כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    א.ק.ג*

    23 תגובות   יום שני, 30/3/09, 11:21

     *בלב בריא זרמים חשמליים יוצרים דפוסים קבועים ותקינים. במקרה של הפרעה משתנה דפוס זה. הפרעות שונות יוצרות דפוסים שונים, ואלה מסייעים לרופא לאבחן מגוון רחב של מחלות.  

    נפלתי על המדרכה בירושלים ונפצעתי. זו לא הפעם הראשונה שאני נפצע בירושלים וגם הפעם זה לא היה ממש רציני. בכל שנה אני מגיע לשם שוכר לי איי-סקוטר ולוקח את אישתי והחברה שלה לקניות בעיר העתיקה. הפעם העיר השתנתה. חלק מהגגות חופו ברעפים ובמקום מרצפות של אבן היו פה ושם סיפונים של עץ.

    נכנסנו לרחוב החנויות. אישתי והחברה שלה, שעלתה מברית המועצות לפני עשרים שנה אבל עדיין היא נקראית הרוסיה, רצו  לקנות תכשיטי זהב. עצרתי את האיי-סקוטר, אתם יודעים, קוריקנט חשמלי לשלושה אנשים שיש לו רצון משלו.  בזמן האחרון הוא נוסע בלי שליטה ומסרב לעצור כשאני דורש זאת ממנו. גם הפעם הוא לא נעצר ואני  לחצתי על הברקס הידני. הוא ננעל בחריקה ואני עפתי.. האבן קשה במדרכות של ירושלים והבנות, שלא קרה להן כלום, רצו אלי מיד לעזור.

    החזה שלי נחבט בכידון  ונמרחתי על הריצפה. כל מה שרציתי היה שיניחו לי להסתדר לבד. הכל בסדר אמרתי אבל זה לא עזר. כמה בעלי חנויות תפסו אותי בזרועותי והוליכו אותי על המדרכה. כאילו שאם אלך יפסק הכאב,  ואני בערתי. רתחתי על עצמי. למה אני מתפתה בכל פעם שאני בירושלים לשכור את האיי-סקוטר? מה העניין שאני לא מוכן לוותר עליו? איי-סקוטר זה לילדים לא לאנשים אחראיים.

    פתאום ניגש אלינו בחור נחמד והציע למדוד לי אק"ג. אני רופא, הוא אומר לי בחיוך כובש ואני נכנעתי. התיישבנו ליד אחר הדוכנים ובעל המקום הוציא לנו קפה. אנשים נחמדים הירושלמים. לא עושים עניין. ראו כבר הרבה. מה אתה מתפלא, אומר הרופא המקסים, אתה יודע כמה אנשים נופלים בירושלים? אין אבן שלא שיפשפו עליה דם ואני לא עניתי.  אני יודע. בכל שנה אני נופל. בדרך כלל לא משהו רציני והיו שנים שנפלתי יותר מפעם אחת.

    הצעתי לעיריה להחליף את אבני המדרכות בפרקט, הוא אומר. עץ יותר אלסטי והטקסטורה שלו פחות גסה, סופג בקלות נפילה. בעיריה התנגדו וראש העיר אמר, סופג בקלות? גם שתן ויריקות ותוך שנתיים תידחס צחנה לרחובות ונצטרך להחליף את כל הפרקט. העץ גם נשרף בקלות, אמר הממונה על הבטחון העירוני, והצעתי נגנזה. אך כמו שאתה רואה, יש כאן  יוזמות פרטיות. חלק מהאנשים נמאס להם אז הם בנו על חשבונם סיפוני עץ מול הבתים. ואני, לא נשאר לי הרבה מה לעשות. אני לוקח איתי תמיד תיק עזרה ראשונה ואת האק"ג. מחטא שריטות ומחליף תחבושות בהתנדבות לאנשים שנופלים על המדרכות.

    בשביל מה האק"ג? אני שואל והוא לא מופתע. לוקח עוד שלוק מההל-קפה הריחני ואומר,  נפילה זה עניין טראומתי. יותר משאתה נפגע פיזית אתה נפגע נפשית. אנשים שנופלים נבהלים. מאבדים את הבטחון וזה עניין שמחריף עם הזמן. אז אני מציע להם אק"ג. זה מרגיע. זה לא שמישהו יכול באמת לקבל התקף לב מנפילה. זה עניין נדיר. אבל  בדיקת אק"ג מסדירה להם את הדופק. הם מרגישים בידים בטוחות. והאק"ג הזה בכלל לא עובד כמו שצריך. לא עבר כיול כבר כמה שנים. פולט תמיד גרפים יציבים, מפחיתי חרדה. וכשהם קמים הם כבר לא מתלוננים, לא מרגישים את הכאב.

    קמתי גם אני. תודה לך אדוני הרופא, אומרת לו אישתי והחברה הרוסיה צוחקת כשאנחנו מתרחקים ואומרת, לא רואים עליו שהוא ערבי, הייתי לוקחת אותו איתי,  חתיך אמיתי. איך הוא הרגיע לך את הלב.  ממש גאוני. וכשהחזרתי את האיי-סקוטר אמר לי המשכיר,  שוב פעם נפלת על מדרכות ירושלים? לא הספיק לך אחי?  לי כבר מזמן היה נמאס מזה. עזוב. שום דבר טוב לא יצא מהעניין הזה ואל תיקח ללב אבל בפעם הבאה תלך ברגל. יותר טוב ברגל.  

     

     אקטואליה עאלק

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/4/09 12:11:

      צטט: מרוה אינדיגו 2009-04-11 07:14:53

      ואיך בכל זאת

      סיפור על נפילה

      יכול לרומם

      יפה.

      The Spining wheel

      ;-)

       

      תודה

       

        11/4/09 07:14:

      ואיך בכל זאת

      סיפור על נפילה

      יכול לרומם

      יפה.

        1/4/09 23:14:

      צטט: אנידין 2009-04-01 23:08:03

      מספרים על הרמב"ם (שכתב את ספרי הרפואה שלו בערבית) שפעם אחת התווכח עם רופא מוסלמי על דרך הטיפול בפציינט ולבסוף אמר: אללה ירחמו ואלוהים יבריאו.

      הוא היה חכם האיש הזה וגם היה לו חוש הומור.

      אנשים מבוגרים כשהם נופלים הם נורא מובכים מזה. תכף חושבים כמה הם בפוזיציה לא אלגנטית.

       

      כמה שאת צודקת. למילה נפילה יש קונוטציה שלילית בדרך כלל. אומרים על מישהו שנפל בקרב. נפל עיסקית. נפלו פניו (התבאס). טילים נופלים. הבורסה נופלץ ובכלל זה במשמעות של הידרדרות, תבוסה, מפלה והפסד. 

       

        1/4/09 23:08:

      מספרים על הרמב"ם (שכתב את ספרי הרפואה שלו בערבית) שפעם אחת התווכח עם רופא מוסלמי על דרך הטיפול בפציינט ולבסוף אמר: אללה ירחמו ואלוהים יבריאו.

      הוא היה חכם האיש הזה וגם היה לו חוש הומור.

      אנשים מבוגרים כשהם נופלים הם נורא מובכים מזה. תכף חושבים כמה הם בפוזיציה לא אלגנטית.

       

        31/3/09 21:47:

      צטט: ניפי 2009-03-31 14:47:51

      אם כבר ליפול אז רק על האבנים של ירושלים :)

      ועוד  רופא חתיך שבא לעזור -בכלל..

       

      איפה בדיוק אמרת  שזה?

       

      מיד אחרי הקרדו, במקום הסימון של החומה הישנה, ליד בור ההצצה. מומלץ להניח רגל אחר רגל. הרופא מסתכל על הרגליים ועל קיצבן ואופן הנחתן על המאבנים, יודע מי בנופלים ומי יצלח.

       

        31/3/09 14:47:

      אם כבר ליפול אז רק על האבנים של ירושלים :)

      ועוד  רופא חתיך שבא לעזור -בכלל..

       

      איפה בדיוק אמרת  שזה?

       

       

      צטט: יואל עיני 2009-03-31 12:13:53

       

       

      1939 שנים. מאז טיטוס. סוף המרד הגדול. בכל שנה כמו שעון. לבדוק אם משהו השתנה. הברכיים שלי כבר הרוסות אבל הלב מחזיק מעמד.

       

       

       מצחיק הסיפור הזה :)

        31/3/09 12:19:

      צטט: עליזהלה 2009-03-31 07:37:23


      סעד מרגיע מרופא ערבי? אפשרי? 

      יש לו גם 'הדברות' בקפסולה כחולה?

      או פיסת 'שלום' מגולגלת כתחבושת אלסטית?

      נפלא איך שאתה כותב !

      תודה עליזהלה. לא הבנתי את העניין של הקפסולה הכחולה?

        31/3/09 12:16:

      צטט: m i n d the gap 2009-03-30 18:55:57

      (סיפור או לא... לגבי פוסט-טראומה מקופלת כאן כנראה עובדה מעניינת. אנשים שנפגעים פיזית לעומת אלו שלא, הראשונים פחות נוטים לפתח פוסט-טראומה. ההשערה היא כי החלק הטראומטי מטופל בעקיפין תוך כדי הטיפול בפגיעה הגופנית והם מגיעים לגורמים מטפלים הרבה פעמים לפני הפוסט-טראומטיים ללא פגיעה גופנית)

      אבחנה מענינית. תודה :-)

      אני מחפש באנלוגיה שלי את הפגיעה הפיסית והנפשית. כנראה שנפשית אנחנו פחות או יותר שרוטים או אפילו פגועים בעניין ירושלים. ללא ספק פוסט טראומה קולקטיבית.

       

        31/3/09 12:13:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2009-03-30 17:30:37

      יואל, כמתרסקת טרייה, אני מזדהה מאוד. עכשיו כשאני חושבת על זה, לי זה קרה במתחם בית החולים אבל אף אחד לא הציע לי לעשות אקג. אתה יש לך מזל. אלוהים שומר עליך. הכין לך מלאך בקרבת מקום. 

      הרהרתי לעצמי למה אתה כל שנה אתה חוזר על הטעות, כל שנה לוקח, כל שנה נופל. כמה שנים זה כבר נמשך?

       

      1939 שנים. מאז טיטוס. סוף המרד הגדול. בכל שנה כמו שעון. לבדוק אם משהו השתנה. הברכיים שלי כבר הרוסות אבל הלב מחזיק מעמד.

       

        31/3/09 12:10:

      צטט: shaikster 2009-03-30 17:30:35


      V3 שם היה ההיפוך :)  אחלה סיפו. ישראל.

      נהיית מקצוען באק"ג הא? 

       

        31/3/09 12:09:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2009-03-30 16:52:16


      לא יאמן, גם אני נפלתי בירושלים. שם ליד העיר העתיקה

      איזה חיל יש שם באויר שגורם כנראה לרעדה בברכיים...

      כמעט בכל יום האדמה רועדת שם. כל סיסמוגרף יעיד. היית בזמן הנכון במקום הנכון.

       

        31/3/09 12:07:

      צטט: אפי גבזו 2009-03-30 15:08:48

      נפילות הן אכן אירוע נפשי, הן מעליבות ופוגעניות. פויה להן.

      אפשר להשכיר חת'כת פרקט ולהצמיד אותה לבירכיים, ואז.. תמרח לך איפה שאתה רוצה,

      על מרצפות, על דשא ואפילו על אזוב קיר מזדמן.

      ברכותיי יואל - את מצוות ההשתטחות קיימת כמדי שנה, עולה לרגל ונופל בדרך.

      כתוב נפלא לי.

       

      חחח...גדול המגן ברכיים הזה!

      שמעתי שוב את הסיסמאות הריקות מתוכן על אחדות ירושלים ועליתי לרגל באופן סימלי ונפלתי . שוב נפלתי.

      כמו בכל שנה.

       

        31/3/09 12:01:

      צטט: סמדר כרמל 2009-03-30 14:24:30
      הבדיחה הכי חכמה ונכונה ששמעתי בחיים שלי, מדברת על ההבדל בין חמורים לבני אדם:

      חמורים לא נופלים פעם שניה לאותו בור...

      אולי בגלל זה המשיח מתעכב?

        31/3/09 12:00:

      צטט: flicker 2009-03-30 11:29:23

      איזה רופא חכם.

      תענוג.

      מספרים על הרמב"ם (שכתב את ספרי הרפואה שלו בערבית) שפעם אחת התווכח עם רופא מוסלמי על דרך הטיפול בפציינט ולבסוף אמר: אללה ירחמו ואלוהים יבריאו.

       

        31/3/09 07:37:


      סעד מרגיע מרופא ערבי? אפשרי? 

      יש לו גם 'הדברות' בקפסולה כחולה?

      או פיסת 'שלום' מגולגלת כתחבושת אלסטית?

      נפלא איך שאתה כותב !

        30/3/09 18:55:
      (סיפור או לא... לגבי פוסט-טראומה מקופלת כאן כנראה עובדה מעניינת. אנשים שנפגעים פיזית לעומת אלו שלא, הראשונים פחות נוטים לפתח פוסט-טראומה. ההשערה היא כי החלק הטראומטי מטופל בעקיפין תוך כדי הטיפול בפגיעה הגופנית והם מגיעים לגורמים מטפלים הרבה פעמים לפני הפוסט-טראומטיים ללא פגיעה גופנית)

      יואל, כמתרסקת טרייה, אני מזדהה מאוד. עכשיו כשאני חושבת על זה, לי זה קרה במתחם בית החולים אבל אף אחד לא הציע לי לעשות אקג. אתה יש לך מזל. אלוהים שומר עליך. הכין לך מלאך בקרבת מקום. 

       

      הרהרתי לעצמי למה אתה כל שנה אתה חוזר על הטעות, כל שנה לוקח, כל שנה נופל. כמה שנים זה כבר נמשך?

       

        30/3/09 17:30:

      V3 שם היה ההיפוך :)  אחלה סיפו. ישראל.
        30/3/09 16:52:


      לא יאמן, גם אני נפלתי בירושלים. שם ליד העיר העתיקה

      איזה חיל יש שם באויר שגורם כנראה לרעדה בברכיים...

        30/3/09 15:08:

      נפילות הן אכן אירוע נפשי, הן מעליבות ופוגעניות. פויה להן.

      אפשר להשכיר חת'כת פרקט ולהצמיד אותה לבירכיים, ואז.. תמרח לך איפה שאתה רוצה,

      על מרצפות, על דשא ואפילו על אזוב קיר מזדמן.

       

      ברכותיי יואל - את מצוות ההשתטחות קיימת כמדי שנה, עולה לרגל ונופל בדרך.

       

      כתוב נפלא לי.

       

        30/3/09 14:24:


      הבדיחה הכי חכמה ונכונה ששמעתי בחיים שלי, מדברת על ההבדל בין חמורים לבני אדם:

      חמורים לא נופלים פעם שניה לאותו בור...

       

        30/3/09 11:29:

      איזה רופא חכם.

      תענוג.

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין