אאורטה
פוסטים פופולאריים
-
טובטוב: הגמד הטוב? - כתבת תחקיר
5/12/13 | 7490 צפיות
-
איור - ביטויים מפורסמים ומקורם 13 (כנסו לצפיה)
16/6/09 | 1482 צפיות
-
וידאו: חברוּת אפלטונית בין אישה לגבר איננה אפשרית?
2/4/12 | 1542 צפיות
-
מי שעונה נכון על השאלה הזו - גאונ/ית!
19/2/14 | 3676 צפיות
-
ואללה זבאללה יופי
9/10/10 | 1406 צפיות
-
פתחתי גלריה! (+ביטויים מפורסמים #12)
10/5/09 | 2138 צפיות
פוסטים אחרונים
- המימונה שלי 22/4/14
- יושבים 31/3/14
- מי שעונה נכון על השאלה הזו - גאונ/ית! 19/2/14
- הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול 29/1/14
- ההבדל בין מישהו שאוהבים לשנוא למישהו שפשוט שונאים 9/1/14
- הולך ופוחת 19/12/13
פלוֹרָה מק'פּוּק והדברים שבלתי-נמנעים
פלורה מק'פּוּק (שם בדוי) היא בת חמישים ומשהו. פלורה מק'פּוּק נראית כבת שבעים. פלורה מק'פּוּק צובעת את השיער באדום-סגול שאין בטבע. פלורה מק'פּוּק שמנה אבל לובשת טייטס. פלורה מק'פּוּק שומרת הכל בפנים, פשוטו כמשמעו. אם רגשות היו גזי מעיים, פלורה מק'פּוּק חוֹוה מערבולת רגשות. 7 מתוך 8 פעמים פלורה מק'פּוּק בוחרת דווקא את ההליכון שלידי במכון. תוך דקות מספר, כשהיא מתחילה להתאמץ, פלורה מק'פּוּק (שם בדוי) משחררת בדממה מוחלטת ענן של מתאן מרוכז, מעין ישות מצחינה שעומדת באוויר ולא זזה. יש מקרים שבהם לא בטוח מי עשה את זה, אבל במקרה של פלורה מק'פּוּק פיצחתי את הקוד כבר מזמן. זו היא. פלורה מק'פּוּק יודעת שאני יודע, ושאין לעזאזל דבר שאני יכול לעשות לגבי זה חוץ מלאלף את רפלקס ההקאה שלי. פלורה מק'פּוּק צריכה ללכת לשירותים לעתים קרובות יותר, אבל היא לא תעשה את זה.
*
היא עושה את זה מאותה סיבה שהכלב שלי לא מביא לי ביס בזין על אף שהוא בדיוק בגובה הנכון ועל אף שאני לעתים מטיל עליו מרות שמבהילה אותו.
ככה.
כי זה מי שהם. יש דברים שכנראה יקרו ויש דברים שכנראה לא יקרו.
*
וגם ההיא שפעם יצאתי איתה היא מי שהיא. זה התחיל מתוק, נמשך מתוק, והסתיים לא מתוק לאחר שהצטרפה לארגון שיווק רב-שכבתי, דהינו כת, והתחילה לזיין את השכל עליו 24/7. כל דבר היה מקושר אצלה לגיוס אנשים לארגון הזה, וכל שיחה נאנסה בסוף לכך. היא בלעה את הבולשיט במלואו והחלה משננת אותו לאחרים בזחיחות דבילית שיכולה לבוא רק מאידיוט מתוּכנָת. היא הפכה בלתי נסבלת. עד מהרה החלה לחשוב שפעילותה בארגון הופכת אותה לאדם מפותח יותר, גם ממני. ואז ביי ביי.
ועכשיו ראיתי שהיא חידשה את המנוי שלה באתר ההכרויות. להפתעתי האפסית, היא מסיימת את התיאור האישי שלה בציטוט של (מי מכם ניחש?) ל. רון האברד. כמו דברים רבים, בדיעבד זה נראה בלתי נמנע.
*
כשנכנסתי למלתחה הפיצית במכון, אחד משני בחורים צעירים ושריריים ישר אמר לי, "זה לא מה שנראה לך." שניהם היו בלי חולצה, אחד ליד השני, משווים שרירים בראי. "גם אם כן," אמרתי לו, "מה זה משנה? מי אני שאגיד לאנשים איך לחיות?"
*
אז מי אני שאגיד לאנשים איך לחיות? אני רק יכול לומר אם לדעתי הם אידיוטים. כמו הבחור הבא, שגם לו פרופיל באותו אתר הכרויות בו הכרתי את ה(עכשיו כנראה) סיינטולוגית.
[מתיאורו האישי:] "...אלכימאי שמחפש את הבאדולינה שלו. יצירתי, מקורי..."
כן. מקורי, יצירתי. אחושרמוטה. לא פגשתי אף אחד שקרא את רבי המכר האלו ומייד החליט ליצור מהם פילוסופיה אישית.
(C) כל הזכויות שמורות ל-RAJARAJ |
תגובות אחרונות
-
ציני_כאן
בתגובה על אוקיי, אני אסביר את זה רק פעם אחת
-
face
בתגובה על המימונה שלי
-
ההלך
בתגובה על יושבים
-
--()--
בתגובה על מי שעונה נכון על השאלה הזו - גאונ/ית!
-
ההלך
בתגובה על הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול
-
Rajaraj
בתגובה על ההבדל בין מישהו שאוהבים לשנוא למישהו שפשוט שונאים
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לי את הדבר הזה, נו, איך זה נקרא? [נוקש באצבעי] אה, כן: חיים.איפה התחבאת עד היום, צחקתי בטרוף
בחירתי האידיוסינקרטית היא להפסיק להעמיד פנים שאני שולט ברגשות שלי במצבי עקה, כמו למשל כשפלורה מק'פוק (שב"ד) מפיקה את הבוקֶה שלה בעודי מנסה להתעמל.
הבלוג הזה הוא דוגמה טובה ללימון.
תפ'דל.
האאאא. נרגעתי עכשיו.
אין כמו איזו ציפור מתה עם אורז להרגעה בלתי נמנעת של רעב.
ובאמת יפה מצדך שהבנת בסוף.
אני מעריכה את זה.
אני מהז'אנר שנהייה בלתי נסבל בעליל בעת רעב.
ולגבי טענתך המלומדת, אני אומר שכאן באמת אנחנו מגיעים כבר לבחירה האישית והאידיוסינקרטית של כל אדם איך לתפוש את העולם. משהו על הגדרת הטוב והרע, משהו על חצי כוס ריקה או מלאה, משהו על לימונים ולימונדה, משהו כזה.
אלוהים ישמור תראה מה קורה לי.
גם כשאני לא רעבה אני מלהגת.
יש לך אולי לימון פנוי במקרה?
:)
הגם שכמעט חטפתי התקף אפילפסיה בנסיון לקרוא את התגובה הזו, הבנתי אותה לבסוף :-)
את מתכוונת שהידוע קל יותר מהלא יודע, ואמת בכך.
מצד שני, בומבה שאתה יודע שאתה הולך לחטוף הרבה פעמים קשה יותר מזו שאתה עיוור לגביה. מ'תומרת?
ואיך היה האוכל?
לא. פשוט מה שבלתי נמנע הוא בלתי נמנע.
אז מצד אחד אין מה להתעסק איתו יותר מדי, כי יש ביטחון מלא שלבטח הוא יקרה.
בניגוד לדברים אחרים שהם כן נמנעים, אז יש יותר ריקוד סביבם.
אז זה קל יותר.
ומצד שני אפשר להתכונן לקראתם, כי הם לבטח יקרו.
בניגוד לבלתי צפוי, שיכול להפתיע אותנו ככה סתם פתאום באיזה יום אביבי סתמי.
אז גם זה קל יותר.
ועכשיו, זה פשוט בלתי נמנע שאני אוכל משהו.
כי אני מה-זה רעבה!
:)
התבלבלת בין פשטות לקלות. :)
דברים בלתי נמנעים, בייחוד אלה מהזן החוזר ונשנה, הם דרכו של אלוהים להקל עלינו את החיים.
:)
חן חן חן.
לפי כותרות הפוסטים שלך, בקרוב אצלך (קריאת פוסטים, לא גזים וכו')
חהחהחהח!!!
ואי, ואי, ואי... אמרת את מילת הקסם. יש לי הרבה לומר על לנדמרק, אליה נחשפתי כאשר חבר טוב שלי נקלע לארגון הזו (טוב, על מי אנחנו עובדים - לכת הזו). בדיוק בשבת האחרונה צפיתי בכתבת תחקיר סודי צרפתית בה חדרו אליו.
ואכן, אם יש מוטיב בפוסט הזה שלי, זה שגזים מצחינים באים במגוון צורות.
ואני, עם רפלקס ההקאה הבלתי ניתן לאילוף שלי, אומרת שמזל שלא כל סוגי הפלצנים מפיצים באמצעות ניחוח.
באדולינות ולנדמרקים למשל.
נסה לכתוב שירה בקפה דה מרקר.
You can get away with murder.
מה "צחקוק מבויש"? תתכופף.
עזוב, אני לא במצב רוח. הלך הסובארו. נשאר רק הפשע. אני שוקל איזה.
בדיוק סיפרתי עליך לחברות שלי, קוקי. איזה נהדר אתה כשאתה אוסף אותי בסובארו פשע שלך עם המחזיק מפתחות זנב-חתול. אתה גורם לי להרגיש כזו אישה [צחקוק מבויש].
גם אני טוב מדי אליך. ואל תסמיק, זה בסדר.
את טובה מדי אלי.
במידה וזו אידיאולוגיה, האישה הזו עשתה לי שטיפת מוח.
זו הדרך היחידה שהפלצנים האלו ילמדו.השותף שלי הולך למכון וסובל מבעיה דומה - רק שאצלו הפלצן הוא אושיה בכירה בתקשורת הישראלית.
מאז שהוא משליט את הטרור הכימי שלו לידו הוא לא צופה בו כמחאה.
לחיי ה-5%.
וברור שמשהו שם מפריע לי. זה נקרא טמטום ויהירות, ומעולם לא טענתי שאני אדיש להם. :)
אין חדש תחת השמש ואין נביא בעירו.
הסיינטולוגים ופורום ולנדמרק ושיווק רב שכבתי משתמשים ביאוש של האנשים, זה שקול לשווקים שמציעים פיתרון ל:
התקרחות, אין אונות, השמנה רק ההבדל שבתרופות שמן הנחש, אתה מבין שעבדו עליך (או שלא) ברגע שזה לא עובד, החברים הטובים נותנים ל"חיים" של אותם אבודים "משמעות" ופיתרון שאני רואה אותו כרגעי תוך כדי ניצול כלכלי, רגשי גדול (בניגוד לסתם ניצול כלכלי)
עצם העובדה שאתה כותב עליה למרות הזמן שעבר אומר שמשהו שם מפריע לך, מה? אני לא יודע, תעשה קצת אינטרוספקציה בנושא. ותשמח שאתה (ואני) ב 5% שאנחנו מדברים עליו, בקרים כערבים.
זה רק יחמיר (בהרבה) את רמת הפלצנות בחלל החדר. את יכולה לדמיין מה יקרה במפגש בינה לבין, נגיד, הנזיר שמכר את הפרארי?
אולי בפעם הבאה שזאת עם השם הבדוי
תלך בהליכון לידך תמליץ לה לקרוא
את אחד הספרים האלו, או משו בסגנון...