בלילות אני תמיד עושה תוכניות ליום המחרת, רובן מתבדות.

הפנטזיה הזו של להיות האמא הכי טובה וזמינה, הרעיה המושלמת, הבת המקסימה, החברה הנהדרת, ההיא שעל כיריה מתבשלים מטעמים נפלאים וביתה מסודר ונקי להפליא. תמיד! מתפספסת לי ודי מוציאה אותי משפיות.

אתמול בלילה החלטתי לוותר על הפנטזיה הזאת והפלא ופלא, היום הספקתי יותר מתמיד, היום אני ממש מרוצה. היום אני ממש שלמה עם עצמי.

הגעתי לפינות בבית שלעולם איני מספיקה להגיע, הספקתי גם לאפות, הניקיון לפסח כמעט והושלם, השעות שלי עם הילד היו איכותיות ביותר ועם הזוגי, במקום לכעוס והתעצבן פשוט צחקתי כל היום והייתי מאושרת.

וכשהכל ככה..כשאין שום פנטזיה בלתי מושגת בראש, החיים יותר קלים לי, ואני יותר קלילה והזמן מתארך ויש זמן לכל דבר ומקום לכל חפץ, ויש מיליון סיבות לצחוק, ולחבק, ולהנות ממה שיש לי.

ולפנטז...על דברים שיום אחד אמצא את הדרך כן להשיג.

כן לחוות.

כן לשפר את החיים שלנו...

כן להיות...מי שאני באמת.

אחרי השיחה שלנו אתמול

כל הלילה רצת לי במחשבות....
אולי התעייפת...:-)