לא כל כך צעירה...אפשר לומר...חברות בגילי כבר מזמן הפכו לסבתות...אצלי זה התעכב קצת. אני סופרת את הימים השעות והדקות...לא יודעת ...מתפללת שהלידה תעבור בשלום... בסופו של דבר מדובר בבתי, שלא יהיה ארוך כל כך..שלא יכאב כל כך, שכבר אראה אותה עם חיוך גדול על הפנים אוחזרת בזרועותיה את הרך הנולד. ואני תוהה איך זה להיות סבתא... אומרים שהאהבה לנכדים היא אהבה אחרת, היא גדולה יותר ... האמנם? חברות מספרות שאי אפשר לתאר את ההרגשה שמלווה אותך כאשר את אוחזת את הנכד או הנכדה בידייך... אשמח לשמוע תגובות בנושא... אני מחכה ...שהזמן יחלוף....נראה לי שזו תחילתה של תקופה חדשה שקשה לי להגדירה.. כרגע אני חושבת רק על בתי שתלד בשלום, והכל יהיה מאחורינו.
שלכם, סבתא בקרוב. |