אל תאיימו עלי, פעם הייתי הרבה יותר רגישה, גם הייתי משקיעה הרבה מחשבה ויצירתיות. פעם הייתי תלויה ברושם שאעשה כשאיימו עלי בגדודי אדם ואמירות, נבוא לכל השבת...
אז בבקשה אל תאימו עלי, אני כבר לא רגישה וגם לא משקיעה מחשבה ויצירתיות, כבר לא אכפת לי אם הרשמתי אתכם בטעם או בעריכה, פשוט כמה שזה נשמע פשוט, כוס זכוכית פשוטה למחורפנים כמוני שלא יכולים לשתות במאג עם פיה עבה. יש גם מאג לאמיצים שמוכנים להיכוות בשפתיים... לא מגישה עוגה בצלוחיות אישיות, מניחה על השולחן עם סכין של סטייק וכל אחד בוצע לו את החתיכה שלו לפי גודלו ובעיקר לפי רוחב עיניו. לא מניחה את העוגיות בכלי מעוצב, צלחת פשוטה, זו שאכלו ממנה מנה ראשונה.
לא מארחת בסלון, רק בפינה האינטימית שלי במטבח, ליד שולחן האוכל המואר, כשהדלת פתוחה לרווחה כדי שזמרת הציפורים תשדר את האווירה.
מכינה את הקפה הראשון כל אחד, את השני אתם מכינים לבד... פירורים שנושרים על הרצפה נאספים בביקור הציפורים שנכנסות כשאני מפנה את גבי לכיור
אז מה יצא לי מעוד שבת של אפיה: עוגת פרג עם קוקוס מצופה בשוקולד מומס בחמאה עוגיות שוקולד קוקיס ממרשם חסר (יש פוסט על זה) עוגיות קעאכ מרוקאיות מלוחות פריכות ולרעבים, יש את מר בצק עלים ממולא בשר ליד העוף
אז אם אתם רק מאיימים אז אל תבואו, ואם אתם רציניים, אתם מוזמנים
נחתה עלי רוח האירוח, זה לא משהו טבעי אצלי, אז אם תבואו זה לא ייחשב לכם כניצול... לא שומרת לאף אחד, מה נשאר משוגר לקומונה בבאר שבע |