| קודם מגיבה הבטן ואחר כך צריך לשים לב -
הכל משמעות
לחזור ולקרוא, רוצה לומר בעיניים אחרות, שהתרגלו, שהזדקנו, שצחקו הרבה, שהפכו כמעט זרות,
צריך לתת את הדעת - היכן מתעלה השיר - האהוב - לכדי ממשות סימבולית סמיכה יותר מכל נוכחות פשוטה של איברים והברות
לאהוב זה כמו לקרוא שירה צריך לאט
לחגוג
בדומיית חדרים
רחוק מכאן ישנו ארכיון אחד ובו, בין דפים מצהיבים שריחם מתוק ומנחם שמורות האהבות כולן |
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(:
תודה
יפה...אבל, ממש יפה!
זה מקסים
ואהבה אמיתית היא כזו שערכה רק עולה עם הזמן
כמו ספר ישן.
מקסים. השוואה יפהפיה
כרגיל את שופעת חיוכים ואנרגיות משובחות.
תודה לך, יעלולי.
ובדפים המצהיבים בארכיון הנעול, ישנם סודות,
אהבות כמוסות וזכרונות מתוקים יותר ופחות.
כרגיל, אתה נפלא :)
*
(:
מקסים. תודה מירבי.
קפיצת בנג'י של הלב..
יצא שככה עובד הראש שלי: זה עשוי להישמע מוזר כשמנסים לנהל איתי שיחה נורמלית, אבל בתור כותב זה עובד בסדר גמור.
מיכלי. הפלאת.
יפה ומכשף, איטי וממוסס.
איך איך איך אתה עושה את זה? איך אתה לוקח את הנושא הכי טריוויאלי בעולם וקושר את המילים לקסם טהור וחד-פעמי כזה? אוף איתך.
תודה נעמה.
פייייי מזל!
אנחנו בעד ריבוי דיעות - -
לא סגורה על זה...
תודה שירונט.
יפה.
להרגיש ולהרגיש. כמה אנחנו מכורים. תודה ריק
לאהוב זה
להרגיש
ולהרגיש
-
ריק
תודה כפולה אם כך, יוגיתי.שיר מדהים.
קראתי אותו לאט..פעמיים!
תודה אלון
אז בביתו של הלאהוב לא מדברים על החבל?
נסכם ב"לאהוב זה תלוי", אם ככה.
לאהוב זה לא כמו לקרוא שירה
לקרוא שירה זה הרבה יותר קשה
לאהוב זה רק יותר מסובך
או ממש פשוט
תלוי
?
לא
כל אחד והדרך שלו - -
תודה ענבר.
צריך לשים לב ואז להגיב מהבטן...
תודה נעמה.
כשזה בא ממישהי שכותבת כמוך זה גם מסב גאווה. תודה עדית.
הנהנתי כאן עשרים וארבע שניות לפני שהבנתי שאת לא רואה את זה: אז כן, מסכים. תודה נילו.
אני גאה להשאיר כאן את הכוכב ה - 1001...
אהבתי לקרוא כאן. תודה.
צריך לאט... כמו צלילה לעומק
והלאט הזה מוסיף (או מסיר) שכבה ועוד שכבה
מקסים:-)
תודה זיקית -
כמה יפה וחכם ונוגע.
טובה כשאת רעה. תודה פשקדית.
לאט לאט
סנטימטר סנטימר
אהבתי את זה. תודה א.ה.
לאהוב זה
כמו לקרוא שירה
כמו לשיר שירה
כמו לברוא שירה חדשה לחלוטין
יחד
ולאהוב את שירה זה כמו?
תודה וברוכה השבה - עידן ועידנים.
שזו כמובן, המילה הכי חופשיה שיש. תודה אורד.