם לבקשות,
וכשאת מבקשת כל כך יפה, אין מצב שלא יענה.
עם האדם המיוחד שאת... זה יבוא
אל תתני לשדונים לקלקל לך.
(אבל למה להתחתן ? לא הספיק פעם אחת?)
יפה
והיום הזה עוד יגיע.
רק טוב.
בזכות ימים קשים כאלה אנו מתחשלים מנטלית
אומרים שמה שלא הורג מחשל
אוהב את כתיבתך!
בזכות ימים קשים כאלה אנו מתחשלים מנטלית
אומרים שמה שלא הורג מחשל
אוהב את כתיבתך!
ריגשת אותי ...מזדהה עם רגשותייך .
שולחת חיבוק
אמנם שבר אבל עם המון אופטימיות
הגדרת אותו כזמני וכך יהיה
חיבוק גדול
גילוש
אישה מיוחדת שאת
רק עוד קצת...
כתבת "שבר זמני"
והדגש הוא על המילה זמני
רק עוד קצת יקירה...
האמיני לי -
כנראה שיש עוד משהו קטן שעלייך לעבור -
אולי עוד שעור עם עצמך
אולי עוד תובנה חדשה שתגיע
ואז...
הוא יבוא
היטבת לתאר כאן תחושות רבות
שאני מאמינה שרבים מאיתנו חשים...
יפה כתבת...♥
אני מאחלת לך ולכול מי שנפשו חפצה
זוגיות נפלאה מפרה וטובה...♥
גילה יקירה,
אני כל כך מכירה את מה שאת מדברת עליו.
כמעט שאין שבוע שה"שדים" הללו לא באים לבקר אותי
ב"נדיבותם המרובה"
ואני רוצה לתת לך פתח, מתוך המסע שאני עוברת עכשיו עם עצמי:
הרגשות שלנו הם לא משהו שמגיע מעצמו
הרגשות שלנו הם משהו שאנחנו יכולים להביא על עצמו - ממש עכשיו ומיד !
אם תחשבי על דברים שגורמים לך שמחה- כמו דברים קטנטנים שאת עושה (אצלי למשל זה ריקוד או להקשיב למוסיקה שאני אוהבת) וזה יכול להיות כל דבר, שמיד "מצית" אותך, זה יעזור עכשיו.
תזכרי מה קורה לך, שאת עושה את אחד מהדברים הללו,
תחשבי על תנוחת הגוף שלך, היציבה שלו
תחשבי על הרגשות שזה מעורר בך
תחשבי על הפעולות שזה מביא אותך לעשות מיד.
למעשה, במקון להזכר, תתנסי ממש ברגע זה, באחד מאלה ותעקבי אחרי השינויים שחלים בך מיידית.
זה הפתרון !!!
באותה מידה, יש דברים מסוימים, שמשפיעים מיידית על היציבה שלנו, על הרגשות שלנו, על המחשבות שלנו- ה-כ-ל.
כל אלה נקראים "טקסים"
אלה ההרגלים שלנו, דברים שאנחנו ריגיל לעשות, מכוח ההרגל, ולא מבחינים עד כמה הם אלה שמייצרים את הרגשות שלנו.
אנחנו יכולים להשפיע על הלך הרוח הריגשי שלנו - מיידית !
באותם הרגעים של נקודת שבר, של עצבות - מיידית - תעשי את הפעולה שגורמת לך לשמחה, להתעוררות, לחיוניות.
באופן מפתיע -תוך שניות את תתמלאי באנרגיה אדירה ושמחת חיים .
זה עובד !! בחיי!!
תנסי את זה ותספרי לי איך היה.
ואגב, את יודעת ש...
את מלכה!!
אם יש משהו בכל הפוסט הזה שאני שמחה עליו
זה השם שלו..
"שבר זמני".
מה שנפלא בך (בנוסף לכל הדברים המדהימים שיש)
זה שאת מודעת.
להיות מודע זה נשמע מאד קל אבל זה לא.
ואת יקירתי ניחנת בדבר הזה שכה קשה לכולנו-להיות מודע.
מה שנותר לי הוא לחבק אותך חזק (עד הפעם הבאה שאת בסביבה ואז החיבוק קצת יותר חמים) ולחזק אותך עד שתבוא האהבה לה את מצפה ומי כמו החברות שלך יודעות...
שכל כל תפור לך להיות בתוכה כבר.
הכל הכנות בחיים מותק... הכל....
ואת, את מוכנה.
נשיקות מקסימה שלי...
גילוש יקרה
אלה המקומות המדוייקים שבהם נעשה מהפך.
אלה המקומות "הנמוכים" אולי, אבל מהם באה העלייה.
ההתפרקות הזו יוצרת חיבור מחדש, בדיוק כמו שכתבת. את עצמך לעולם אינך עוזבת .
באהבה
עופרה
אולי זה רק משבר קטן וזה חולף...
מתוקה קורה לכולנו
בטוחה שכבר עבר לך
וכן
הרדיו תמיד שולח מסרים
היפה הוא גם להבין אותם
חיבוק ענקי
איריס
גילה יקרה, מה שבטוח הוא שאת מצליחה להתמודד.
לעיתים מבלבלת את עצמך ולעצמך את היוצרות בין הילדה שבגן, הגננת, המאמנת, האימא, החברה, האישה.
הדימניות של החיים לא מאפשרת לך להמציא את תורת גילה על כל פרקיה באופן מושלם. הנה, את מגלה שהמשבר קטן קורה, חולף, עובר, ומה אחר כך? שקט, שיעור פנימי, משבר חדש... אלה החיים.
הקריאה לזוגיות, כל כך מובנת לי, כל כך ברורה. יש כנראה איש אחד שעוד לא הגיע למקום הזה והוא מתמהמה בדרך. אבל את בעקביות ובנחישות, בנפילות, במשברים, באמונות ובתפילות, את אישה מדהימה וחזקה. את תשיגי כל מה שתרצי.
תודה על ההזמנה לקרוא אצלך, אני תמיד שמחה ללמוד על עצמי דרכך ועלייך מכתיבתך.
ועכשיו לעניין נוסף. ענין חברות וקשרים בקפה.
אני ממשיכה לבקר אצלך בשמחה.
אני ממשיכה להגיב.
לככב בדרך כלל, כי מגיע לך .
אך
ללא הדדיות, מצב זה לא ימשיך להתקיים לצערי ועל כך כתבתי לידעת הציבור הכותב כאן ולא קורא.....
שבוע טוב
ניצה
היי גילו"ש כל כך אוהבת אותך
לא נותרו לי כוכבים, אבל הייתי שולחת
אלייך עכשיו - תיכף ומייד - ריבוא כוכבים
ואחד, שיזכיר לך את שאת כבר היטב
יודעת - כמה את יפה ובכמה אהבה
את מוקפת ומקיפה.
לא שולחת לך עצות(אין לך צורך בהן !)
אבל חיבוק ענק
ומחמם מאד.
ממני
עד לבניימינה
והיישר לליבך, יעל.
את אחת הנשים ש שמחתי להכיר כאן
תפארת הקפה
"מי ייתן ואמן....."-יאללה בואי ביום שלישי........
נשיקות
גלית חברה מיוחדת ומדהימה שלי
את יפה? את הכי יפה שיש והכי מדהימה!
את יודעת את זה
בדיוק כמו שאת יודעת שהיום הזה יגיע
{דיר באלאק אם אני לא מוזמנת לחתונה...חחח...}
לפעמים אנחנו קמים קצת הפוכים..יום של מאניה..יום של דיפרסיה...
בשורה התחתונה את יודעת בדיוק כמוני שזה יקרה ושאת ראויה ושאת הכי מקסימה בעולם
אז זה יגיע...
רק תהיי בטוחה שזה יגיע בדיוק ביום הנכון...ואם לא הגיע עד היום, אולי לא התאים לך עד עכשיו...
יבוא בענק, מאמי! מבטיחה לך!
אני קוסמת...מבינה בדברים האלה..חחח...
בינתיים בואי לחיבוק ענק
אוהבת אותך מלא
ומככבת אותך כוכב מנצנץ
כזה שירומם לך את מצב הרוח
כזה שמגשים משאלות של גדולים
מתובלת
גילוש יקירה,יבוא במהרה יום ההכרזה..אמן!
ואת תהיי בו שלמה יותר,מוכנה יותר,הרבה יותר.
המילים שלך מרגשות וכל כך אישיות,
אז אשאיר חיבוק ללא מילים..
שלום לגילוש....
מגילוש.... לגילוש....
קראתי וריגשת אותי
הצלחת להעלות ולהציף.... את מה שקורה
בתוכך, באופן הכי פשוט וברור
ללא סייגים , ללא מחיצות
כל הכבוד לך על התעוזה בשיתוף
אופטימיות, חיוך... ו.... להמשיך לנסות
אולי... אפילו תוך הגדרה יותר ספציפית...
שאת בודאי יודעת ומכירה.
וה"שד הקטן" שמנסה לטרפד כל חלקה טובה...
יש להבחין כשהוא מגיע ולא לתת לו מקום של כבוד ....
קשה.... אבל אפשרי ... תוך כדי אימון עצמי
בהצלחה
צמרמורת העברת בי (אולי בגלל הרגש, הכמיהה, הכנות, )
ואולי...כי אני כל כך יודעת .
אשוב.
נכון נשמה...
ובזכות ימים כאלה, נדע להעריך
ולכבד, את הטוב שיגיע.
יש הבדל בעיני, בין מי שנולד בעבדות,
לבין מי שנולד בחופש.
הם הלכו במדבר 40 שנה כדי שדור העבדות יכחד.
לארץ המובטחת נכנס הדור שנולד לחופש.
לפחות את הילדים שלנו
אנחנו מגדלים באהבה, נותנים להם את הכלים,
שאנחנו היינו צריכים לעבור את ים סוף כדי לרכוש....
נשמע לי מוכר מאוד, גם לקבל מסרים דרך שיר שמתנגן או מילה מוזרה שמישהו אומר....
אבל הכי בטוח לי שאמונה היא ההיפך של ייאוש, לא תיהיה קיימת בלי הקולות האלה שעולים, תפקיד האמונה זה להיות שם גם כשהאמונה בשיאה וגם שהקולות האלו מגיעים.
תסמכי על זה שהיא שם.
:)
אמן ואמן חומד
ואני מאמינה, שהוא יגיע,
בדיוק, אבל בדיוק,
בדקה הנכונה...
גילה.
לכל אחד יש את הרגעים האלה
שהוא מצפה לאהבה החדשה.
למרות שאת מוקפת בהמון אנשים
אוהבים. כשאין את הבן זוג שמצפים ממנו
לתת את הדבר הנחוץ כל כך בתוך הביית
מרגישים חוסר.
תודה אלה היפה,
שבוע נפלא שיהיה לנו...:)
אני את המקום הזה מכירה מצוין.
גם בהקשר הספציפי הזה,
וגם בהקשרים אחרים.
מעבר לכל התובנות המדויקות כל-כך שלך בענין,
רציתי להוסיף משהו קטן:
המקום הזה של הצורך הכה-אמיתי-עד-שזה-כואב
באהבה וזוגיות-אמת,
הוא מקום שכדאי וצריך לזכור.
המקום הקשה הזה,
והוא קשה,
למה לכחד או למתן את התחושה הפנימית כפי שהיא,
יוכל להוות בעתיד מאגר בלתי-נדלה לכוחות ואנרגיה שיידרשו לך
לקיים את האהבה והזוגיות-האמיתית לכשתגיע.
כי אהבה וזוגיות-אמיתית, אני יודעת שאת יודעת,
אינן נטולות קשיים ואתגרים,
ואלה דורשים כוחות, מחויבות, והתמסרות
על-מנת להתמודד איתם כראוי ולהתמירם.
בהתחלה זה נראה קלי-קלות,
הנה האושר בהתגלמותו המושלמת הגיע.
בהמשך מגיעים השיעורים-ההכרחיים,
המקומות שיש לפתור,
כדי להמשיך להתפתח כאנשים, וכחלק מזוג.
האהבה הזוגית-האמיתית נועדה להביא את השיעורים האלה אלינו
כחלק מתהליך ריפוי והתפתחות אישי.
והם מטבעם לא-קלים.
ובשל כך, חשובים כל כך האנרגיה והכוחות האצורים
בזכרונות הקשים של ימי הכמיהה והבדידות
(וזה גם אם חיינו מלאים באוהבים אחרים,
אם יש בנו כמיהה אמיתית לזוגיות-אמיתית,
חסרונה מרגיש כבדידות).
הם יהוו לך תשתית לשאוב ממנה, לכשיגיע זמן-הצורך-בכך.
אנשים שזוכרים היטב את עוצמת הרצון-האמיתי הזה,
מוצאים את הכוחות הנדרשים להתמודד עם כל מה שעולה,
אם הזוגיות היא אמיתית וראויה לכך.
יש להם built-in צידה לדרך,
שגם היא מורכבת בדרכה ופתלתלה.
אז הנה עוד חשיבות של החוויה הזו שאת עכשיו עוברת,
בנוסף לכל מה שנאמר ונכון כל-כך.
כל טוב יקירה,
תודה על השיתוף שלך,
את מאד כינה ומרתקת בשל-כך.
הילה
גילוש את מקסימה קודם כל,
ותודה על השיתוף
זה לא מובן מאליו......
אני החלטתי לחבק את המצב
ואני בטוח שכשאני נינוח
זה יגיע ויגיע הכי טוב
והכי נכון .....
חיבוק ענק!!!
תודה שרי,
ובסוף ההליכה
רואים את הארץ המובטחת
ונכנסים אליה...:)
קישטה אדון יאוש. שעת הביקור הסתיימה !
:)
ואת מלכה.
מאיה של האהבה,
כדי לראות אותך מאושרת, היה שווה כל רגע
מאחורי ההגה...
מסתבר שיש קיצורי דרך כי בסכומו של ענין
זה לקח רק 3 שעות...
והמפתחות,
כמו שהסברתי לקטנה, הם המפתחות של הלב,
צריך רק לדעת איך השתמש בהם ...
תודה רות, על דבריך המאירים והמעצימים.
אכן, הזית פורח, אפשר לדעת לפי התקפי האלרגיה של טל
...
וכנראה גם שלי חחחח.
יהיה טוב. כבר טוב...
לשחרר רונה... לגמרי.
לתת לזה מקום וזה משתחרר מעצמו.
אני כותבת את זה, לא מפחדת מזה
וזה נעלם כמו שבא.
חשבתי השבוע על ההבדל בין
לדבר על הרגש לבין להרגיש אותו...
להרשות לעצמי להיות בו.
תודה נשמה על דבריך, הם תמיד
מאירים משהו למחשבה נוספת.
את ראוייה אמיתית גילה יקרה,
והמחשבות והתחושות שמקננות בך-
הכי טבעיות ואלו שהופכות אותך לאנושית.
תמיד מזכירה לעצמי גם אני- להיאחז בשפע ובאהבה שעוטפים אותנו
ופשוט להמשיך ולשדר לעולם את האמת שלנו, את האהבה שפורצת מתוכנו
ולהאמין.....
לצעוד קדימה ולהאמין שהכל עוד יקרה.
(תזרקי לעברי את הזר כשזה יקרה???)
אוהבת ושולחת אבק כוכבים
איריס.
נשמה יפה...
השיחה האחרונה שלנו עוד מהדהדת לי בראש..
תקומי כל בוקר ותאמרי את השורה התחתונה "הכרתי את אהובי ואיתו אני מתחתנת"
את החלומות של עצמך מימשת, בטוחה גם של אחרים,
נשאר חלום המיוחד הזה שייתגשם אם רק תאמיני בעצמך
ולא רק אמונה מספיקה, מזל והרבה...לראות אותו אל מול עינייך.
יקירה את פשוט מסכמת את מה שעובר עלי בחודש האחרון.........
אני חושבת שזה סוג של וירוס באויר שמדביק את כולם.....התרופה היחידה זה לסלוח לעצמנו.
*
לימור
http://cafe.themarker.com/view.php?t=956246
*
אכן
היקום שולח לנו כל הזמן
מסרים
אם דרך שירים, ספרים
ועוד..
נהיה רק קשובים בזה
המסע
נקבל את המתנות
התובנות
כל כך מזדהה איתך הבוקר
ומודה לך על זריקת המרץ
אם היה שעור, לא היה לשוא
בזכות ימים כאלה........
נגיע לימים של תהילה ואושר......
ואז נוכל לקצור:-)))))))
אם לא נעבור משברים איך נתחשל???
"אתמול הכרתי את האדם, איתו אני מתחתנת
ואיתו אני אחייה את שארית חיי..."
דרלינג,
מי יתן ויום זה קרוב משתדעי...
*
כמה נכון......
ובהצלחה לך
שרי*
מדהימה שלי
זה היצר הרע הזה שהורג אותנו לפעמים
ומושך אותנו למטה, לא מאמין, מפחד
אל תאמיני לו
תסתכלי מה קורה במציאות
וראי כמה את אהובה, ראויה ובלתי ניתנת לעצירה
עוד טיפ טיפה סבלנות
הכל מסתדר בסוף
וגם מה שלא - הרי כך צריך להיות והוא מסודר כשלעצמו.
המשיכי להסתכל על החצי המלא
הוא השווה
הוא האמיתי
הוא המציאות
ו-תודה על 4 שעות מאחורי ההגה.
מעריכה זאת
וגם המפתחות
עם המון משמעות.
מאיה
גילוש
את אישה יפה
את מלכה
נקודה
חיי בעוצמה,
האביב כבר כאן,(הזית פורח) מזג האויר משתגע
כשהאבק שמכסה את עיניו של ההוא ישקע הוא יגיע
מתי ?
אלוהים יודע
וככה זה צריך להיות
גילוש יקרה
אמון ואמונה תמיד מתחברים לי עם let go
מכירה היטב את קולות הספק שמזדחלים להם פנימה שכל מטרתם לקבע אותנו במקום כמו ה"שדונים" בעצם..
שבת קסומה.