הלילה חתמו בתל אביב הוועדים של הטכנאים ועדי הדרוג המשולב על הסכם הפרישה. היושב ראש, רגזן לא קטן, עזב במהלך הדיונים את האולם ושב רק אחרי שדווח לו שמזכיר ההסתדרות בא לחתום על ההסכם. אחרי החתימה הוא היה מדושן מעונג ואפשר להבין אותו. גביש עסוק טרוד בגיבוש הסכם רפורמה חודשים ארוכים והחתימה היא הישג רב משמעות בעבורו. עיני היה עסוק מן הסתם בהצלת מפעל פרי גליל. בימים האחרונים היה עסוק בהפעלת לחץ על הוועדים לחתום מאחר שהוא האחראי לשני הוועדים האלה. מזכיר ההסתדרות מעוניין כנראה לסיים את ענייני רשות השידור. הוא נכנס לקואיליציה וצריך שקט תעשייתי. שקט תעשייתי הוא מונח שנראה כמו מכירה פומבית של עובדי הרשות.

הסכם עצוב משהו הוא הסכם הפרישה לצערי. דמי הפרישה של כמאתים אלף שקלים הוא לא ממון רב משמעות. עם זה יהיו עובדים מבין עובדי הרשות שייאלצו להסתפק במענק הזה כי טוב מזה הם לא ימצאו במקום שבחרו כמקום עבודתם הקבוע לפני הרבה מאוד שנים. כעת ממתינים לאנשי אגודת העיתונאים. הם העיתונאים טרם חתמו. אל תאמינו שלעיתונאים יש יכולת עמידה גבוהה יותר אל מול ההנהלה. אין להם. עכשיו הם יאמרו - אם הטכנאים חתמו, לנו אין ברירה אחרת. ימים ספורים מפרידים בינינו לבין חתימה על הסכם עבודה עתידי. מה יהיה בסופנו אני לא ממש יודע, אבל אין לי ספק שאני מעוניין להשאיר את רישומיי על הטוויית עתידי. עם בחירתי לוועד עשיתי בדיוק את זה. אני אשאר נאמן לתפקידי ואשתדל לספק את מאוויי העובדים. זה ייעשה בשום שכל ולא בצעקות ואיומים. אני מבין את כובד האחריות המוטלת על כתפי בימים אלה של ייצוג עובדים ברעשות השידור.

בוקר טוב