פיוט ישמח לבב אנוש
פוסטים אחרונים
- במקום היקו פולני 26/5/10
- עריכת כתבי יד - שירה 17/5/10
- 2 בלילה. וולט ויטמן 6/5/10
- אחות לא ידעתי: שיר געגועים 29/4/10
- אל תירא 22/4/10
- ראינו ביפי הארץ הזו 15/4/10
ארכיון
נוקטורנו
נוֹקְטוּרְנוֹ
לנטלי
הַחשֶׁךְ קוֹטֵף אֶת נַעֲרֵי הַלַּיְלָה הָעֲצוּבִים הַנִּשָּׂאִים כַּחֲרָקִים בְּעוֹנַת הַחִזּוּר בָּרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת צָפוֹנָה, נֵר זָעִיר נוֹגֵהַּ קְטִיפַת אוֹר בִּקְרוֹן הַשֵּׁנָה הַנּוֹדֶדֶת וּכְבָר רְצוּעוֹת שַׁחַר רִאשׁוֹנוֹת גּוֹהֲרוֹת עַל אֲפָרִים גְּדוֹלִים, שְׂפַת אֲגַם, בָּתֵּי כְּפָר, כְּנֵסִיּוֹת קְטַנּוֹת - There must be a way שָׁרָה טָאנִיטָה טִיקָרָאם, נוֹקְטוּרְנוֹ לְנַעֲרֵי הַלַּיְלָה הָעֲצוּבִים בָּרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת צָפוֹנָה בָּרַכֶּבֶת הַזּוֹלֶלֶת אֶת אֵירוֹפָּה
|
תגובות (84)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה עופרלה. תיכף בא עם הנרגילה. תכיני את הקטורת
עשית לי חשק להדליק קטורת,ולעשן נרגילה הבא נגילה ונשמחה
תודה, לילי
There must be a way
הפעם אין סיכוי שזו טעות
תמיד נהניית לבחור לי שורה מתוך השיר שלך
ולתת לה משמעות לחיי
גם אם זה לא קשור למשמעות של השיר
זה מדבר אלי
מכוכב לך ידידי
תודה, רוח לילה
שיר אוירה חזק ועצוב, מעורר אסוציאציות מהעבר וההווה.
תודה, זמר
הכל כבר נאמר רק מה שנשאר לי הוא לככב אותך יקיר
תודה, אפרת
לְנַעֲרֵי הַלַּיְלָה הָעֲצוּבִים
בָּרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת צָפוֹנָה
המון קונוטציות לשורות
חשתי באווירה
בתחושה של " הנסיעה"
אפרת*
תודה, רותי
השיר לקח אותי לפינות החשוכות בהיסטוריה שלנו.
פינות בהן הלילה שלט ואור בקצה המנהרה של הרכבת- אין.
שיר עם הרבה שקט והרבה כח.
* ותודה,
רותי.
*
חמוטל(:
המון תודה, הדרה
אמת, רבקה. צודקת
ממש נפלא איך לא יותר מעשרים שורות
מילים, הברות וניקוד
מצליחות ליצור מנהרת זמן שכזו
ולהביא אותי בשניות לרכבת שזוללת את אירופה...
עשית לי הפסקה נהדרת. תודה (-:
זו בדיוק האסציאציה שעלתה בי, עודד.
ואתה יודע.. לא צריך למות פיסית... כדי להחשב כמת.
תודה, זהר
תודה על ההזדהות, רבקה'לה, אם כי נסחפת קצת, אף אחד לא מת בשיר הזה, השבח לאל, למרות אסוציאציות השואה הבלתי נמנעות
נקטפו בדמי ימיהם....
אלה המילים שנלוו לקריאת השיר שלך.
עצבות מדבקת.
נוֹקְטוּרְנוֹ
לְנַעֲרֵי הַלַּיְלָה הָעֲצוּבִים
בָּרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת צָפוֹנָה
בָּרַכֶּבֶת הַזּוֹלֶלֶת אֶת אֵירוֹפָּה
הרכבת זוללת את אירופה כמו החושך הזולל את הנערים
הם עצובים אני עצובה
רגשת משורר הלב .
עודד, הפעם אני לא מבין. אבל גם אין בי את הלהט והסקרנות להבין עד תום כי השיר מענג גם בבלי דעת. אהבתי את נערי הלילה העצובים, הם מעוררים בי חמלה והתלישות שלהם נוסכת בי עצב. יש כאן משהו מאד נוגה ובה בעת מושך ומצודד ואיני יודע כיצד להכריע בין השניים וכיצד להכיל אותם בה בעת בגוף אחד.
איציק.
מקסים, מקסים, מקסים...
מרגש לקרוא ולהתענג על הדרך בה אתה עורג את פניני מילותיך,
לכדי שרשרת מושלמת
מעולה !
תודה על ההתייחסות, סיגלית, אבל לא הבנתי את השאלה
שונה ופשוט, מתחברת לנופך הלא דרמטי ועם זאת מלא רגש ואת זה כלל לא קל לעשות.
*
הרהרתי ברכבות של הודו
נזכרתי בנעורים חסרי שליטה ומלאי סחף
ראיתי את אירופה אהובתי
התגעגעתי לזריחות
כל כך הרבה חוויות בשירך הקצר
תודה ושבוע יפה
עודד מהיכן המילים??
אני נוברת מחפשת ולא מוצאת
תודה, מיכל
שיר עדין ויפה על מציאות ברוטאלית.
האירנויה הבלתי נגמרת של הפואטיקה.
עודד יקר,
שיר יפהפה הבנוי היטב מבחינת האווירה שהוא מעביר. המילים ממש מציירות את הנוף, את המראות, משמיעות את הצלילים
ברקע חיתוכי הרכבת את המסילות, ומספקות את האווירה החושית המתאימה.
שכל אלה יכולים למעשה להיות אמצעים לאפיין את הלכי רוחם של הנערים, עצב, מסע, רומנטיקה שבורה,
וכמובן שאי אפשר שלא לשהות במרחב האסוציאציות של הרכבות באירופה בתקופה היסטורית חשוכה.
תודה על השיר הזה, ושבוע טוב!
עודד,
לילה רך וקטיפתי. נהדר.
כמה אהבתי את הפתיחה:
הַחשֶׁךְ קוֹטֵף אֶת נַעֲרֵי הַלַּיְלָה הָעֲצוּבִים
מירה
אני לא יכולה להיות אדישה לנוקטורנו, גם אם יש בו עצב מסוים
כי הוא מותאם לסוף היום
ואני אומרת שללא נגיעות קלות של עצב לא נכתבות לעולם יצירות יפות
לכבוד הנוקטורנו*
תודה, ל. מה אומר ומה אדבר? אמרת כבר הכל. חותם על כל מילה שלך
מסעות.
אפילו רק למשך לילה אחד, יש בהם את הפוטנציאל לקחת לקצוות.
ולמרות שתמיד הבוקר עולה בסוף, המזוודה שלנו כבר לא מכילה את אותו מטען שנארז לפני קניית הכרטיס.
משהו נוסף לו. משהו גם נגרע.
תמיד משהו גם נגרע.
וכולם, כל המסעות כולם, הם חזרה גנרלית למסע הגדול אל החושךף שעוד יבוא. תמיד הוא בא.
ואפילו טניטה טיקראם לא יכולה לעצור. רק אולי קצת לנחם.
(איזה כיף לאישה שהקדשת לה שיר)
תודה, סיגל
הַחשֶׁךְ קוֹטֵף אֶת נַעֲרֵי הַלַּיְלָה הָעֲצוּבִים
עוידד,
נער הוא ר"ת של רצון של עצמו.
מי שמשתמש ברצון של עצמו החושך באמת קוטף אותו
כי אור נמצא בנתינה של אמת...
והוא זה שמביא שמחה, לכן נערי הלילה העצובים נקטפים על ידי החושך..
אתה כותב, אני כותבת וכל אחד מבין מעולמו הוא.
מקסים ומענג.
סיגל.
תודה, אמירה. זה אמנם לא שיר שואה, אבל האסוציאציה נמצאת שם בין פסי הרכבת
איזה שיר נוגה ועצוב,
לקחת אותי בחזרה לשואה..
נגעת בכל נים אפשרי...*
*
תודה, רחל, על התייחסותך. אם הרכבת זוללת את אירופה, האסוציאציה כמובן בלתי נמנעת
תודה, ורדה
תודה, נעמה
תודה, עדי
מעניין השיר הזה !
*
}{
יפה כתמיד.
ציורי
אוהבת.
שבוע מבורך.
כל כך עדין, עד כאב.
סגנון קצת אחר שלך, אבל חודר ללב גם הוא.
*
נעמה
יפה כמו תמיד:) שבוע נפלא ידידי.
תודה, שרון
יפה עוידד *
עודד ידידי,
הפעם התעלית על עצמך
איזה בחירה של מילים
אפשר ממש לראות תסריט של הסרט אל מול עיניי..
מעולה!
שבוע נפלא
שרון
תודה, מרוונת
הרגשתי מעט עצב...אותי זה לקח לרכבת בטרבלינקה...
נערים לבד דוחק...צללים של אור...נסחפתי אתה אומר?...
עודד היקר אוהבת את הסיגנון...מאד לא סטנדרתי...
שבוע נפלא לך חבר יקר...
תמו"ש
תודה, רחל
עודד יקר, שירך טעון וחזק המצמרר לי את העור *
"וּכְבָר רְצוּעוֹת שַׁחַר רִאשׁוֹנוֹת גּוֹהֲרוֹת
עַל אֲפָרִים גְּדוֹלִים"
עודדי, ולו רק בזכות השורות הללו...
כמה עצב נוגה, ובכמה חמלה אתה עוטף אותו, ואותם.
ומשאיר פתח תקוה, שחייבת להיות דרך, ואכן תהיה. אמן.
מזכיר את הנוקטורנו של שופן בעצב וביופי.
אהבתי מאוד
תודה, נעמה
מענג ונוגה. איזה שיר מלא אווירה.
אלמלא אירופה בסיפור ובתי כנסיות הייתי חושבת על חיילים בדרך לגבול הצפון. לא שיש בארץ שלנו הרבה מקום לרכבת לילה... אתה יודע מה, לא נורא, גם עם אירופה, זו עדיין האסוציאציה שלי (:
תודה תודה*
תמר
תודה, נטלי
"?Have you found yourself in the frame of mind"
תודה על Tanita Tikaram... יש כמה שאהובים עליי...
תבורך בשבוע טוב ידידי. *
תודה, ש.ת.
כמו תמיד......אהבתי:)
תודה לך, שוקי ידידי
עוידד ידידי
את בושם הנקטרינות ויפי היקטרינות הבאת לחלוני
על כתפי נוקטרן המתנגן לי ממתרי הנבל.
שוקי