3 סוכנים 5 קטלוגים,10תצוגות,40 צילומי אופנה, שער אחד,4 שנות לימודי משחק,3 סרטי סטודנטים ,2 קליפים, 9 'בוקים' ,20 צלמים, 4 פרסומות,12 כתבות, בערך 200-250 אודישנים, 100 מוניות 120 טקסטים ואלוהים אחד.
4 שנים שאני מדלגת מאודישן לאודישן,מתאמצת להרשים מיני מלהקות ובימאים,צריכה להיראות במיטבי כל דקה ובריכוז מלא.
הסוכן שלי על הקו: "הי מותק, מחר, יום שני ,בין 14:00 ל-17:00 אודישן לפרסומת, תגיעי יפה, חתיכה ,חייכנית, מקסימה והורסת...""או קי, רשמתי, תודה מותק". זה שלי,ברור, אני מרגישה! מחר אני לוקחת את האודישן ו-בגדול.
יום שני 14:30 חדר המתנה מחניק.30 פצצות מין מטורפות מטופחות מכף רגל ועד פן דפקו הופעה כאילו אין מחר ואני – מרחתי קצת מייק אפ מול המראה שבמונית ועברתי למגדלים (נעלי עקב 12 ס"מ) ובסך הכל ,עדיין נודף ממני ריח של רוסטביף (כי הריי לפני שנייה עשיתי למישהו סנדוויץ בקפה שלי – ע"ע פרופיל).בקיצור- אני בחוץ. איך לעזאזל אני יכולה להתחרות על תפקיד עם ילדונת יפהפיה בת 17 דקיקה כמו ביסקוויט ,פניה צחות ,והיא לבושה מינימום לטקס האוסקר. נהגתי כאילו לא הזיזה לי הביסקוויט כי הרי אני מפוקסת למטרה נראית מיליון דולר ובכלל לא איכפת לי מי מסביבי (ממש...) ,המשכתי בדרכי לנערה עם הרשימה. היי, איזה מס' נכנסה ? שאלתי.
15:40 - עכשיו, גם הביסקוויט נראית כאילו טבלו אותה בתה עם חלב. עוד 2 בנות ותורי מגיע. בדיוק נכנסו המומות לחדר מספרים 140 ו-141 , איזה כיף לי חשבתי לעצמי, עוד מעט זה נגמר והתפקיד שלי. רציתי לצעוק להן: אין צורך – כבר מצאו את האחת , אבל הפכתי להיות חצי זומבי מרוב החום והדיבורים החלולים על צבעים חדשים של לק והמסיבה של אתמול בערב, והאמת , האודישן הזה כבר לא בראש שלי. יותר משעה אני יושבת בחוץ עם ראש מנופח,ולמה בדיוק אני מחכה? (לרגע הזיתי שאני בתור למעדניה בסופר). 15:50 – תורי הגיע! תתרכזי ,תפנימי את כל מה שלמדת, את יפה ,חתיכה ,חייכנית והורסת, היי -זה בדיוק מה שמחפשים ! זהו, זה שלך!
15:55 – יצאתי. איך היה? שואלות הביסקויטיות מהיציע, ואני מחייכת ועונה – היה טוב, בהצלחה!! פוסעת החוצה באלגנטיות עד שכבר לא רואים את הצל שלי. מורידה מהר את העקבים ועוברת לגרסא השפוייה.
16:05 - למה תמיד כשצריך מונית – כולן מלאות. (כנראה שהייתי צריכה להישאר עם העקבים...) ואודישן אחד. |