0

נדוד

3 תגובות   יום ראשון, 29/3/09, 20:40

כוכב מיותם

כרוך חזותו

נאמנה

ברשפי אהבתי,

כגזרי קריעה

של עננים

אפורים

שופעי זימה.

 


פרגוד הסתיו

רוקד בלאט נ

שימותיו

אל חיקי,

בריחות השלכת

מנוגנים בחדרי

כמשב קריר

לא בוטח.

 

נר תזזית

רוקד להבתו

כשירת ההלך

הנמלך מנדודיו

בצל קורת

ביתו המיותם.

דרג את התוכן: